פרק 42

1.5K 68 3
                                    

״פאק״ קיללתי והפיצוצים נשמעו שוב מכל עבר.
״עומרי איפה אתה?״ חיפשתי אותו בעיניי.
״למה נתת לי למות בן?״ שמעתי את קולו.
״לא עומרי, אתה לא מת״ אמרתי והבטתי סביבי כשהכל עשן.
אנחנו בעזה.
״נתת לי למות בן, אתה אשם״ אמר וצרחה צמררה אותי.
״עומרי!״ צעקתי וראיתי אותו שרוי על הרצפה למולי.
רצתי אליו במהירות והתחלתי בהחייאה.
״בן..״ ירק דם מפיו.
״לא לא אתה לא מת!״ צרחתי.
״בן אל תתן לי למות״ התחנן והמשכתי בעיסויים.
״לא!״ המשכתי לצרוח ועיניו נעצמו.
״הכל בגללך בן, הכל״ צעק.
״לא!״ צרחתי וקמתי על רגליי וירייה פגעה בחזי.
נגעתי בחזה ואז הבטתי בידי שהתמלאה דם.
צנחתי לרצפה ועיניי נעצמו.
ואז שקט.

״פאק״ קמתי שוב מזיע והתנשפתי בכבדות.
״שוב?״ אדל שאלה וקמה גם היא.
״שיט סליחה אדל שהערתי אותך״ אמרתי.
״לא גם ככה לא הצלחתי להירדם״ אמרה.
״למה?״ שאלתי.
״לא יודעת, איך אתה?״ שאלה והלב שלי דפק במהירות.
״אני לא יודע אדל אני מתחרפן״ שפשפתי את פניי.
״תשטוף פנים״ אמרה וקמתי כשהיא מאחוריי.
נשענתי על הכיור עם ידיי והיא נכנסה ביניהן.
״הכל יהיה בסדר בן, אני פה לכל דבר תזכור״ ליטפה את פניי ובלעתי את רוקי.
״תודה״ לחשתי והיא זזה, פותחת את זרם המים ושוטפת את פניי בעדינות.
״זהו, הכל בסדר״ אמרה וסגרה את הזרם, תופסת במגבת ומנגבת את פניי בעדינות.
״תסתכל עליי״ אמרה והבטתי בה.
״הכל בסדר, אוקיי? אני כאן בן וזה יעבור, ברגע שחוזרים לארץ אתה מטפל בזה״ קבעה והנהנתי.
״אני פשוט.. זה קשה״ נאנחתי והגוש עמד בגרוני.
״אהובי״ לחשה ועטפה אותי בחיבוקה וחיבקתי אותה חזק.
״אני מצטער אדל״ לחשתי ודמעה זלגה מעיני.
״אין לך מה להצטער אתה מדהים״ אמרה ואז הביטה לתוך עיניי.
היא ניגבה את דמעותיי באגודלה וראיתי את המבט השבור על פניה.
״אני מצטער שאני מכניס איתך לכל זה אני כזה דפוק״ נשפתי אוויר בקולניות וכעסתי על עצמי כלכך.
היא סובלת אותי כל לילה כמעט, בגלל הסיוטים כאלה שלי.
״תפסיק כבר בן, תפסיק להגיד את זה אני רוצה להיות כאן לצידך״ כעסה.
״אדל את קמה כל לילה בגללי, בגלל השגעונות שלי״ אמרתי והשפלתי את מבטי.
״תפסיק בן זה מובן מאליו שזה יקרה אחרי מלחמה, אתה הלום קרב״ אמרה והנהנתי אליה.
״אני עייף בואי נלך לישון פשוט?״ שאלתי והיא הנהנה ויצאנו מהמקלחת, נכנסים תחת השמיכה.
״תקשיב לי בן, אתה כלכך מדהים ואל תכעס על עצמך, אתה מחמיר עם עצמך, אני פה ואני כלכך שמחה שאתה איתי ואני בחיים לא אעזוב אותך, אני מבטיחה״ הבטיחה והבטתי בה בעיניים נוצצות.
משכתי אותה אליי והצמדתי את מצחי למצחה.
״תודה אהובה שלי אני מעריך את זה״ אמרתי ונישקתי את מצחה ברוך, עוצם את עיניי בעונג.

my soldierWhere stories live. Discover now