my soldier

פרק 31

הראש שלי הלם בכאב והייתי צריכה כבר לקום לבית הספר.
היום הבגרות שלי והיום בן ועומרי משתחררים.
אין מאושרת ממני בשבילם שהם משתחררים, הם נתנו את החיים שלהם בשביל המדינה והגנו עליה וסוף סוף הם משוחררים.
עומרי אמר לי שהם הולכים לעבוד עכשיו ולהרוויח כסף לטיול שכלכך רצו לעשות אחרי הצבא.
אני מאמינה שהם יעשו את זה ויטוסו מסביב לעולם כמו שחלמו.
״אדל! שבע וחצי כבר!״ אמא קראה מלמטה.
״אני קמה..״ מלמלתי וקמתי מהמיטה לעבר המקלחת בחדרי.
צחצחתי שיניים ושטפתי את פניי, לובשת ג׳ינס כחול וחולצת בית ספר לבנה ונועלת אולסטאר לבנות גבוהות.
הבטתי במראה ושקיות שחורות נראו מתחת לעיניי מכיוון שלא הצלחתי להירדם כל הלילה.
המחשבות על בן לא ירדו מראשי ואכלתי את עצמי מבפנים.
פחדתי שהוא ימשיך הלאה וימצא לו מישהי אחרת למרות שאמר לי בחיים שזה לא יקרה כי הוא אוהב אותי יותר מדי, אבל אני חוששת.
אחרי שסיפר לי מה קרה לו עם אמא שלו ושבגלל זה הוא שתה הרגשתי רע שלא סלחתי לו אבל הוא זה שגירש אותי מהבית שלו אחרי שחיטאתי לו את היד ועזרתי לו וזה פגע בי עוד יותר.
בשישי שבת עומרי ניסה להרגיע אותי כמה שיותר מהבכי ששטף אותי וזה היה הסופש הגרוע ביותר שהיה לי, אבל זה עבר ואני מרגישה הרבה יותר טוב בזכות עומרי.
נשמתי נשימה עמוקה והחלטתי לשים את המחשבות בצד.
מרחתי על פניי מעט מייקאפ בכדי להסתיר את השקיות מתחת לעיניים ושמתי מסקרה בכדי להיראות יותר טוב.
אספתי את שיערי לקוקו מתוח וגבוה כמו שאני אוהבת ולקחתי את תיקי, יורדת למטה ואוכלת את ארוחת הבוקר שעומרי הכין לי.
״בוקר טוב קטנטונת״ עומרי הניח נשיקה על מצחי וחייכתי אליו חצי חיוך.
״בוקר טוב״ חייכתי חצי חיוך.
״הכל יהיה בסדר קטנה, שיהיה לך יום טוב״ אמר.
״גם לך עומריקי״ הבטתי בו לוקח את התיק בקום שלו ומניח על כתפו, מתכונן לצאת.

•נקודת מבט בן•
״י׳בן זונה, היא באה לטפל בך ואתה גירשת אותה?״ עומרי כעס והביט בי בעיניים רושפות.
״אני חושב שיהיה לה יותר טוב בלעדיי, הרסתי אותה מספיק״ הסברתי לו.
״והחלטת להגיד לה את זה עכשיו יחתיכת בן זונה? אחרי שנה של זוגיות? היא בכתה לי כל הסופש״ דחף אותי בעצבים.
״אני מצטער עומרי״ אמרתי בכנות והוא הביט בי עצבני.
״יש לך מזל שאתה חלק מהמשפחה שלי״ אמר בחצי חיוך ומשך אותי לחיבוק.
״אני יודע שעוברת עליך תקופה לא קלה, אדל סיפרה לי אבל אחי, זרקת אותה״ עומרי אמר.
״סעמק אבל אני לא יכול לכעוס עליך, אתה אח שלי והיא אחותי ואני מבין אותך אבל היא נפגעה ממש״ המשיך.
״לא התכוונתי לזה ככה עומרי, אני חושב שיהיה לה יותר טוב עכשיו ולא עם הילד הדפוק שאני״ הסברתי לו.
״חתיכת מטומטם היא מאוהבת בך״ אמר.
״אני יודע, גם אני, אבל לפעמים צריך לשחרר כדי שלצד השני יהיה יותר טוב״ הרמתי את תיק הבקום והכנסתי לאוטו.
״אתה לפעמים חכם, רק לפעמים״ עומרי אמר וצחקתי צחוק מזוייף, שרף לי, לא באמת רציתי לעזוב אותה כי אני שרוף לה על החיים, אבל זה נגמר וזהו.
״אחי עדיף שפשוט.. תיקח ממנה מרחק עכשיו, אני לא רוצה שהיא תיפגע״ אמר וכאב לי בחזה לרגע.
הנהנתי אליו בהבנה ושתיקה השתררה ברכב.