my soldier

פרק 12

״מה אתה הולך לעשות?״ עומרי שאל והוצאתי את העשן הרעיל מהפה.
״סעמק, לא יודע״ קיללתי.
חג חנוכה שבוע הבא ואמא שלי תכננה לנחות כאן ולחגוג איתי, אלוהים יודע למה.
אני לא מעוניין לראות את הפרצוף המכוער שלה בכלל, אני שונא אותה.
שתלך היא והחבר המזדיין שלה.
״אולי תבוא אלינו?״ עומרי הציע ושאפתי עוד שאכטה מהסיגריה.
״לא אחי, אני סתם אציק״ אמרתי והוא גיחףך.
״אתה יודע שאמא שלי ואדל חולות עליך, מה אכפת לך? חוץ מזה יהיה כיף״ המשיך לשכנע אותי ולרגע חשבתי על זה באמת.
זה באמת יכול להיות כיף להיות באותו בית עם אדל..
ועם עומרי כמובן ואמא שלו! אבל אדל.. וואו.
היא הדבר הכי יפה שראיתי אי פעם נראה לי.
״נו, אתה בא״ קבע עומרי.
״בסדר״ נאנחתי בחצי חיוך ואז זרקתי את הסיגריה לרצפה.
״יאללה בוא, יש ארוחת ערב״ אמר עומרי וקמנו מהרצפה.

•נקודת מבט אדל•
״עומרי שלח לי הודעה״ חיוך התפשט על פניה של רומי.
״מה הוא שלח?״ קפצתי בהתרגשות גם אני.
״הוא אמר שהוא חוזר היום ושהוא ידבר איתי״ אמרה ונשכה את שפתה.
היחסים ביניהם הפכו למעולים והם יצאו לכמה דייטים ביחד ורואים שעומרי הפך להיות מאושר וגם רומי, שהפכה להיות החברה הכי טובה שלי.
אני מרגישה שהיא באמת שם בשבילי כל הזמן, לא משנה מה.
אני שמחה שיש לי חברה כזאת שתמיד איתי ולא נזכרת בי רק כשהיא צריכה אותי.
״אני מתגעגעת אליו״ אמרה בשקט והנהנתי כשפניו של בן עלו בראשי.
״גם אני..״ מלמלתי.
הוא כזה חתיך עם העיניים הירוקות היפות האלה שלו שאפשר לטבוע בהן והזיפים שכלכך מושכים ונותנים לו מראה סקסי במיוחד.
״יאללה נאכל אוכל!״ רומי אמרה וירדנו מהמיטה שלי.
תכננו שהיא תישן אצלי ונעשה מלא צחוקים ונראה מלא סרטים רומנטיים.
השעה הייתה רק שבע אז יש לנו הרבה זמן עד שנלך לישון, גם יש מחר בית ספר אז אני מקווה שלא נלך כלכך מאוחר לישון.

״אנחנו מאחרות!״ רומי אמרה ופינינו את צלחתנו לכיור אחרי שאכלנו חביתה עם סלט.
״יאללה בואי״ אמרה ומשכה בידי לכיוון היציאה ונעלתי אחריי את הדלת ונכנסנו לאוטו של רומי.
אני גם עם רישיון אבל לצערי אין לי עדיין אוטו.
אני מאלה שהוציאו ראשונות רישיון.
״שיט כבר שמונה!״ אמרתי.
עכשיו מירה המורה להיסטוריה אמורה ללמד אותנו והיא לא כזאת נחמדה כשמאחרים.

״בוקר טוב למאחרות״ מירה אמרה ביובש.
״סליחה״ אמרתי בשקט והיא הנהנה לעברנו ונכנסנו לכיתה שנעצה בנו עיניים ואז ראיתי את דן קורץ לי.
גלגלתי את עיניי בתגובה אליו והוא המשיך לחייך כמו דביל.
התיישבנו בשולחן וראיתי את מבטי הקנאה שרועי ושיר שלחו אליי.
השפלתי את מבטי ופתחתי את המחברת כשהמורה התחילה להכתיב וביקשה שקט מהכיתה שלא הפסיקה לדבר.

״אז מה את אומרת, נצא היום לרותם?״ שאלה בפה מלא כשהיא נוגסת בטוסט שלה.
רותם זה הגן שבו כולם נפגשים.
״לא יודעת..״ מלמלתי ונתתי ביס בטוסט שלי.
״נו מה אכפת לך!״ ניסתה לשכנע אותי.
״גם עומרי ובן יהיו שם״ אמרה ונשכתי את שפתי.
לא רציתי לראות את בן בכלל אחרי השיחה האחרונה שלנו.
אולי באמת זה לא טוב בשבלינו להיות ביחד, אולי אנחנו לא מתאימים.
הוא צודק, מצד אחד זה נורא קשה לנהל ככה מערכת יסחים כשאנחנו נפגשים פעם בשבועיים-שלושה, מצד שני התאהבתי בו ולא אכפת לי לי לחכות שבועיים, באמת שלא.
״די נו, אתם תשלימו תוך שנייה ותהפכו לזוג״ קראה את מחשבותיי.
״אני לא יודעת, הוא הבהיר את עצמו בפעם האחרונה״ אמרתי בשקט.
״את לא רואה איך הוא מסתכל עלייך? איך הוא מת להיות איתך?״ אמרה והבטתי בה לרגע.
״אני לא חושבת..״ מלמלתי בחוסר ביטחון.
״הבחור רוצה אותך אחותי, רואים במבט שלו, יש משהו שהוא כנראה מסתיר״ אמרה.
את העבר שלו.
״בואי מה אכפת לך״ ניסתה לשכנע שוב.
״טוב, בסדר״ גלגלתי את עיניי.
״אני אהיה אצלך בשמונה״ אמרה והנהנתי אליה.

״עומרי!״ צווחתי וקפצתי על עומרי שהתרגש גם הוא לראות אותי אחרי שבועיים.
״היי קטנה״ חייך וחיבק אותי עם ידיו השריריות.
״מה קורה קטנה?״ שאל והוריד אותי בעדינות.
״בסדר, איך עברו עליך השבועיים?״ שאלתי בהתרגשות.
״מעולה, קשה קצת״ הסביר והנהנהתי בהבנה.
״טוב קטנה, אני נכנס להתקלח טוב? בן צריך להגיע עוד מעט, בלי שטויות״ הזהיר ובלעתי את רוקי, מהנהנת.
עומרי עלה במעלה המדרגות ואני המשכתי לעמוד ולחשוב.
רציתי כלכך לראות אותו אחרי שבועיים ולהרגיש שוב את השפתיים הטעימות שלו, השפתיים שיש בהן את ריח הסיגריות והמנטה, השפתיים המלאות שלו שבא לנשק כל שנייה.
רציתי שהזיפים הקטנים שלו ידקרו אותי כמו בכל נשיקה ושהוא יחייך את החיוך המושלם הזה שלו שחושף שיניים לבנות.
שיקרא לי כמה שאני גמדה ושיצחק עליי.
בחיים לא רציתי מישהו כמו שאני רוצה אותו, אלוהים אני חושבת שהתאהבתי בו.
״היי״ קול מוכר קטע את מחשבותיי ומעדתי לרגע בבהלה, אך ידיו החסונות של בן אחזו בי.
״בן..״ מלמלתי בשקט והרמתי את מבטי אליו כשידיו עדיין על מותניי, מייצבות אותי בעדינות.
״אדל״ אמר גם הוא והזיז קווצת שיער למאחורי אוזני.
רעד קטן עבר בגופי.
״מה.. מה קורה?״ שאלתי בחצי חיוך והבטתי במדים שנראו כלכך טוב עליו, והנשק שנח עליו.
הרמתי את מבטי לעיניו הירוקות שאפשר רק לטבוע בהן ואז העברתי את מבטי לשיערו החום שוקולדי שנפל על מצחו ונתן לו מראה עוד יותר מושך.
הוא כזה חתיך וסקסי, מי לא תרצה אותו?!
״בסדר, מה איתך?״ שאל ואפשר היה להרגיש את המתח באוויר.
אחרי השיחה האחרונה שלנו, היחסים די התערערו בינינו כי הבנתי שהוא כנראה לא רוצה אותי.
״בסדר״ אמרתי בשקט והוא הנהן אליי.
״אתה רעב?״ שאלתי והוא גיחך.
״לא ממש, עצרנו בדרך לדפוק שווארמה״ הסביר וצחקקתי.
״פאק אני כלכך עייף״ אמר ושפשף את פניו בעייפות.
״לך לישון אצלי בחדר״ הצעתי והוא הניד בראשו לשלילה.
״אני בסדר״ ענה בביטול.
״אתה עייף בן, קום ולך לחדר שלי״ התעקשתי והוא נאנח.
״את עקשנית כמו אחיך״ אמר וגיחכתי כשעלינו במדרגות.
נכנסנו לחדרי והוא פשט את מדיו ונשאר בבוקסר.
את הנשק הניח על הכיסא ואז הסתובב אליי.
בלעתי את רוקי ורציתי כלכך לגעת בקוביות שלו, לגעת בגוף שלו.
בורידים שלו שבולטים בידיים ובקעקועים המושכים שלו.
״אוהבת?״ גיחך והשפלתי את מבטי במהירות.
״למה את כזאת טובה אליי?״ שאל כשנכנס תחת השמיכה.
״כנראה בגלל שהתאהבתי בך״ לחשתי, מתפללת שלא ישמע, אך הרגשתי לפתע את אחיזתו בידי.
הוא תפס בסנטרי בעדינות ומשך אותי אליו.
״אני חושב ששנינו מרגישים אותו דבר״ אמר בשקט ואפשר היה לשמוע את הנשימות שלנו.
״אז למה אמרת שאתה לא רוצה את זה בפעם שעברה?״ שאלתי.
״כי אני מטומטם״ לחש והעביר את מבטו על פניי.
״אני מבטיח לעשות הכל, השבועיים האלה עברו לאט וכל מה שרציתי היה לראות רק אותך ולא אף אחד אחר, הבנתי שאני רוצה רק אותך״ לחש וליבי החסיר פעימה לרגע.
״אני לא רוצה להיפגע״ לחשתי.
״אני מבטיח להשתדל לא לפגוע בך״ אמר והנהנתי אליו כשהוא חיבק אותי אליו.
״עכשיו תני לי פאקינג לנשק את השפתיים היפות שלך״ אמר וריסק את שפתיו על שפתיי והלשונות שלנו התמזגו והתחושה המוכרת של שפתיו על שפתיי עברה.
הרגשתי את המערבולת בבטני ואת הפרפרים עפים לכל עבר.
רציתי שזה לא ייגמר לעולם.
פחדתי לרגע שעומרי ייכנס ויראה את זה, אבל לא היה לי אכפת.
רציתי שהרגע הזה יישמר ככה לעולמים.