פרק 6

3.1K 99 3
                                    

נכנסתי לכיתה והרגשתי את המבטים מופנים אליי ומבוכה התפשטה בגופי.
״סליחה על האיחור..״ מלמלתי למורה והיא הנהנה.
״כנסי מתוקה״ אמרה והתיישבתי במקומי הריק מכיוון ששירה החליטה לשבת ליד רועי, שהפכו לזוג עכשיו והתעלמו ממני במופגן.
עבר שבוע מאז הריב שלי ושל שירה וכשרועי נכנס לסיפור הוא העדיף לקחת את הצד של שירה, כמובן.
נפגעתי ממנה כלכך, ציפיתי שתגיד שהיא מצטערת ותחבק אותי או משהו אבל זה לא קרה.
היא הייתה החברה היחידה שלי בבית הספר ובלעדיה הייתי בודדה לגמרי.
הכרנו בכיתה י׳, שנה שעברה כשהיא עברה לתיכון שלנו ומאז נהיינו חברות הכי טובות, אבל היא כל הזמן הסתובבה עם אחרים ופחות איתי.
כן היינו בהפסקות ביחד, אבל לא תמיד.
תמיד כשהחברים שלה הגיעו היא ישר קמה והלכה איתם ואפילו לא הזמינה אותי.
היא ביקשה ממני לבוא למסיבה רק כי לחבורה שלה לא היה מקום באוטו, היא בעצמה אמרה לי אבל התעלמתי מזה ובכל זאת הלכתי איתה והיא עדיין נטשה אותי שם וכמובן שבן יבוא ויציל אותי פעמיים.
״...העבודה הביולוגיה היא בזוגות שהמורים בחרו מכל השכבה, בחרנו בזוגות אלה כי אנחנו חושבים שהם הכי מתאימים, אין להתווכח על הזוגות, ההגשה היא עוד חודש מהיום בדיוק, מצפה מכם שתעשו אותה על הצד הטוב ביותר״ המורה אמרה והכיתה רצה לבדוק את השלט שהיה תלוי בכיתה עם השמות של כל הזוגות מהשכבה.
אני רק ישבתי בכיסאי וחיכיתי שיתפנה שם כדי שאוכל לראות עם מי אני נמצאת.
״היוש!״ רומי נעמדה מולי וחייכה בחיוך ענקי.
״היי״ חייכתי אליה בחזרה, רומי היא מתוקה אמיתית, היא איתי בכיתה ולפי מה שאני רואה היא גם לא כלכך מחוברת לאף אחד.
רומי בגובה שלי, נמוכה, שיערה חום גלי כמו שלי ועיניה חומות והיא שזופה כמוני, היא יפה ללא ספק.
״אני איתך בעבודה!״ אמרה בהתרגשות וצחקקתי אליה.
״מגניב אחותי!״ אמרתי גם אני בהתרגשות, זאת אחלה הזדמנות להכיר ילדה חדשה ואולי אפילו להתחבר אליה.
״את רוצה שניפגש אצלי היום?״ שאלה והתיישבה לידי.
״כן בטח, רוצה בחמש?״ שאלתי אותה והיא הנהנה ואז הצלצול להפסקה נשמע.
״רוצה לצאת איתי להפסקה? אני אקנה לך מילקה מהקפיטרייה״ חישדה אותי וצחוק פרץ מפי.
״יאללה״ זרמתי איתה ויצאנו שתינו לבחוץ.
בדרך כלל אני לא מתחברת ככה מהר לאנשים אבל היא נראית אחלה ילדה והיא גם די מצחיקה.
היא העלתה את מצב הרוח שלי בשנייה.

״וואו אחותי הוא חתיך!״ רומי התלהבה כשהראיתי לה את התמונה של עומרי.
״היי!״ צחקקתי והיא הרימה את ידיה כחפה מפשע.
״אני לא אשמה שאחיך נראה כלכך טוב״ אמרה ולקחתי עוד ביס מהסנדוויץ שלי וגם היא.
״כן האמת שהוא באמת חתיך״ אמרתי והבטתי בתמונה שלו עם המדים והנשק ואז מבטי עבר לבן שעמד לידו.
בן כלכך מושך.
טוב די עם המחשבות האלה, בן לא בקטע של קשר רציני ואני גם לא רוצה אותו.
טוב, אולי קצת.
קצת הרבה אבל הוא הבהיר לי שזה לא יקרה.

״יאללה ניפגש אחותי״ רומי חיבקה אותי והנהנתי אליה, הולכת לביתי שההליכה אליו אורכת בדיוק שש דקות.
כשהגעתי הביתה הנחתי את התיק בחדר וירדתי לאכול את ארוחת הצהריים שאמא הכינה בבוקר כדי שלא אהיה רעבה.
הבטתי בשעון, השעה אחת.

my soldierWhere stories live. Discover now