פרק 26

1.6K 60 1
                                    

פרק כפול יפות שלי!! תהנוו!

דפיקה על הדלת נשמעה והחלטתי להתעלם.
הנחתי שזאת אדל שניסתה לנחם אותי או חרא אחר.
אני בטוח שהיא תיכנס כי יש לה מפתח לבית שלי.
יומיים שלא יצאתי מהמיטה ורגשתי כלכך רע, אשם.
החדר היה חשוך לגמרי וריח של צנחה התפשט אבל לא היה לי אכפת בכלל.
״בן?״ שמעתי את קולה העדין של אדל.
היא נכנסה לחדרי ונשיפה עצבנית יצאה מפיה.
״הריח פה מזעזע בן! כמה זמן אתה ככה במיטה כבר?״ שאלה.
״יומיים״ עניתי בקול צרוד והיא פתחה את התריסים ואור בקע מן החלון וסינוור אותי.
״סעמק אדל, תסגרי!״ כעסתי וטמנתי את ראשי בכרית.
המיטה שקעה מעט ואדל התיישבה עליה, מלטפת את שיערי ברוך.
הרגשתי איך ברגע אחד כל השרירים שלי מתרפים ורציתי כלכך לנשק אותה באותו רגע.
רציתי להגיד לה תודה שהיא סובלת אותי ולמרות שכעסתי עליה אתמול היא החליטה עדיין לבוא אליי ולנסות להוציא אותי מהחרא שאני שקוע בו.
״אדל תלכי״ אמרתי והרמתי את ראשי, מביט בעיניה הנפוחות והעייפות.
אני מדמיין שגם עליה עבר לילה לא קל במיוחד בבית החולים.
״תפסיק עם זה בן, בבקשה, אני צריכה אותך עכשיו כלכך״ אמרה בקול שבור.
״את לא צריכה אחד כמוני אדל״ עניתי והיא גלגלה את עיניה.
״אל תעשה את זה בן״ התחננה והרגשתי את כאבה, אבל מצד שני כלכך רציתי להיות לבד כדי שיכאב לי, מגיע לי.
״אדל תלכי וזהו״ עניתי ועיניה הראו שהיא נפגעה.
היא משכה באפה וכל נים ונים בגופי צרח ורק רצה לחבק ולהרגיש את אדל אבל התאפקתי.
הכל בגללי ולא מגיע לה אותי.
״אתה יודע מה? אתה צודק! אני באתי עד אליך בן, לעזור לך ולנסות להוציא אותך מפה אבל אתה כפוי טובה!״ כעסה וקמתי לישיבה, פאק היא כזאת יפה באלוהים.
״אבל לא, אתה תקוע בשלך! אני מבינה אותך בן אבל תפסיק עם זה אתה לא אשם בכלום!״ צעקה.
״אדל אני אשם! אם הייתי שם לב כל זה לא היה קורה!״ צעקתי בחזרה.
״אתה לא אשם בן!״ המשיכה לצעוק.
״אדל את לא צריכה אחד כמוני, את צריכה מישהו יותר טוב, פשוט תלכי״ ביקשתי, לא היה לי כוח להתווכח איתה כי היא צודקת.
״אם אני הולכת אני לא חוזרת יותר בן! דווקא ברגע שאני הכי צריכה אותך אתה לא שם בשבילי!״ רקעה בגלה ומשכה באפה בשנית.
הדמעות זלגו מעיניה והשפלתי את מבטי.
אני בן זונה. בן זונה אחד גדול.
״אני יודע, סליחה אדל אבל.. אני לא מסוגל עכשיו לכל זה״ עניתי.
ויבבות נשמעו מפיה.
״כוסעמק בן!״ צעקה ויצאה מהחדר בכעס ושמעתי את טריקת הדלת אחריה.
נשכתי את שפתי והרגשתי את הדמעות שוטפות את פניי.
הרגשתי כלכך חסר אונים באותו רגע.
״סעמק!״ צרחתי והייתי כלכך עצבני.
זרקתי על הקיר את השלט המזדיין והוא התפרק ויצאו ממנו הסוללות.
״כוסעמק״ מלמלתי ונכנסתי תחת השמיכה וצרחתי לתוך הכרית.
הרסתי הכל, את האהבה הכי גדולה שלי.

נקודת מבט אדל
רעש של משהו נשבר נשמע מהבית ועצמתי את עיניי בכאב.
אני יודעת שכואב לי, אני מרגישה את כאבו אבל כלכך הכעיס אותי שבאתי אליו ולא היה לו אכפת אפילו, הוא פשוט גירש אותי מהבית.
לרגע התלבטתי אם לחזור לבפנים אבל החלטתי שלא.
אני ניסיתי לעשות את מה שיכלתי והוא החליט להעיף אותי בכל זאת.
צעקה נשמעה מהבית והבנתי שהוא משתגע לאט לאט והוא לבד, אין מי שיהיה איתו ופחדתי שיפגע בעצמו.
לא, תפסיקי את עשית הכל והוא החליט בכל זאת לגרש אותך.
תפסיקי.
נשמתי עמוק ונכנסתי לאוטו, מניעה אותו ונוסעת לכיוון בית החולים.

my soldierWhere stories live. Discover now