my soldier

פרק 35

פרק שלישי למרתון!!

היום אני ואדל חוגגים שנה והחלטתי שאני הולך לעשות בכדי להחזיר אותה אליי. הכל.
קמתי בבוקר והבטתי בקטנה שלי, אחרי שהבן זונה הלא ידוע הטריד אותה והפחיד אותה היא נרדמה לצידי והרגשתי כלכך מאושר שהיא ביקשה ממני לישון לצידה אבל עם זאת רציתי גם לפרק את הבן זונה במכות.
כשהיא בכתה הרגשתי שהלב שלי נשבר מבפנים, כאב לי לראות אותה ככה אבל היא נרגעה אחרי זה.
בלילה כשהיא נרדמה הבטחתי לעצמי שאני לא הולך לאבד אותה, שאני הולך להחזיר אותה אליי לא משנה מה.
״אני אוהב אותך״ לחשתי והנחתי נשיקה על מצחה של אדל.
קמתי מהמיטה של אדל בשקט והלכתי למקלחת, מצחצח שיניים ושוטף פנים ואז ירדתי למטה.
״איפה ישנת?״ עומרי שאל כשראה אותי נכנס למטבח.
״עם אדל״ עניתי ועיניו נפתחו.
״חזרתם?״ הוא שאל.
״לא, אבל אני הולך להחזיר אותה אליי״ אמרתי בחיוך.
״שמעתי מה שקרה לה אתמול״ עומרי אמר ומבטי הפך לכועס.
״כן, בן של זונה״ סיננתי בכעס.
״סעמק ידעתי שלא היינו צריכים לשלוח אותן לשם״ עומרי אמר והנהנתי בהסכמה.
״איך היא הייתה?״ שאל בדאגה.
״נסערת, היא נבהלה מכך שדחף אותה אבל אל תדאג הוא לא נגע בה, כוסאמאמא שלו, הבנתי שמתן פירק אותו במכות״ אמרתי.
״בן של זונה, אם הייתי שם הוא היה מגיע לבית חולים״ המשכתי.
״כן אה, סעמק״ עומרי התעצבן גם הוא.
״העיקר שהקטנה בסדר עכשיו״ עניתי והכנתי לעצמי ארוחת בוקר.
״אני שמח שאתה פה בשבילה אחי״ עומרי אמר וחייכתי.
״היום זה יום השנה שלנו ביחד, אני רוצה להפתיע אותה״ אמרתי.
״לך על זה אחי, אם תצטרך עזרה תגיד״ אמר.
״תודה אחי״ הודיתי לו וחתכתי סלט ושברתי שתי ביצים למחבת.

התיישבתי ליד עומרי ואכלתי את החביתה עם הסלט וחתיכת לחם.
״אני אלך לקנות לאדל מתנה ואקשט את החדר שלה״ אמרתי בפה מלא.
״כן, אני אבקש מרומי שתוציא אותה קצת החוצה גם״ עומרי אמר והנהנתי.

פיניתי את צלחתי ואז לקחתי את המפתחות, יוצא מהדלת ונוסע לכיוון הקניון.
האוויר של המזגן הכה בפניי כשנכנסתי והסתובבתי בין החנויות, מתלבט מה לקנות לקטנה שלי.
לא חסר לה כלום ברוך ה׳ אבל רציתי כלכך להפתיע אותה וניסיתי לחשוב על מתנה שהיא תאהב ותופתע ממנה.
המשכתי להסתובב בין החנויות ונכנסתי לחנות תכשיטים.
צמיד אחד משך את עיני, צמיד עדין וכסוף ותליון עגול שבו היה אפשר להוסיף חריטה עדינה.
״אני רוצה לקנות את הצמיד עם חריטה״ ביקשתי והמוכרת חייכה אליי.
״איזו חריטה תרצה?״ שאלה.
״אני רוצה לכתוב בתוך העיגול ׳כל העולם שלי׳״ אמרתי והמוכרת חייכה והנהנה.
לבסוף קניתי קופסא מעץ ושרשרת נורות שמאירות בזהב, קניתי לאדל כמה שוקולדים וחזרתי הביתה.
הרעיון שחשבתי עליו היה אדיר והתחלתי בהכנות. (המחשה בתמונה למעלה).
מילאתי את הקופסא מעץ בצמר גפן ושמתי בפנים תמונות שלנו מכל מיני אירועים, תמונות שצילמנו מהמצלמת מיני אינסטקס של אדל, היא מתה על המצלמה הזאת ולא הפסיקה לצלם המון רגעים שלנו ביחד.
שמתי בתוך השרשרת נורות בטריות והאורות נדלקו בצבע זהב והנחתי אותן בצורה יפה בתוך הקופסא.
הנחתי את הקופסא הקטנה עם הצמיד גם בתוך הקופסא.
לקחתי את השוקולדים והנחתי גם אותם בתוך הקופסא ואז התיישבתי בכיסא מול השולחן והחלטתי לכתוב לאדל כמה מכתבים.