my soldier

פרק 43

החופשה עברה די מהר והיה נחמד ממש.
חוץ מבלילות שהיו סיוט מטורף ובן סבל הכל עבר סבבה.
היינו הרבה בבריכה וטיילנו בטיילת והיינו בקניון ואפילו בחוף!
השתזפנו וחזרנו שחומים לגמרי.
בן נרדם בטיסה והבטתי בו בחיוך עצוב.
כלכך רציתי שיהיה מאושר ויהנה בחופשה הזאת ושלא יסבול כי כלכך הרבה זמן תכננו את החופשה הזאת והוא רק סבל.
ברגע שנגיע לארץ אני מאמינה שהוא יילך לפסיכולוגית או משהו, אני רוצה שהוא יהיה יותר מאושר מעכשיו.
אני יודעת שהוא מנסה ומשתדל אבל קשה לו, כלכך קשה לו וקשה לי גם לראות אותו צורח בכל לילה מסיוט נוסף וקם מזיע ורטוב.
ליטפתי את שיערו בעדינות והבטתי לרגע ביופיו.
הילד הזה כלכך יפה שזה מטורף.
שיערו נפל בעדינות על פניו וזיפיו השחורים הספיקו כבר לגדול.
עורו השזוף היה מושך להפליא והלסת שלו משורטטת, כזאת שבאלך להעביר את האצבע עליה.
״אדל״ רומי קראה בשמי והבטתי בה בשאלה.
״בואי איתי רגע לשירותים״ ביקשה וקמתי ממקומי, הולכת אחריה לשירותים.
״מה יש?״ שאלתי בחשש.
״זה עומרי, גם לו התחילו סיוטים מהמלחמה״ נאנחה.
״אני יודעת הוא אמר לי, ברגע שננחת בארץ אני אשיג להם את הטיפול הטוב ביותר״ אמרתי.
״כן, אי אפשר לראות אולם סובלים ככה אדל, אי אפשר״ נשכה את שפתה בכדי שהדמעות לא יתפרצו.
״אני יודעת, זה כלכך קשה לי לראות את בן צורח כל לילה וקם מזיע״ משכתי גם אני באפי וניסיתי לעצור את הדמעות כמה שיותר.
״יהיה בסדר״ נאנחה ומשכה אותי לחיבוק.
״יהיה בסדר״ חזרתי על מילותיה וחיבקתי אותה חזק.
שמחתי שיש לי אותה ושהיא עושה לעומרי טוב על הלב.

״הגענו!״ בן קרא בחיוך ופתח את דלת הבית ומניח את המזוודות בצד.
התגעגעתי למקום הזה כלכך.
בן הרים אותי עם ידיו החסונות מהמותניים על כתפו וצווחתי תוך כדי שצחוק יוצא מפי.
״בן״ קראתי בשמו והוא עלה במדרגות בזהירות ואז נכנס לחדר, מפיל אותי על המיטה.
״מכוערת״ אמר והניח נשיקה על שפתיי.
״כמוך״ החזרתי וליקקתי את לחיו והוא צחק וקם מהמיטה.
בן הוריד את חולצתו והבטתי הגבו השזוף והרחב ואנחה קולנית יצאה מפי.
״מה?״ הסתובב לעברי ושאל.
״לא כלום״ עניתי והמשכתי להביט בגופו היפה, מתאפקת לא לקפוץ עליו בנשיקות.
״אוהבת את מה שאת רואה?״ שאל בגיחוך וגלגלתי את עיניי בחיוך.
״איך אפשר שלא?״ שאלתי ואז הוא הוריד את מכנסיו, נשאר רק בבוקסר.
״היופי שלך לא מהעולם הזה״ לחשתי ובלעתי את רוקי.
״מי שמדברת״ החזיר וגלגלתי את עיניי במבוכה.
״בואי איתי למקלחת״ ביקש וקמתי גם אני מהמיטה, פושטת את בגדיי ונשארת בהלבשה תחתונה בלבד.
״את יודעת שאת האישה הכי יפה שיש בעולם הזה?״ שאל והניח את ידיו על מותניי.
״אני בטוחה שיש יותר יפות״ עניתי.
״אין, את הכי יפה ביקום״ נישק את עורפי והעביר צמרמורת בכל גבי.
״ועכשיו גברת בואי ניכנס״ צחקק ונכנסנו למקלחת.
בן פתח את זרם המים הפושרים והוריד את תחתוניו והורדתי גם אני את ההלבשה התחתונה ונכנסתי תחת המים החמים ביחד איתו.
המים זרמו על שנינו והרמתי את מבטי לבן.
״איך אתה?״ שאלתי אותו בדאגה.
״אני בסדר אדל, אל תדאגי״ ניסה להרגיע.
״אולי תלכו לטיפול?״ שאלתי והשפלתי את מבטי, לא רוצה שיכעס עליי.
״אני לא יודע״ אמר בחשש ואז תפס בסנטרי.
״את יודעת שאת יכולה להגיד הכל אדל״ כאילו קרא אותי.
מבטי חדר לעיניו הכחולות שאני כלכך אוהבת והוא הניח נשיקה על מצחי.
״למה לא? זה יעזור לכם בן, באמת״ הצעתי וקיוויתי שבאמת יגיד כן.
״אוקיי, אנחנו ננסה את זה״ אמר וחייכתי חיוך רחב.
״תודה״ אמרתי ואז תפסתי בשמפו, מסבנת את שיערי.