פרק 13

2.4K 97 12
                                    

״אני באה לבקר הסופש, זה חג חנוכה״ אמא התעקשה.
״בשביל מה אתה באה? אני בקושי אהיה בבית״ סיננתי בכעס והקור הכה בפניי כשיצאתי מהחדר בבסיס.
״אני רוצה לראות אותך, לא התראינו חודש״ אמרה בקול חלש.
״לא היה אכפת לך כשהשארת אותי שנתיים בבית״ עקצתי אותה ושתיקה נשמעה מהצד השני.
אני ממש לא צריך אותה כאן עכשיו, שתמשיך לבלות עם השוגר דאדי המסריח שלה בחו״ל שהיא כלכך אוהבת.
״בן..״ היא מלמלה והרגשתי עצבני כלכך, כאילו עוד רגע אתפוצץ.
״מה בן? מה פאקינג בן? מה את רוצה?״ נהמתי.
״אני רוצה לבקר אותך״ אמרה בשקט ובקול פגוע אבל לא אכפת לי, שתזדיין.
״אמא את בכל מקרה תעשי מה שאת רוצה, נכון? אז למה את מתקשרת?״ שאלתי.
״אני אבוא״ התעלמה ממה שאמרתי.
״אני צריך ללכת״ אמרתי וניתקתי לפני שתגיד משפט נוסף.
רציתי את חג החנוכה להעביר עם אדל, זה מה שיקרה ואין מי שיפריע לנו.
רק חסר שאני אראה את הפרצוף של אמא עכשיו.
אני יודע שהיא אמא שלי והכל טוב ויפה.
מגיל חמש עשרה עד שבע עשרה היא השאירה אותי לבד ואז כשחזרה כלכך שמחתי שעוד שנייה ליקקתי לה את התחת, עשיתי כל מה שרצתה רק כדי שלא תטוס שוב והנה היא שוב טסה לי כוסעמק שתלך.
מה ביקשתי? שתהיה לי אמא נורמאלית שאכפת לה מהבן שלה יותר מהכסף המזדיין שלה?!
היא באה רק כי יש לה רגשות אשם, אם לא אני היא הייתה נשארת שם ולא באה לבקר בישראל.
סעמק.
התיישבתי בספסל בחוץ והעברתי יד בשיער, כעסתי על כל העולם עכשיו רק בגלל שיחה מחורבנת.
הטלפון צלצל שוב ׳קטנה שלי❤️׳ התנוסס הל הרקע וליבי קפץ לשנייה.
״היי קטני״ אמרתי באנחה.
״היי בןבן״ אמרה בקול נרגש ומצונן וזווית פי עלתה לחיוך קטן.
״איך את יפה שלי?״ שאלתי ושמעתי אותה משתעלת מהצד השני.
״אני בסדר״ אמרה.
״מה זה? את חולה?״ שאלתי בדאגה.
״סתם מצוננת, בקטנה״ ענתה והקלה שטפה את גופי.
״מתי תחזור כבר? אני מתגעגעת״ אמרה וזרמים עברו בגופי לרגע.
״מחר קטני, אני אביא שקית חטיפים ונראה סרט בנטפליקס טוב קטני?״ שאלתי.
התגעגעתי אליה כלכך, לא ראיתי אותה שבוע וחצי וזה קשה ברמות.
אני רק רוצה לחבק אותה ולנשק אותה כבר.
״בסדר בני״ אמרה ושמעתי עוד שיעול מהצד השני.
״תשתי תה נסיכה שלי״ אמרתי.
״שתיתי הרגע ולקחתי כדור זה בטח יעבור לי מחר״ אמרה בשקט.
״שמרי על עצמך יפה שלי ותרגישי טוב״ אמרתי ודאגתי טיפה.
דמיינתי אותה לרגע שוכבת במיטה באיזו פיג׳מה ילדותית ומדברת איתי בטלפון.
היא כזאת קטנה וחמודה.
״לילה טוב בןבן״ איחלה לי לילה טוב וניתקנו את השיחה.
חייכתי כמו דביל ונשכתי את שפתי, אנחנו בנתיים רק חודשיים ביחד ואני מרגיש אושר עצום מאז שהיא נכנסה לי ככה לחיים.
״מה אתה מחייך כמו נקבה?״ עומרי התיישב לידי והוציא סיגריה והציע לי אחת.
״שתוק״ צחקקתי ולקחתי ממנו את הסיגריה והמצית, מדליק את הסיגריה ושואף את העשן לריאותיי.
״דיברת עם אדל?״ שאל והנהנתי אליו.
״חיים שלי הילדה הזאת״ אמרתי והוצאתי את העשן מהפה, מביט בו מתפזר ברוח.
״דיברת עם רומי?״ שאלתי אותו והוא הנהן בחיוך.
״מתקדם איתה אחלה אחי, אנחנו כבר חודש וחצי ביחד ואני מאוהב לה בצורה״ אמר.
״אני שמח אחי״ אמרתי וזרקתי את הסיגריה לרצפה, דורך עליה.
״יאללה לישון״ קמתי מהספסל ועומרי אחריי, נכנסים לחדר.
כשסיפרתי לעומרי שאני ואדל ביחד הוא שמח כי אבל פחד שאני אפגע באדל.
נשבעתי לו שאני בחיים לא אפגע בה וזה מה שאני הולך לעשות.

my soldierWhere stories live. Discover now