my soldier

פרק 36

פרק רביעי למרתון!

״מה את פאקינג רוצה? תפסיקי כבר כוסעמק!״ צעקתי עליה בעצבים.
״בן..״ אדל חיברה את אצבעותינו וביקשה ממני להפסיק.
״תצאי לי מהבית!״ נהמתי ואמא השפילה את מבטה.
״אני לא הולכת בן, אני חזרתי לארץ״ אמרה והבטתי בה בהלם.
״אני לא מאמין שאני הולך לסבול אותך עכשיו כל יום״ גלגלתי את עיניי.
״תן לי הזדמנות בן! אני יודעת שהייתי לא בסדר!״ התחננה.
״אני לא רוצה שום קשר אלייך! לא הבנת?״ כעסתי ועליתי לחדרי כשאדל אחריי.
טרקתי את הדלת בעצבים והעברתי את ידי בשיערי.
״היי, תסתכל עליי״ אדל ביקשה ותפסה בפניי עם ידיה הקטנות.
״הכל בסדר, יהיה בסדר בן״ אמרה ועיניה הירוקות חדרו לעיניי.
״אדל אני לא רוצה לראות אותה בכלל בכל חיי, אף פעם, מה אני אעשה עכשיו כשהיא תהיה כאן כל יום?״ כעסתי.
״מה אם..?״ חשבה לרגע ואז ניערה את ראשה בביטול.
״מה?״ שאלתי ואז רעיון עלה במוחי.
אולי נשכיר דירה?
״חשבתי מה אם נשכיר דירה״ אמרה וחייכתי.
״זה בדיוק מה שחשבתי״ אמרתי.
״באמת?״ שאלה בחיוך והנהנתי אליה.
״אבל.. זה מלא כסף״ אמרה.
״אדל אני עובד עכשיו, יהיה בסדר״ אמרתי.
״אני גם יכולה לעבוד בן, עכשיו החופש הגדול ואני עולה ליב׳, אני יכולה לעבוד ולעזור לך״ הציעה.
״לא אין מצב״ עניתי בביטול, בחיים אני לא אתן לה לשלם עליי.
״בן נו״ ביקשה.
״אדל את לא צריכה לעבוד עכשיו, את צריכה להנות ולא יודע מה אבל אני בחיים לא אתן לך לשלם״ אמרתי והיא גלגלה את עיניה.
״אבל איך נעשה את זה? רצית גם ללמוד משפטים בן, איך תלמד ותעבוד ביחד?״ שאלה.
״זה לא בעיה קטנה, הלימודי משפטים זה רק שלוש פעמים בשבוע״ הסברתי.
״אבל רצינו גם לעשות טיול״ אמרה.
״הטיול זה בנפרד, תפסיקי להלחיץ את עצמך״ נישקתי את שפתיה והיא חייכה אליי ברוך.
״אוקיי״ לחשה.
״אני אוהב אותך, בסדר?״ שאלתי והיא הנהנה.
״בסדר״ לחשה לשפתיי.
נשכתי את שפתי, רציתי לרדת למטה אבל מצד שני אמא שלי ובעלה למטה.
״בן, בוא, יהיה בסדר״ אדל כאילו קראה את מחשבותיי ותפסה בידי בעדינות.
ירדנו למטה וניסיתי כמה שפחות להיתקל במבטה של אמא.
נכנסנו למטבח ועזרתי לאדל להכין פסטה.
״תוציא את הפסטה מהארון״ אמרה ופתחתי את הארון, מוציא את הפסטה ונותן לאדל.
״אוקיי עכשיו צריך רוטב עגבניות״ אמרה וניגשה לארון הגבוה, מושיטה את ידה אך לא מצליחה להגיע.
״אני אביא לך״ אמרתי ונצמדתי אליה, מנשק את צווארה ומניח את ידיי על מותניה.
״אני מת עלייך״ לחשתי לאוזנה והיא הסתובבה אליי.
״אני משוגעת עליך בן״ חייכה ועטפה את שפתיה בשפתיי והטעם המוכר של אדם הורגש.
אני מכור לילדה הזאת ברמות לא נורמאליות.
״אוקיי״ התנתקנו מהנשיקה והצמדתי את מצחי למצחה.
״אני אביא לך את הרוטב״ אמרתי ופתחתי את הארון בקלות והוצאתי את הרוטב עגבניות.
״הנה״ הגשתי לה והיא הנהנה בחיוך והתחילה להכין את האוכל.
״אני יוצא רגע לעשן״ אמרתי לאדל והנחתי נשיקה על ראשה.
״בסדר, אני כבר באה״ אמרה ויצאתי למרפסת, נתקל באמא שישבה שם על הכיסא עם בטנה הגדולה.
התלבטתי לחזור לבפנים ולבסוף החלטתי להישאר במרפסת.
הוצאתי את הסיגריה מהחפיסה והחזקתי בין שיניי בזמן שאני מדליק אותה ואז שואף שאכטה.
אמא הביטה בי מעשן וחייכה חיוך קטן ואז ליטפה את בטנה.
הוצאתי את העשן מפי והבטתי בו מתפזר ברוח.
החום של אוגוסט היה נוראי ומורגש והשמש הייתה בדיוק על פניי.
״בן אני באמת מצטערת״ אמרה והסתובבתי אליה בשאלה, שואף שאכטה נוספת.
״בחיים לא סיפרתי לך את זה אבל.. סבא וסבתא היו נוטשים הרבה כשהייתי קטנה, ומתוך שיעמום הייתי פשוט לומדת הרבה ובגלל זה התקבלתי לעבודה טובה בחו״ל ואז.. לא ידעתי מה לעשות איתך בן אז חשבתי שזה בסדר להשאיר אותך בבית ככה לבד כי ככה גם אני גדלתי״ הסבירה והוצאתי את העשן מפי.
בחיים לא הייתי מדמיין שזה מה שעבר על אמא שלי.
״הייתי ימים ולילות לבד בן, הייתי בטוחה שזה בסדר להיות ככה לבד, אבל כשגדלתי כעסתי עליהם כלכך ובסופו של דבר עשיתי אותו דבר לך ואני כלכך מצטערת״ הודתה.
הידקתי את לסתי ואז מעכתי את בדל הסיגריה במאפרה.
״לא מעניינת אותי הסליחה המזדיינת שלך, את עשית לי שריטה קשה כוסעמק״ קיללתי.
״כשאני ואדל נהיינו ביחד כלכך פחדתי שהיא תנטוש אותי כמוך והייתי עושה לה הרבה בעיות, הייתי מפחד כוסעמק שינטשו אותי והכל בגללך, לא הצלחתי לסמוך על אף אחד, אדל ועומרי היחידים שאני סומך עליהם״ אמרתי.
״אני מצטערת כלכך בן, לא ידעתי שזה לא בסדר כי זה החינוך שקיבלתי״ אמרה.
״אמא זה לא מעניין אותי, הילד שלך היה שנתיים לבד! לבד! ואתה טיילת לך בעולם בזמן שאני לקחתי סמים ואת אפילו ידעת את זה! למה? כי טיילת ולא היה לך אכפת ואת חושבת שאם תבואי ותשפכי בפניי את הסיפור המזדיין שלך אז אני אסלח לך? זה לא יקרה אמא״ שילבתי את ידיי בעצבים.
״סליחה בן״ דמעות ירדו מעיניה.
״את יודעת בכלל איזה שריטות אכלתי בגללך?! הייתי מכין לעצמי אוכל לבד! היו ימים שהייתי מסתמם לבד בבית ובוכה שעות על גבי שעות כי לאף אחד לא אכפת ממני!״ צעקתי עליה ואדל בדיוק יצאה החוצה והביטה בי.
הדמעות זלגו מעיניי ובלעתי את רוקי.
״סעמק ערס״ קיללתי ונכנסתי הביתה, עוקף את אדל ועולה לחדרי.
״בן״ אדל קראה בשמי ונכנסה גם היא לחדר, נועלת אחרינו.
״שמעת הכל?״ שאלתי והיא הנהנה ואז משכה אותי אליה.
״סעמק אדל, אני שונא לבכות״ אמרתי בשקט.
״זה בסדר גמור לבכות בן, תוציא הכל״ ליטפה אל שיערי ואני הנחתי את ראשי בשקע צווארה.
״אני בחיים לא אנטוש אותך בן, אני פה לצידך״ אמרה והרמתי את ראשי אליה, מלטף את הלחי שלה ומביט בפנייה העדינות.
״אני אוהב אותך אדל״ אמרתי.
״גם אני בןבן״ חייכה חיוך קטן.
״לא ידעתי שככה אתה מרגיש וזה מה שעברת, למה לא סיפרת לי?״ שאלה בשקט.
״כי פחדתי, פחדתי שתעזבי אותי בגלל השריטות שלי״ עניתי.
״זה בחיים לא היה קורה בן, השריטות שלך הן גם השריטות שלי״ אמרה.
נשכבתי במיטה ואדל לצידי, מניחה את ראשה על חזי.
אהבתי את הרגע שלנו ככה אבל שנאתי את איך שאני מרגיש עכשיו.
לא ידעתי שאמא עברה את כל זה אבל סעמק זאת לא סיבה לסלוח לה.
היא הענישה אותי בגלל מה שעשו לה, עשו לה אותו דבר והיא החליטה לעשות את זה גם לי.
כוסעמק.
אני בחיים לא אסלח לה, בחיים.
הייתי עושה הרבה בלגאן לאדל כי פחדתי לפגוע בה ופחדתי שהיא תנטוש אותי יום אחד, שתעזוב אותי כי היא יכולה למצוא מישהו הרבה יותר טוב ממני.
אבל אחרי שהבנתי שזה לא יקרה אז פתחתי את ליבי בפניה.
היא האושר שלי ואשת הסוד שלי, האישה לחיים שלי.
תמיד חשבתי שאני אשאר לבד בגלל השריטה הזאת אבל אדל באה ושינתה בי הכל, היא הפכה אותי ליותר בוגר ובטוח בעצמי.
היא הפכה אותי מילד קטן לגבר.
אני חושב שאין לי אפילו איך להודות לה על כל מה שעשתה בשבילי.
היא כזאת פאקינג מדהימה ומושלמת ואני כלכך אוהב אותה.
הבטתי בקטנה שלי ושמתי לב שהיא נרדמה וחייכתי חיוך קטן.
״אוהב אותך״ לחשתי ונישקתי את מצחה.

אוקי.. הפרק הזה בלי פואנטה אבל אל תדאגו, הפרקים הבאים יהיו יותר מעניינים!