my soldier

פרק 2

כפתרתי את מדי הצבא שלי ונעלתי את הנעליים הכבדות.
את הכומתה החומה שמתי על כתפי ולקחתי את התיק הגדול.
״בן שלי, שמור על עצמך״ אמא ליטפה את פניי וחייכתי אליה, מחבק אותה.
״אל תדאגי״ עניתי ונישקתי את מצחה.
יצאתי מהדלת והתקדמתי לתחנת האוטובוס הקרובה.

״התגעגעתי!״ בר קפצה עליי וחיבקה אותי.
בר היא היזיזה שלי, נגיד ככה.
היא גבוהה, כמעט כמוני ושיערה בלונדיני קצר ועיניים חומות.
היא יפה ממש, אבל היא לא כלכך הטייפ שלי בבנות.
אני מעדיף נמוכות, לא בלונדיניות ולא עם עגילים בכל מקום ובמיוחד לא מעשנת.
היא ביצ׳ית לא קטנה אבל היא טובה במיטה.
״היי ברבור״ חייכתי וחיבקתי אותה בחזרה.
״איך היה בסופש?״ שאלה ואדל ישר קפצה לראשי.
״בסדר, רגיל כזה, איך היה אצלך?״ שאלתי אותה והיא העבירה את ידיה על מדיי.
״בסדר״ השיבה ומשכה בידי, מבינה כבר מה אני רוצה.

״אתה מפציץ היום, אה?״ שאלה וקרצה לי ורכסה את סוגר המכנס.
״כמו תמיד״ חייכתי חיוך חושף שיניים וכפתרתי את המדים.
״אחי יש מסדר״ עומרי בדיוק נכנס לשירותים וראה אותי עם בר.
״שלום לחתיך״ בר חייכה ועומרי גילגל עיניים, הוא לא סובל אותה.
טוב אני יכול להבין אותו, האופי שלה חרא.
״אני בא אחי״ אמרתי ויצאתי אחריו החוצה מבלי להגיד שלום לבר אפילו.

״כולם לעמוד בח׳!״ צעק במפקד ותוך דקה כבר כולנו הסתדרנו בח׳.
״אז כמו שכולם יודעים המצב במדינה מתחמם ועזה על הכוונת שלנו״ התחיל להגיד.
״אני רוצה שכולם יהיו עירניים יותר מבדרך כלל וישימו לב לכל דבר חשוד״ אמר וכולנו ענינו ׳כן המפקד׳.
״כרגע לא תסגרו שבתות נוספות כי אין צורך, אתם תצאו רגיל אחרי 14 ימים״ הסביר.
״הערב יהיה לנו טיול שטח בשעה עשר בלילה עד שתיים עשרה, אני מבקש מכולם לבוא עם אפוד ופנס! בעשר בלילה בדיוק אתם תעמדו כאן ותחכו לי, זה ברור?!״ צעק וענינו שוב ׳כן המפקד!׳
״יאללה יש לכם ארוחת צהריים, בתאבון, אחרכך מנוחה ואז טיול, משוחררים״ אמר והתפזרנו כולנו.
״אחי יהיה טיול!״ עומרי התרגש וצחקתי.
״בטח יהיה קפוא, סעמק״ אמרתי, בלילה היה קפוא.
״אל תדאג, יהיה טוב״ עומרי חייך ונכנסנו לחדר האוכל.
האוכל פה די סביר, נחמד פלוס.
לקחתי לי אורז, ירקות ושתי שניצלים, הייתי רעב!
התיישבנו בשולחן ובר התקרבה, מתיישבת איתנו.
״אחי תעביר מלח״ עידו ביקש והעברתי לו את המלח.
״תודה י׳חשפנית״ קרץ לי וכולנו צחקנו.
״אני לוקחת 500 לשעה מתוק״ אמרתי בקול נשי והעברתי יד על גופי וגל הצחוק נשמע שוב.

אחרי שנחנו קצת ואכלנו ארוחת ערב התארגנו לטיול שלנו.
לבשתי את האפוד מגן על עצמי ולקחתי פנס, שמתי עליי את התיק גב וחיכיתי לעומרי שיתארגן.
הבטתי בשעון על ידי והשעה הייתה חמישה לעשר.
״יאללה בוא״ אמרתי וזירזתי אותו.
אין לי כוח להישאר שבת בגלל שלא הגעתי בזמן.
עומרי סיים להתארגן ויצאנו, רואים את המפקד מחכה כבר ואת שאר החיילים.
״קדימה״ אמר המפקד והתקדמנו אחריו.

השעה הייתה כבר אחת עשרה בלילה.
הרוח הכתה בפנינו וקפאנו מקור, אבל הטיול הזה נועד בכדי שנדע איך לתפקד בתנאים קשים.
״אני מת מקור״ עומרי אמר והבטתי בו.
״גם אני אחי״ נקשתי שיניים ואצבעותיי הלבינו מהקור והמפקד עצר והסתובב.
״חיילים! יאללה חזרה לבסיס!״ קרא ונאנחנו בהקלה.
הסתובבנו חזרה והמשכנו ללכת.
זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו הולכים במזג אוויר כזה קפוא, היו לנו עוד טיולים לפני זה.
״אני רק מת לישון, אני עייף״ פיהקתי ונתנאל הנהן, כמסכים לדבריי.
שיט. יש לי גם שמירה היום, בשתיים בלילה עד ארבע בבוקר.
לא מאמין סעמק ערס.
נשפתי אוויר בכעס וראיתי שאנחנו כבר מתקרבים לבסיס.

״משוחררים״ המפקד שחרר אותנו ואני הלכתי להכין לי קפה חם כדי שלא ארדם בשמירה וקניתי בשקם במבה כדי להעביר את הזמן.
עליתי לשמירה והחלפתי את אותו אחד שהיה שם.
גוללתי באינסטגרם ואדל קפצה לראשי.
חיפשתי את שמה והיא ישר קפצה לי למסך.
נכנסתי אליה לפרופיל והסתכלתי בתמונות.
היא כזאת עדינה, צנועה, ילדה טובה מדי.
בכל התמונות שלה היא מחייכת ונראית כאילו היא איזה מלאך קטן.
׳היי יפה׳ שלחתי לה באינסטגרם.
למה שלחתי לה את ההודעה הזאת? הרי היא לא ממש הטעם שלי.
אני אוהב מישהי פלפלית, עם אש, אנרגטית כזאת.
הבטתי בהודעה והתלבטתי אם למחוק.
היא בטח ישנה כי יש לה מחר בית ספר.
סגרתי את הטלפון והבטתי סביבי.
השקט היה מלחיץ ופחדתי מעט.
כל יום בשמירה הרגשתי ככה פחד, זה מרגיש כאילו עוד רגע יקפוץ עליך איזה מחבל ואתה צריך להיות בכוננות כל שנייה ודקה.
׳היי, מה קורה?׳ שלחה בחזרה וליבי החסיר פעימה לרגע.
עברה בקושי דקה והיא כבר החזירה לי תשובה.
׳בסדר, איך את?׳ החזרתי ופתחתי את הבמבה, מכוון את הפתח לפי ושופך קצת.
אני לא סובל לאכול עם הידיים ואני בטוח שאני לא היחיד (היי גם אני ככה - הערת הכותבת).
׳מעולה, אתה לא ישן בשעה כזו?׳ שאלה וצחקקתי.
׳אני אמור לשאול אותך אותו דבר, ודרך אגב אני בשמירה׳ השבתי לה והיא כבר ראתה את ההודעה.
׳מתחילה מחר בעשר, שמור על עצמך׳ רשמה.
׳שומר עלייך׳ כתבתי וגיחכתי, איזה פתטי.
׳אתה חמוד׳ החזירה וגלגלתי עיניים.
׳מה אני כלב? מה זה חמוד?׳ צחקקתי.
׳טוב אז אתה לא חמוד׳ רשמה וחיוך עלה על פני.
׳יופי, יאללה לכי לישון ילדה׳ רשמתי.
׳הולכת הולכת, שמור על עצמך ועל עומרי׳ כתבה.
׳מבטיח׳ רשמתי והיא התנתקה.
נחמדה דווקא, יש לה אחלה תחת, אבל היא אחות של עומרי, לא מתעסקים עם אחיות של אחים.

השמירה המזויינת הזאת עברה מהר ברוך ה׳, מה שרציתי לעשות זה רק ללכת לישון עכשיו.
נכנסתי לחדר ונשכבתי במיטה ועומרי הביט בי.
״אחי, מה יש?״ שאלתי והבטתי בו בחזרה.
״לא יודע, לא מצליח להירדם״ הוא אמר.
״איך היה בשמירה?״ שאל והתלבטתי אם להגיד לו על אדל.
״בסדר, דיברתי עם אחותך באינסטה״ אמרתי לו.
״תיזהר ממני אחי, אני לא צוחק״ אמר והתעצבן.
״אל תדאג, זה רק בקטע של ידידות״ הרגעתי אותו.
״אחי היא עדינה ואתה מחפש סטוצים, אתה לא בקטע של זוגיות, אני לא רוצה שהיא תיפגע״ עומרי אמר.
הוא צודק, אני מחפש סטוצים, אני לא בקטע של זוגיות עכשיו.
״אל תדאג, אין בינינו כלום״ אמרתי.
״אל תדבר איתה יותר, היא סתם מפתחת ציפיות אחי, אני לא סתם אומר לך, היא תמימה״ הסביר.
״אל תדאג״ הרגעתי אותו.
אני לא אשלח לה הודעה אם זה מה שהוא אומר.
אני באמת לא רוצה לפגוע בה חס וחליה והיא נראית אחת העדינות.
״לך לישון אחי, קמים מוקדם״ אמרתי לו וראיתי שהוא כבר עצם את עיניו וחייכתי, הוא אחי, לא יודע מה הייתי עושה בלעדיו.
עצמתי את עיניי גם ואפילו להחליף מדים לא היה לי כוח אז נרדמתי ככה.
חייו של לוחם.