~10/7/2010~
נ.מ. לואי
קמתי בבוקר מהצעקות חזקות בבית, כן יש לי 4 אחיות קטנות בבית זה יכול להיות כיף וזה יכול להיות סיוט, קיצר קמתי מהצעקות של אמא שלי בכל הבית על האחיות שלי להתארגן אבל אני לא מבין למה, יש משהו חשוב היום? משהו שאני לא זוכר? למה הם עירו. בשעה כזאת? אמ..אני לא מצליח להזכר במשהו..אהה איזה דפוק אני היום האודישן שלי באקס פאקטור.
״לואי ווילאם טומלינסון תקום עכשיו או שתאחר״ אמא שלי פתחה את הדלת בחוזקה ואמרה או יותר נכון צעקה וכן השם השני שלי זה ווילאם אבל אני מנסה להדחיק את זה אז....
קמתי מהמיטה שלי לכיוון הארון ולבשתי חולצה מכופתרת כחולה עם עניבה שחורה ביחד עם ג׳ינס כחול שגדול עלי וחגורה שחורה מעל שמתי עליונית אפורה והלכתי לשירותים,ציחצחתי שיניים וסידרתי את השיער שלי שיהיה יפה.
ירדתי למטה במדרגות וראיתי את לוטי ופיזי יושבות על הבר במטבח בזמן שאמא רודפת אחרי פיבי ודייזי בכל הקומה אך כשראתה אותי היא עצרה מיד את המרדף אחרי התאומות ״הנה הוא סוף סוף יאללה צריך לצאת כולם עכשיו לאוטו״ היא אמרה בקול רם וכולם כמו חיילים יצאו מהבית ונכנסו למכונית גם מארק הצטרף אלינו, מארק הוא אבא שלי אומנם לא הביאולוגי אבל עדיין, ההורים שלי התגרשו שאני הייתי עוד תינוק ומאז אני לא בקשר איתו אני רק יודע את השם שלו, אמא שלי התחתנה שוב עם מארק שאימץ אותי ונתן לי את שם המשפחה שלו.
התחלנו לנסוע למנצ׳סטר איפה שהאודישנים התרחשו כמובן כמו תמיד האחיות שלי התחילו לריב מי שמה שירים, אני אישית מעדיף את השירים שלי אבל אין לי כוח לריב איתם אז אני פשוט שמתי את האוזניות שהבאתי שומע מוזיקה ומסתכל על הדרך.
***
הרגשתי שמשהו מנער את הכתף שלי והסתובבתי מהר לראות מי זה, ראיתי את לוטי נרגעתי והורדתי את האוזניות ״הגענו״ היא אמרה וכולם יצאו במהירות מהמכונית, מולי היה בניין ענק עשוי מלבנים חומות עם גג מעוגל, בחוץ היה תור ענק של אנשים שמחכים לעשות אודישן ורק אז התחלתי להילחץ, הם נראים יותר מוכשרים ממני אין לי סיכוי לעבור לשלב הבא אבל אני לא האכזב את ההורים שלי והאחיות שלי אני לפחות אנסה.
עמדנו בסוף התור וחיכינו שיגיע תורי, פיבי ודייזי לא הפסיקו להציק לאימי ובשלב מסוים גל לוטי ופיזי הצטרפו אליהם. ארבעתן התלוננו משעמם להם או שחם להם או גם וגם, אני פשוט שמתי את האוזניות והתעלמתי. כן אני יודע זה לא בסדר ממש אבל אין לי כוח להתמודד איתם עכשיו.
אחרי שעתיים בערך הגענו לשולחן עם מפה אדומה שמאחוריו ישבה אישה בגיל ה30 בערך והביא לי מדבקה עם מספר שהדבקתי בתחתית של החולצה שלי והלכתי לכיסא כמו של בר עם מצלמה וסאונד מאן בשביל להתראיין.
״שלום אני לואי טומלינסון בן 18 ואני מדונקסטר יש לי 4 אחיות בנות ואני הבכור, אני הסולן בלהקה מבית הספר שקוראים לה דה רוגוט (The Rogut ה.כ.) בבית ספר לפני כמה שנים הופעתי בהופעה של גריז בתור דני זוקו ומאז אהבתי את זה הקמתי את הלהקה ועכשיו אני נבחן״ סיימתי את הראיון ונכנסתי ביחד עם המשפחה שלי לבניין לאודישנים, היו שם המון אנשים אני מניח שאלה המתמודדים והמשפחות שלהם.
YOU ARE READING
אז...מאיפה הכל התחיל?
Fanfiction״טוב, אז לילה טוב פרדי״ אמרתי ויצאתי מהחדר סוגר אותה אחרי, המשכתי ללכת לכיוון הדלת שבסוף המסדרון רואה אותו בדיוק משכיב את מיה בת החצי שנה במיטה שלה, הלכתי מאחוריו וכרכתי את זרועותי מסביבו בזמן שאני נושק לצווארו גורם לו להסתובב עלי ולהטיח את שפתיו על...
