פרק 33

1.5K 67 3
                                    

מרתון של שלושה פרקים אהובות!!
תהנו!

״אבל אתם חייבים לחזור!״ רומי אמרה בעצב כשראתה כמה שכאב לי בזמן האחרון.
״אנחנו רבים המון רומי״ נאנחתי.
״כמו כל זוג״ גלגלה עיניים.
לא הלכתי אתמול לבית הספר כי חשתי ברע ועומרי דאג לי ברמות מטורפות.
הוא יודע שזה בגלל בן ואני גם יודעת שהוא נקרע בין שנינו, שאני אחותי הקטנה ובן כמו אחיו התאום, חבר הנפש שלו.
ביקשתי מעומרי שלא יעשה כלום, שאני בסדר ושזה לא בגללו ושסתם כואב לי הראש אבל עומרי מכיר אותי כמו את כף היד שלו.
היום הלכתי לבית הספר רק כדי לא להדאיג אותו ולהראות לו שהכל בסדר והיה אחלה יום היום, נתנו לנו עבודה בזוגות וצירפו אותי למתן, אחד הבנים מהכיתה שלי.
אני לא מתה עליו אבל הוא די נחמד, מזכיר לי טיפה את בן ועומרי, ערס חמוד כזה וגבוה.
״טוב, אני צריכה ללכת למתן״ אמרתי.
״אוף אל תלכי משעמם לי״ מחתה וצחקוק פרץ מפי.
״תירגעי אהי אחזור עוד מעט״ הרגעתי אותה והבטתי מבט אחרון במראה ואז ירדתי למטה.
״לאן?״ עומרי שאל מבלי להזיז את מבטו מהטלוויזיה.
ראיתי את בן יושב לידו ושניהם צופים במשחק כדורגל.
״סעמק״ בן קילל וגיחכתי ואז מבטו עבר אליי.
״היי״ אמר בשקט וסרק את גופי.
״היי״ החזרתי.
״לאן את הולכת?״ עומרי עצר את המשחק ושאל.
״לעשות את העבודה עם מתן״ עניתי ובן כיווץ את גבותיו בבלבול.
״בלי שטויות דלה, כל דבר את מתקשרת״ הזהיר.
״בסדר אבא, תירגע״ גיחכתי.
״אני לא צוחק אדל, אני לא מכיר אותו ולא יודע למה הוא מסוגל״ אמר.
״הוא רק ילד מהכיתה, תירגע״ גלגלתי עיניים בכעס.
״בסדר, איך את הולכת?״ שאל והרמתי את המפתחות של האוטו שלו.
״באוטו״ עניתי.
״שמרי על הבייבי שלי אה?״ קרץ לי.
״מה חשבתי אני הבייבי שלך״ רומי עשתה עצמה כנעלבת.
״את הבייבי הראשונה!״ פתח את ידיו לחיבוק והיא רצה אליו בשמחה.
בלעתי את רוקי והשפלתי את מבטי.
״אני הולכת, ביי״ אמרתי ויצאתי מהדלת במהירות לפני שישאלו שאלות.

״היי״ מתן פתח את הדלת כשהוא ללא חולצה.
סרקתי לרגע את גופו החטוב ואז הרמתי את מבטי לעיניו החומות.
״היי״ חייכתי אליו והוא חשף חיוך יפה ורחב בפניי.
״כנסי״ זז הצידה ונכנסתי בביישנות.
״רעבה?״ שאל והלך לכיוון המטבח.
״האמת שאכלתי ממש עכשיו פיצה״ גיחכתי והוא הנהן בהבנה.
״אז נעלה לחדר ללמוד״ החליט והנהנתי.
עלינו לחדרו והוא פתח את הדלת, החדר היה די גדול.
ליד החלון בצד החדר יש מיטה ומולה טלוויזיה.
מול המיטה יש ארון ענק וליד שולחן שעליו המון מצתים שמסמנים שכנראה מעשן.
״חדר יפה״ אמרתי והתיישבתי על המיטה.
״תודה״ חייך ותפס במחברת, מגיש לי עט ומחברת נוספת.
״אז העבודה היא בתנ״ך״ התחלתי להסביר והוא הביט בי והקשיב.
״אוקיי צריך לפתוח את ספר שמות פרק א״ לקחתי את התנ״ך מידו של מתן ופתחתי את התנ״ך בשמות פרק א׳ ואז פתחתי את חוברת השאלות.
״שאלה ראשונה, פרעה אומר: ׳הבה ונתחכמה לו׳ – מה פירוש ׳ונתחכמה׳?״ קראתי את השאלה.
״להתחכם, מה אני ילד בן שמונה?״ הוא גיחך וצחקוק פרץ מפי.
״יש שאלות קשות גם״ אמרתי ודפדפתי בחוברת, מחפשת שאלה יותר קשה.
״נו תנסי אותי״ גיחך.
״הנה״ מצאתי שאלה שהייתה די קשה אפילו בשבילי.
״בסיפור הולדת משה נתגלה כוחן של הנשים, הסבירו והוכיחו מן הכתוב״ אמרתי והוא קימט את מצחו בבלבול.
״מה זה השאלה הזאת?״ שאל.
״הכוונה היא אילו נשים נכחו בחייו של משה?״ שאלתי.
״אה אמא שלו נראלי, אחותו ובת פרעה״ ענה.
״נכון, אתה רואה כשאתה רוצה אתה יכול, העיקר בשיעורים משתולל״ גיחכתי.
״זה בגלל המורה הסתומה הזאת״ גלגל עיניים וצחקתי.
״כן״ אמרתי, כאילו מסכימה איתו.

my soldierWhere stories live. Discover now