my soldier

פרק 40

״בואי הנה״ משכתי אותה אליי מהמותניים והבטתי באדל באהבה.
״תשמרי על עצמך תבטיחי לי וכל דבר תבואי אליי, אנחנו יושבים כאן״ אמרתי והיא חייכה והנהנה לעברי.
שישי רגיל שבו יושבים בגן למטה וכל הבני נוער נמצאים פה.
אדל הולכת להסתובב קצת עם הבנות מהבית ספר והבנים שאני לא סומך על אף אחד חוץ ממתן.
״היי!״ עצמתי את עיניי בעצבים למשמע קולה של שירה המעצבנת.
אדל נשפה אוויר בכעס ופתחתי את עיניי, מביט בה.
״הכל בסדר, לכי״ הרגעתי אותה.
״אני שונאת אותה״ נשכה את שפתה.
״גם אני קטנה, אני מקווה שהיא תעוף מפה״ ייחלתי והיא גיחכה.
״אוקיי, הלכתי״ אמרה.
״ביי״ הבטתי בה הולכת.
״עוד כוסית?״ עומרי שאל והנהנתי לעברו כשהוא מושיט לי את הכוס מלאה בוודקה.
פתחתי אקסל חדש ושפכתי לוודקה, שותה שלוק ומרגיש את הטעם החריף שורף את גרוני.
הבטחתי לאדל שאני אפחית בשתייה והחלטתי לא לשתות הרבה היום.
״בני!!״ הידקתי את לסתי בכעס משם החיבה ששירה הדביקה לי.
מה הפוסטמה הזאת רוצה ממני?
״אל תקראי לי ככה שירה, מה את רוצה?״ שאלתי בכעס.
״התגעגעתי אליך״ חיבקה אותי והזזתי אותה ממני.
״זוזי שירה, יש לי חברה״ אמרתי.
״חברה זה לא קיר״ גיחכה.
״קיר״ עניתי חזרה והיא גלגלה את עיניה והתיישבה לידי.
שתיתי את הכוס בשקיקה כמו מים והאלכוהול זרם בעורקיי, הרגשתי משוחרר מעט.
חיפשתי את אדל בעיניי וראיתי שהיא צוחקת ותופסת בבטנה.
היא כזאת יפה, שאלוהים יעזור לי.
אני מת על הילדה הזאת, היא מחייה אותי כל פעם מחדש, היא הדבר הכי טוב שיש בחיים האלה ואני כלכך שמח שהיא בחיי.
עיניה נפגשו בשלי והיא אמרה ללא קול ׳אני אוהבת אותך׳.
הלב שלי פעם בחוזקה והרגשתי כמו ילד קטן ומאוהב.
׳אני אוהב אותך׳ אמרתי והיא חייכה והסיטה את עיניה ממני.
״נו בןבן? יש חדש?״ שירה כרכה את סביב כתפי וחיוכי ירד בשנייה.
״שירה די, תזוזי״ ביקשתי.
״למה? אנחנו כולה ידידים״ נישקה את הלחי שלי ודחפתי אותה ממני.
״מה את לא מבינה בתזוזי?״ כעסתי והידקתי את לסתי בכעס והיא גלגלה את עיניה, לא מתרגשת בכלל.
״תעשה לי עוד כוסית״ ביקשתי מעומרי והוא הנהן.
״קח״ הושיט לי את הכוס ולגמתי ממנה, מביט שוב באדל ורואה אותה מביטה בי בחזרה במבט בוחן.
השפלתי את מבטי לכוס שעוד שנייה נגמרה וביקשתי מעומרי שימזוג לי עוד, רציתי להשתכר קצת.
״אתה בטוח?״ שאל.
״כן״ עניתי והוא מזג לי את הכוס השלישית או הרביעית כבר אני חושב.
כששתיתי גם אותה הרגשתי מעט מסוחרר ומשוחרר והקלה התפשטה בגופי.
״אז איך בשחרור?״ שאלה שירה והתעצבנתי.
״שירה שחררי ממני״ באתי לקום מהספסל אך היא אחזה בידי בחוזקה עם ציפורניה.
״תעיפי. את. הידיים. שלך״ איימתי והיא גיחכה והתקרבה אליי.
״מה את פאקינג עושה שירה? תעזבי״ דחפתי אותה ואז היא משכה אותי אליה ונישקה את שפתיי.
״מה..״ שמעתי את עומרי ודחפתי אותה ממני.
״תגידי את דפוקה או משהו? בת אלף״ קיללתי והיא צחקקה.
״את פשוט בת זונה, נשבע״ עומרי קילל והיא הפריחה לעברו נשיקה.
התפללתי שאדל לא ראתה את זה אבל אז היא התקדמה אליי והתנגשה בכתפי בכוונה.
״כוסעמק״ התעצבנתי.
״בת של אלף אם עוד פעם תתקרבי אליי אני נשבע לך שלא יהיה לך טוב שירה, נשבע״ איימתי עליה כמו שמעולם לא איימתי ופניה הפכו למפוחדות בין רגע.
״אני שונא אותך״ סיננתי ותפסתי בבקבוק וודה, שותה לגימות גדולות לפני שעומרי לקח את הבקבוק ממני.
הלכתי לעבר אדל שהתקדמה במהירות.
״היי, חכי רגע״ תפסתי בידה והיא הסתובבה לעברי.
״מה זה היה בן?״ שאלה ותפסתי בראשי, מרגיש מסוחרר.
״אני נשבע לך שהיא נישקה אותי אדל, אני נשבע״ הבטתי לתוך עיניה.
״אני העפתי אותה אדל את יודעת שאני שונא אותה״ התחננתי שתסלח לי ושיהקתי כמה פעמים בין המשפטים.
״אדל, אני מתחנן..״ התכופפתי אליה.
״אני יודעת בן, הכל בסדר״ ליטפה את פניי.
״מה? את לא כועסת?״ שאלתי בבלבול וכיווצתי את מצחי.
״לא כי אני ראיתי אתכם מתחילת הערב וראיתי שניסית לדחוף אותה ממך, אני מאמינה לך בן״ חייכה.
״את מדהימה אותי כל פעם מחדש״ חייכתי והרמתי אותה באוויר, מסובב אותה.
״אתה שיכור?״ שאלה והורדתי אותה.
״שתיתי קצת״ עניתי ונישקתי את צווארה, מדגדג אותה.
צחוק התפרץ מפיה והרגשתי כלכך מאוהב.
הטלפון צלצל והוצאתי מהכיס.
׳אמא׳ היה על הצג ונשפתי אוויר בכעס.
״הלו?״ עניתי ושמתי על רמקול בכדי שאדל תוכל לשמוע.
״בןבן!״ אמא קראה ונאנחתי בקולניות.
״מה את רוצה?״ סיננצי בכעס ואדח הביטה בי במבט כועס ולחשה לי להתנהג יפה.
״אנחנו.. אנחנו מתחתנים עוד שבועיים אם אתה זוכר״ אמרה.
״זוכר״ עניתי והידקתי את לסתי.
״א..אני רוצה שתבוא בן״ ביקשה וגיחכתי בזלזול.
״אני לא חושב שזה יקרה אמא״ אמרתי ואדל אחזה בידי, מלטפת אותה בעדינות.
״שים רגע על השתק״ אדל אמרה והנהנתי, משתיק את השיחה לרגע.
״בן תחשוב על זה לרגע, תן לה הזדמנות״ אדל הביטה לתוך עיניי וניסתה לשכנע אותי.
״אדל..״ התחלתי להגיד.
״לא בן, תחשוב על זה לרגע באמת, היא יודעת שהיא טעתה והיא מצטערת על זה, תנסה באמת לתת לה הזדמנות, היא משתדלת״ אמרה.
״אני לא יודע..״ אמרתי.
״בן בשבילי! בוא נלך לחתונה לפחות״ אמרה.
״אוקיי״ נאנחתי בתבוסה.
״יש!״ קפצה במקומה וצחקקתי, מביט מה מתרגשת.
״אמא אנחנו נבוא״ אמרתי כשהורדתי אותה מהשתק.
״ב..באמת?״ שאלה בהלם והייתה מופתעת.
״כן״ עניתי.
״וואו תודה בן, אני כלכך מעריכה את זה! תודה!״ התרגשה והרגשתי עקצוץ קטן בלב שלי.
״בכיף אמא, נדבר״ אמרתי.
״ביי בן, אוהבת אותך״ אמרה ובלעתי את רוקי, מנתק את השיחה.
״אני יודעת שזה קשה לך אהובי אבל אני מבטיחה שיהיה בסדר״ אדל עלתה על קצות אצבעותיה ונישקה את שפתיי ברוך.
״תודה״ אמרתי בחצי חיוך, מקווה שלא אתחרט על ההחלטה הזאת אחרכך.

״יאללה טסים בקרוב לברזיל!״ עומרי צעק באושר וישב מול המחשב, מזמין את הכרטיסי טיסה.
״מקום כשר אל תשכח!״ אמרתי וכולם הנהנו להסכמה.
״יאללה הזמנתי בית מלון ארבעה כוכבים לעוד חמישה ימים בברזיל ליד מרכז העיר, שתי דקות הליכה מהמלון יש קניון ענק עם מלא חנויות ושלוש דקות משם בית חבד״ אמר עומרי וצווחתי באושר, חיכיתי לזה כלכך.
שמחתי גם שאנחנו כלכך ספונטניים והזמנו טיסה ומלון עוד חמישה ימים.
״נוסעים לברזיל!״ בן התרגש והרים אותי באוויר וצחקקתי.
״יהיה כיף״ חייכתי ונישקתי כת שפתיו.
״כן״ עיניו נצצו וגיחכתי.
״ועכשיו לישון כי מחר משמרת אחרונה לפני ברזיל ואנחנו קמים מוקדם״ עומרי אמר ואני ובן עלינו לחדר שלי ועומרי ורומי לחדר של עומרי.
״לילה טוב לנסיכה שלי״ בן משך אותי אליו והנחתי את ראשי על חזו.
״אני אוהבת אותך״ אמרתי.
״גם אני קטנה״ נישק את מצחי וחייכתי.