my soldier

פרק 15

השעה הייתה ארבע לפנות בוקר והקור היה מקפיא למרות שלבשתי את המעיל הצבאי.
באחת בלילה הודיעו על ההקפצה ועלינו ישר לשאטל שחיכה לנו כבר והנסיעה ארכה כמעט שלוש שעות.
הייתי עייף ועוד שנייה נרדמתי אבל החזקתי את עצמי בכוח.
חשבתי לרגע על אדל וחיוך עלה על פניי.
אני מקווה שהיא ישנה עכשיו ולא דואגת יותר מדי.
היא ממש בכתה כשיצאנו מהבית ורציתי רק לחבק אותה ולהישאר בבית איתה ביחד.
זה כלכך לא פייר.
״גדוד ברק!״ המפקד קרא בקול וכולם קראו ׳כן המפקד׳.
״התחילו טילים מעזה ויש התחממות, כנראה יהיה מבצע בקרוב אנחנו עוד לא יודעים, מה שאנחנו יודעים כרגע זה שאנחנו צריכים להיות בכוננות כל רגע כי אם זה יחמיר כנראה נצטרך להיכנס לעזה״ אמר ובלעתי את רוקי.
פחדתי והתפללתי שלא נגיע לרגע הזה.
״כרגע חלק ישמרו על הגדר וחלק ילכו לישון ואחרכך תתחלפו״ אמר וכולם צעקו ׳כן המפקד׳.
״צוות 12, צוות 13, צוות 14, אתם שומרים עד שש בבוקר, שעתיים, לאחר מכן ארוחת בוקר ואז צוות 15, צוות 16, צוות 17 ישמרו על הגדר משמונה עד עשר״ הסביר.
״זה ברור?״ שאל.
״כן המפקד!״ צעקנו.
״כל מי ששומר בא עם אפוד, בקבוק מים וכוחות מחודשים! אני לא רוצה שתהיה תקרית, זה מובן?!״ שאל בצעקה והביט בכולנו.
״כן המפקד!״ עניני בצעקה.
״משוחררים״ קרא והלכתי ישר לחדר כי אני שומר משמונה עד עשר עם עומרי.

״היי יפה שלי״ אמרתי בחיוך כשאדל ענתה לי בצלצול הראשון.
״בןבן!״ קראה בשמחה והלב שלי רקד מאושר כשהיא קראה בשמחה את שמי.
״איך אתה?״ שאלה.
״אני בסדר קטני, הולך לישון עכשיו ואחרכך ארוחה ושמירה״ הסברתי לה.
״שמור על עצמך בן״ אמרה ושמעתי את הדאגה בקולה.
״אל תדאגי יפה שלי, מבטיח״ אמרתי והרגעתי אותה.
״מה עם רומי?״ שאלתי.
״היא ישנה״ הסבירה.
״למה את לא ישנה?״ שאלתי אותה.
״ישנתי ובדיוק קמתי לשתות מים והתקשרת״ אמרה וחייכתי.
אני אוהב אותה כלכך.
״טוב יפה שלי, תחזרי לישון חיים שלי, מוקדם״ אמרתי.
״טוב בןבן, אני אוהבת אותך״ אמרה וליבי החסיר פעימה לרגע.
״אני כלכך אוהב אותך״ אמרתי.
״ביי בןבן שמור על עצמך״ אמרה בדאגה.
״גם את יפה שלי, ביי״ לחשתי וניתקתי את השיחה ונשפתי אוויר, אני מתגעגע אליה כלכך למרות שרק לפני כמה שעות ראיתי אותה, אבל בקושי הספקתי להיות איתה וזה כלכך מעצבן, כוסעמק.
רציתי לעשן אבל הייתי כלכך עייף שתוך שנייה נפלתי לשינה עמוקה ואפילו לא הורדתי את המדים.

״אני רק מחכה לפוצץ איזה מחבל״ עומרי אמר בגיחוך וצחקקתי.
״הבני זונות האלה, בגללם הקפיצו אותנו״ אמרתי בכעס.
״איזה שקט פה, השקט מלחיץ אותי״ עידו אמר ושפשף את ידיו מהקור.
״עדיף שיהיה ככה״ התפללתי שלא יצוץ איזה מחבל פתאום.
אזעקה נשמעה באוויר וכנראה עוד טיל שבעוד כמה רגעים ייפול.
״להתכופף!״ צעקנו והשתטחנו על הרצפה, מניחים ידיים על הראש.
הבום החזק נשמע ואחריו עשן חזק.
״כוסאמאמא שלהם״ קיללתי.
נשארנו בערך עוד שתי דקות על הרצפה עד שקלטתי את המחבל שהתקרב אלינו.
״מחבל!״ צרחתי וקמתי לעמידה בכדי לירות בו.
״פאק, פאק..״ מלמלתי בלחץ וכיוונתי אליו את הרובה והנחתי אצבע על ההדק.
ליבי דהר בחזי והרגשתי כאילו עוד רגע ייצא ממקומו.
״אחת.. שתיים..״ יריתי וראיתי אותו נופל על הרצפה.
נאנחתי בהקלה והוצאתי אוויר אבל אז שמעתי צעקות.
״עידו!״ עומרי צרח והפניתי את מבטי אליהם.
עידו היה שרוי על הרצפה כשהוא אוחז ברגלו וצורח מכאבים ודם רב יוצא מרגלו.
רצתי אליו והבטתי בו נאנק מכאב.
המחבל הבן זונה הזה ירה בו.
״אתה תהיה בסדר״ אמרתי וקרעתי את המדים ממנו, מגלגל על רגלו איפה שנכנס הכדור ולוחץ חזק כמו שלימדו אותנו בעזרה ראשונה.
עידו המשיך לצרוח ואני לחצתי על הפצע וקשרתי חזק את הבד סביב רגלו אך הדם המשיך לצאת.
״אני צריך דחוף חובש! יש פצוע!״ עומרי צעק בקשר בלחץ.
״קיבלנו, עבור״ נשמע מהקשר.
הרגשתי כמו בסרטי מלחמה האלה שאחד החברים שלך נפצע ואתה נלחם עליו והכל מסביב עשן וצרחות.
זה הפחיד אותי אבל התעסקתי רק בלטפל בעידו כרגע.
״עידו יהיה בסדר, תנשום!״ אמרתי וניסיתי להרגיע אותו אך הוא המשיך להתפתל תחתיי מכאבים.
״זה כואב!״ הוא צרח והרגשתי לחץ אטומי ופחד.
החובשים רצו אלינו במהירות והזיזו אותנו אחורה.
״אני צריך זריקת הרדמה!״ צעק והחובש השני נתן לו.
הם התחילו לטפל בעידו ואחרכך פינו אותו באמבולנס.
כשראיתי אותו צורח ככה מכאבים הרגשתי כאילו אני במקומו, מרגיש את כאבו.
חייל לא אמור לסבול, חייל לא אמור לקבל כדור לרגל בגלל איזה מחבל בן זונה שמגיע לו הכל והמקסימום שיעשו זה להרוס לו את הבית.
״בן זונה מזדיין״ קיללתי.
״כוסעמק!״ כעסתי על המצב.
התפללתי שהכל יהיה בסדר עם עידו.

״הכל בסדר עם כולם?״ המפקד ניגש לשאול.
״כן המפקד!״ ענינו בפה אחד.
״אני יודע שקרה מקרה חמור אך צריך לחזור לשגרה״ הסביר המפקד ודאגה נשמע בקולו.
״עידו כרגע נמצא בהתאוששות ומצבו יציב, אך הוא יהיה בסדר״ אמר ונאנחתי בהקלה.
״אני מבקש שוב לשים לב לכל פרט קטן בכדי למנוע עוד אירועים כאלה! תהיו עירניים! אני יודע שזה לא אשמתכם וניטרלתם את המחבל אבל שימו לב!״ אמר והדריך אותנו.
״צה״ל כמובן יתקוף מטרות בעזה וינסה להפיל אותם ככה האפשר, כרגע אנחנו נלחמים בשיניים ומתחזקים!״ חיזק אותנו המפקד.
״כן המפקד!״ ענינו שוב והמשכנו לעמוד על המשמר.
הרגשתי כלכך לחוץ שכל שנייה סרקתי את האזור שוב ושוב והייתי כלכך דרוך, פחדתי שיקרה עוד משהו.
הטלפון שלי צלצל ללא הפסקה והייתי בטוח שזו אדל ששרויה כרגע בלחץ אטומי כי היא בטוחה שנפגעתי.
הבטתי בשעון על ידי וראיתי שנשאר רק עוד חצי שעה לשמירה ואז מנוחה.
אני אענה לה אחרכך.

•נקודת מבט אדל•
׳חייל צהל נפצע קשה מירי מחבל בגבול עזה ופונה לבית החולים במסוק׳ הופיע בחדשות והרגשתי את עצמי נופלת עוד רגע, בבקשה שזה לא בן או עומרי.
צלצלתי לבן כמה פעמים אך הוא לא ענה והרגשתי חרדה מתפשטת בגופי.
אולי הם בשמירה עכשיו? אולי הם ישנים בכלל?
נשכתי את שפתי וניסיתי להרגיע את עצמי, הם בסדר אולי הם עסוקים עכשיו.
הטלפון שלי צלצל ׳הגבר שלי❤️׳ הופיע על הצג ומיהרי לענות בזריזות.
״הלו?״ עניתי בלחץ.
״היי קטנה, הכל בסדר אני ועומרי בסדר״ אמר ונאנחתי בהקלה.
״תודה לאל״ לחשתי וחייכתי חיוך קטן.
״מה איתך קטנה?״ בן שאל.
״אני בסדר בןבן, איך אתם? שמעתי שחייל נפצע״ דאגתי להם, בטח לא קל להיות שם על הגבול.
״אנחנו בסדר יפה שלי, עידו נפצע״ אמר בשקט את המשפט האחרון.
זכרתי שבן אמר לי שעידו הוא אחד מהחברים הכי טובים שלו ושל עומרי.
״וואו ואיך הוא?״ שאלתי, פחדתי שגם בןבן שלי ייפגע או עומרי, זה מפחיד עם כל המחבלים שיכולים לצוץ לך שם כל שנייה.
״מתאושש״ בן אמר.
״בן.. אני אוהבת אותך״ אמרתי, הרגשתי כלכך לחוצה.
״גם אני יפה שלי, אני כלכך אוהב אותך, אין לך מה לדאוג הכל יהיה בסדר״ אמר.
״עומרי לידך?״ שאלתי, רציתי לדבר קצת עם אחי הגדול.
״אני אתן לך אותו״ אמר ואז שמעתי את קולו של עומרי.
״האחות היפה שלי!״ שמעתי את ההתרגשות בקולו וצחקקתי.
״רירי, מה קורה?״ קראתי בשם החיבה שלו.
״בסדר דלה, איך את? איך רומי?״ שאל.
״אנחנו בסדר, היא יושנת״ עניתי.
״טוב דלה, שמרי על עצמך אוהב אותך אחות קטנה״ אמר וליבי החסיר פעימה לרגע.
״אוהבת המון אח שלי, בבקשה תיזהרו״ התחננתי.
״נהיה בסדר, אל תדאגי״ אמר.
״אוהבת אתכם, תמסור גם לבן״ לחשתי.
״אני אמסור יפה שלי, ביי״ אמר והשיחה התנתקה.
נשפתי אוויר והתפללתי שהכל יהיה בסדר איתם.

אהובות שלי!!!
איך אתן? איך עבר החג?
באסה עם ההסגר הזה, אה?
עכשיו אתחיל לעלות פרקים בקצב יותר נורמאלי.
אוהבת אתכן❤️