my soldier

פרק 14

״אני הולכת רגע לרומי״ אמרתי לבן והוא הנהן בתגובה והוציא את העשן מפיו.
״אני מסתכל עלייך מפה לראות שהכל בסדר״ אמר ואז משך אותי מהמותניים והניח נשיקה על מצחי שהעבירה זרמים בכל גופי.
״אוהבת אותך״ אמרתי בשקט והסתובבתי, הולכת לכיוון רומי.
״אחות שלי!״ חייכה וקמה לחבק אותי.
״היי!״ אמרתי בהתרגשות וחיבקתי אותה ואז חיוכי נמחק כשראיתי את הידידה של בן חולפת מולנו.
לרגליה ג׳ינס צמוד וגופייה שחורה עם סנדלים שחורים.
שיערה פזור ואיפור כבד על פניה.
נשכתי את שפתי וקינאתי ביופי שלה לרגע.
״היא מזעזעת לגמרי״ רומי אמרה ובלעתי את רוקי כשהתיישבה ליד בן.
בן הביט בה ואז גלגל את עיניו וגיחכתי.
״הגוף שלה יפה״ אמרתי.
״היא מזעזעת אחותי, הכל איפור״ עודדה אותי.
״את צודקת״ אמרתי ולא הורדתי את עיניי מהם.
היא כרכה את ידה סביב צווארו ובן הוציא עוד סיגריה מהקופסא.
״תפסיקי לבהות בהם, בן לא יעשה כלום״ ניסתה להרגיע אותי.
״אני יודעת, אני פשוט לא סומכת על הסתומה הזאת״ נשפתי אוויר בכעס כשבן צחק והיא צחקה אחריו.
הלב שלי שרף מקנאה ורציתי להרביץ לה.
שרק תעוף מהגבר שלי כבר, לא חסר לה גברים.
מבטו של בן עבר אליי לרגע והוא חייך ולחש עם שפתיו ׳אני אוהב אותך׳.
התחממות התפשטה בבטני והרגשתי את בטני מתהפכת מאושר.
׳אני אוהבת אותך׳ לחשתי בחזרה.
מבטה של הידידה שלו עבר אליי ואז היא גלגלה את עיניי והניחה נשיקה על לחיו של בן ואז העבירה את ידה בשיערו.
פערתי את פי והדמעות עמדו בעיניי, היא עושה את זה בכוונה!
במקום שבן ירחיק אותה הוא רק צחק עם החברים שלו ואיתה.
אני לא יודעת למה אבל זה שרף לי בלב וכלכך קינאתי.
רציתי להרביץ לה ולהעיף אותה מהגבר שלי.
״בן זונה..״ רומי לחשה.
״אנחנו עפות מפה!״ אמרה ומשכה בידי וקמתי מהספסל.
זה עיצבן אותי בכלכך הרבה מובנים, הוא היה אמור להעיף אותה ממנו בכלל.

״אדל!״ שמעתי אותו קורא לי אך הגברתי את צעדיי ופתחתי את השער של הבית.
אני מרגישה דרמטית כלכך אבל מצד שני זה כלכך עיצבן אותי שהיא נגעה בו ככה והתקרבה אליו.
יש לו חברה יחתיכת פוסטמה!
״היי!״ בן תפס בידי וסובב אותי אליו.
״מה יש?״ שאל בתמימות, חתיכת טמבל.
״אתה באמת שואל?״ כעסתי ושילבתי את ידיי.
״זה בגלל בר?״ שאל ונשכתי את שפתי בכדי לא להתפרץ בבכי, אני כזאת בכיינית.
״כן! באיזה צורה היא נוגעת לך ככה בשיער בכלל? או מרשה לעצמה לנשק לך את הלחי?״ המשכתי לכעוס ולרגע הרגשתי ממש קטנה לידו כי הייתי ממש צריכה להרים את הראש כדי להביט בו.
הריח של הבושם שלו חדר לאפי והתאפקתי לא לעצום את עיניי ולהסניף אותו.
״העפתי אותה ממני, אני נשבע!״ אמר והתכופף מעט.
״אתה צחקת איתה!״ דחפתי אותו כשבא לנשק את שפתיי.
״קטני אני נשבע שהעפתי אותה ולא קרה כלום, את לא סומכת עליי?״ שאל בשקט והרגשתי אשמה לרגע.
״בטח שאני סומכת עליך בן! אבל אני מבולבלת עכשיו כשהיא נישקה אותך ככה בלחי ונגעה לך ככה בשיער!״ קראתי בקול.
״סליחה יפה שלי, אני מצטער״ הניח את אחת מידיו על לחיי והרגשתי שאני נמסה ממגעו.
״אני אוהב אותך כלכך ואני שונא לריב איתך״ משך אותי אליו.
״גם אני״ לחשתי וחיבקתי אותו.
״אני מצטער קטנה״ הניח נשיקה על שיערי והרשיתי לעצמי להסניף את ריחו.
״זה בסדר..״ מלמלתי ופיהוק יצא מפי ובן צחקק.
״בואי נלך לישון, טוב קטני?״ שאל והנהנתי אליו כשהוא מניח את ידיו על מותניי ומוביל אותי לשער הבית.
פתחתי את הדלת בשקט ונכנסנו, נועלת אחריי ומוודאה שהדלת נעולה.
עלינו לחדר שלי בשקט ובן הוריד את בגדיו ונשאר בבוקסר בלבד.
בלעתי את רוקי בכבדות כשסרקתי את גופו האלוהי, הוא כלכך יפה.
מבטו של בן נפגש עם שלי והשפלתי את מבטי ישר, מורידה את בגדיי בביישנות ושמה את חולצתו הגדולה עליי.
הטלפון של בן צלצל פתאום והרמתי את מבטי במהירות, מי זה יכול להיות עכשיו?
״מי זה?״ שאלתי בבלבול.
״המפקד״ בן אמר וענה לטלפון.
״הלו?״ בן שאל ודיבר עם המפקד.
״עכשיו?״ שאל בלחץ והוציא את המדים שלו מהארון, לא בבקשה לא!
״אני מגיע״ אמר וניתק.
״יש הקפצה״ הסביר לי והתחיל להתלבש במהירות שיא.
עמדתי שם והבטתי בבן שלי מתלבש ומכין את התיק שלו.
ערב יום שישי ובמקום שנהנה ביחד הוא מכין תיק להקפצה שלו, רק אתמול הוא חזר.
זה לא פייר, זה כלכך לא פייר.
כלכך רציתי שנעביר את השישי הזה בכיף ונאכל גלידה ונראה איזה סרט רומנטי כמו תמיד, או סתם אפילו נתכרבל במיטה אבל זה לא יקרה ועכשיו אני הולכת לראות את בן לזמן ממשוך.
״היי קטני, הכל יהיה בסדר״ אמר בשקט ומשך אותי אליו לחיבוק.
דמעותיי הרטיבו את חולצתו והתייפחתי בשקט.
״זה לא פייר בן, רק אתמול חזרת ועכשיו אתה צריך לחזור שוב!״ כעסתי.
״אני יודעת יפה שלי, אני יודע, אבל יש התחממות בגזרה״ הסביר ואחז בפניי, מנגב עם אגודלו את לחיי.
״יש הקפצה אחי!״ עומרי נכנס לחדר לבוש במדים עם התיק שלו.
״אני יודע״ אמר.
״אל תלכו!״ התחננתי, פחדתי כלכך שמשהו יקרה להם.
״דלה, נהיה בסדר״ עומרי חיבק אותי ואז הניח נשיקה על ראשי.
נאנחתי בקולניות והנהנתי.
״אוקיי״ לחשתי וירדנו למטה בשקט כדי לא להעיר את אמא.
״תמסרי לרומי שאני אוהב אותה, בסדר?״ עומרי אמר והנהנתי.
״היי קטנה, יהיה בסדר, אני מקווה שאני אחזור עד שתקומי, בסדר? לכי לישון״ אמר.
הנהנתי והוא חיבק אותי.
עטפתי את זרועותיי סביבו וחיבקתי אותו חזק, לא מוכנה לשחרר.
״יאללה זזים״ עומרי אמר והתנתקנו מהחיבוק.
״אני אוהב אותך״ בן אמר ונישק את שפתיי נשיקה עדינה ומייסרת.
התנקתנו מהנשיקה והשפלתי את מבטי, כלכך פחדתי לאבד אותו.

•נקודת מבט בן•
״היי קטני, תסתכלי עליי רגע״ אחזתי בסנטרה והתכופפתי מעט בגלל שהיא כזאת גמדה.
״אני מבטיח לחזור, בסדר?״ שאלתי והיא הנהנה, מחבקת אותי חזק.
אני אוהב אותה, אני כלכך אוהב אותה.
״אני אחזור יפה שלי״ לחשתי לה ואני בעצמי פחדתי.
פחדתי שאני לא באמת אחזור.
״אני צריך ללכת״ התיישרתי וליטפתי את שיערה הארוך והיפה.
״אני אוהבת אותך בןבן״ אמרה וחיבקה חזק את מותניי.
נשכתי את שפתי, כלכך רציתי להישאר איתה בתוך המיטה החמימה, אבל אני חייב לחזור לבסיס, במיוחד שבדרום יש התחממות וזה לא קל.
אני אראה אותה רק בעוד חודש כמעט.
״גם אני״ אמרתי לה ועטפתי את נשפתיה בנשיקה, מושך אותה אליי מהמותניים.
״יהיה בסדר״ הרגעתי אותה ולקחתי את התיק הגדול.

•נקודת מבט אדל•
״אני אוהבת אותך״ אמרתי בשקט והם יצאו מהדלת.
״מה קרה?״ שמעתי את קולה של רומי, לא ידעתי שהיא כאן.
״הייתה הקפצה והבנים יצאו״ הסברתי ועיניה נפקחו לרווחה.
״מ...מה?״ גמגמה ושפשפה את עיניה העייפות.
״יהיה בסדר״ אמרתי למרות דאני בעצמי פחדתי פחד מוות.
״בואי נלך לישון בסדר?״ חיבקתי אותה והיא הייתה חצי רדומה.
״אבל.. רק אתמול הם חזרו!״ אמרה ונשכה את שפתה.
״אני יודעת אהובה שלי״ אמרתי בשקט.
״יהיה בסדר״ אמרתי שוב, מנסה לשכנע את שתינו שבאמת יהיה בסדר.
״לא נפרדתי אפילי מעומרי!״ כעסה.
״הוא אמר שהוא אוהב אותך״ לחשתי ודמעות ירדו מעיניה, לא יכלתי להתאפק ופרצתי בבכי בשנית.
״זה לא יעזור להם שנבכה, בואי פשוט נקווה לטוב ונלך לישון״ אמרתי והדמעות המשיכו לזלוג.
״כ..כן״ היא גמגמה ועלתה לחדר.
״אם את רוצה אז את מוזמנת לישון אצלי״ אמרתי והיא הנהנה ונכנסנו לחדרי, נשכבות במיטה תחת השמיכה המחממת.
״תודה דלה״ לחשה.
״בכיף״ אמרתי בשקט.
״את חושבת שהכל יהיה בסדר?״ שאלה בלחץ.
״יהיה בסדר״ הרגעתי את שתינו.
״אדל תודה על הכל, את כמו אחותי״ אמרה וחייכתי אליה.
״גם את כמו אחותי רומרום״ אמרתי בשקט.
״יאללה לישון״ אמרתי למרות שידעתי שכנראה לא ארדם בשעה הקרובה.
״לילה טוב״ לחשתי וראיתי שרומי כבר חצי רדומה.

יפות שלי!!
סליחה שלא העליתי הרבה זמן פרקים לא היה לי זמן ונתקעתי קצת בכתיבה.
אני מקווה שאעלה עכשיו בתדירות יותר גבוהה.
מאחלת לכן שנה טובה אהובות! אוהבת אתכן מלא!