my soldier

פרק 34

פרק שני למרתון! תהנו אהובות!

״היי״ מתן חייך והתיישב איתי ועם רומי בהפסקה.
״מה הולך?״ שאלתי בחיוך ונגסתי בסנדוויץ׳ שלי.
״מעולה״ חייך ושאר הבנים בחבורה שלו גם באו לשבת איתנו.
״איזה יפות!״ דן אמר וגלגלתי את עיניי בגיחוך.
״תודה״ אמרתי.
״אז מה, נפגשים היום בערב אדל?״ מתן שאל והנהנתי אליו.
״סעמק אני לא מאמין שקיבלתי 67 בהיסטוריה! טוב התעליתי על עצמי, בפעם האחרונה קיבלתי 32״ דן אמר וכולנו פרצנו בצחוק.
״כל הכבוד דן, ישר להארוורד״ אמרתי ופרצנו בצחוק בשנית.
״את חדה היום״ קרץ לי.
״לא כמוך״ החזרתי והוא חייך אליי.
״בואו נצא מה, סיימנו את הבגרות באזרחות היום! לא צריך ללמוד״ דניאל הציע.
״כן למה לא״ הסכמתי איתו ומתן הנהן בהסכמה.
״לאן?״ רומי שאלה.
״במקרה יש לדן יום הולדת היום, תהיה שתייה ומוזיקה טובה, רוב השכבה באים אז תבואו״ דניאל אמר.
הבטתי ברומי שהנהנה אליי בחיוך.
״כן.. למה לא״ הסכמתי ושאגות צהלה נשמעו מהבנים.
הצלצול לסיום ההפסקה נשמע ונאנחתי בעצב.
״יאללה תנ״ך עם ירדנה״ מתן נאנח וכולנו קמנו מהדשא ואני זרקתי את העטיפה של הסנדוויץ׳ לפח ונכנסנו לבניין.

״יאללה מה נלבש?״ רומי שאלה והביטה בארון הבגדים שלי בשאלה.
״אני חושבת שאלבש גרביוו שחור ואת החצאית הקצרה השחורה שלי וסריג לבן״ הצעתי והיא דמיינה את זה לרגע בראשה ואז קפצה בחיוך.
״כן! זה יהיה מהמם״ אמרה וגיחכתי, מוציאה את הבגדים מארוני ומתחילה להתלבש.
״אני אשים את הג׳ינס השחור עם הקרעים והסריג הלבן״ אמרה והוציאה גם היא את הבגדים מהארון.
לאחר שהתלבשתי שמתי את האולסטאר הלבנות שלי והתיישבתי מול השידת איפור שלי ומרחתי מעט מסקרה על ריסיי ואודם בצבע ניוד על שפתיי.
עדין ויפה.
אספתי את שיערי עם קליפס והוצאתי כמה קווצות שיער מה שנתן לפניי מראה עדין ונערי כמו שאני אוהבת.
הסתובבתי לרומי שהייתה נראית מהממת בג׳ינס והסריג.
שיערה היה פזור על כתפיה והיא התיישבה לידי, מתאפרת במקצת.

״יאללה שנצא?״ שאלה והנהתי לעברה, לוקחת את תיק הצד שלי ומכניסה בקבוק מים קטן, מפתחות לאוטו וכסף.
ירדנו למטה והבנים הביטו בנו בשאלה.
״מה? לאן אתן?״ שאל עומרי.
״לדן יש יום הולדת, אנחנו הולכות לחגוג קצת״ אמרתי ועומרו ובן סרקו את שתינו במבטם.
״אתן לא הולכות״ עומרי קבע.
״עומרי מה הקטע? לא תוכל לסגור אותנו בבית לנצח״ גלגלתי את עיניי.
״אני לא יודע מה יהיה שם אדל, מה אם מישהו ינסה לגעת בכן?״ שאל בדאגה.
״אז יש לנו טלפון, תנשום״ הרגעתי אותו והוא נאנח.
״אתן לא שותות וכל דבר קטן מתקשרות״ הסביר והתקדם אלינו.
״אוהב אתכן״ אמר והניח נשיקה על שפתיה של רומי ואז נשיקה על מצחי, מביט עדיין בדאגה.
״בסדר, ביי״ פתחתי את הדלת ויצאנו שתינו.
נכנסנו לאוטו של מתן שאסף אותנו והקור חדר לעצמותינו.
אולי הייתי צריכה ללבוש משהו יותר ארוך מהחצאית הקצרה הזאת.
״יאללה הולכות לחגוג!״ רומי קראה בצהלה וחייכתי אליה, נקווה שהכל יעבור חלק.
יהיה כיף.