my soldier

פרק 5

״אתה בא לגינה?״ עומרי שאל כשעניתי לטלפון.
עטפתי את גופי במגבת, אחרי השבועיים המסריחים בצבא הייתי חייב מקלחת מפנקת.
הגינה זה המקום שבו כולם מתיישבים בשישי באיזה גן ציבורי.
אני ועומרי בדרך כלל יורדים לגינה כל שישי בערב.
״כן, אני אבוא״ עניתי ולבשתי בוקסר של קלווין ואז ג׳ינס כחול בהיר עם קרעיים בברך.
לבשתי טישרט לבנה ולקחתי מעיל המתלה.
״טוב מחכה לך״ אמר וסירקתי את שיערי וריססתי אקס.
״סבבה, יוצא אליך״ השבתי וניתקתי.

״אחי״ אמרתי בחיוך כשראיתי את עומרי יושב בספסל.
״אחי!״ חייך אליי וקם ממקומו, מחבק אותי חיבוק גברי.
התיישבתי לידם, ליד עומרי ועוד כמה חברים שלו כנראה.
״לארגן לך כוסית?״ עומרי שאל ותפס בכוס פלסטיק אחת.
״יאללה כן, עם אקסל״ אמרתי וסרקתי את הגן שישבנו בו.
הייתי יושב כאן גם פעם עם חברים.
אני ועומרי גרים באותה שכונה אז זה אחלה, אנחנו מכירים מגיל קטן.
״קח״ הגיש לי את הכוס והנהנתי אליו ולגמתי מהמשקה.
אני התורן היום אז השתדלתי לא לשתות הרבה.
ילדה אחת מוכרת תפסה את עיני ואז קלטתי שזאת אדל.
״מה אדל עושה פה?״ שאלתי והבטתי בעומרי, שכבר הספיק להשתכר.
״לא יודע, אל תדאג אני פה״ אמר בקול שיכור.
הוא בקושי מתפקד עכשיו עם האלכוהול, איך הוא ישמור עליה ככה?
אני כנראה אהיה זה שישמור על הבנות.

מבטי עבר מאדל לאותו ילד שניסה להתחיל איתה.
הוא נראה בגילה והיא צחקקה מכל מילה שאמר.
אני לא יודע אפילו למה אני פאקינג מקנא, היא כולה ילדה בת 16 שקטנה ממני בשלוש שנים.
מה עובר עליי?

״תפסיק״ שמעתי אותה צועקת וניערתי את עצמי מהמחשבות.
איפה הילד שהיה איתה? הוא נעלם, ואיפה שירה בכלל?
עכשיו התקרב אליה ילד אחר לחלוטין.
״כוסעמק, מה אני אבא שלהם?״ מלמלתי וקמתי ממקומי כשאני מתקדם לאדל ולאותו זין שחושב שהוא יכול לאיים על קטינות.
״מה הולך אדל?״ שאלתי, נעמד מאחוריה ואז מביט באותו הנער.
עיניו היו מזוגגות והוא נראה שיכור לחלוטין.
״אחי תגיד אתה עושה תורות? למה באלי גם סיבוב על חברה שלך״ אמר והרגשתי את עצמי מתחמם.
״אם אתה לא רוצה סיבוב על הפרצוף שלך עדיף שתלך״ איימתי והוא גיחך וכמעט מעד, אך אחז בחומה וייצב את עצמו.
״תתקשר אליי כשתיפרד ממנה, אה?״ צחק בקול שיכור ואגרפתי את ידיי בעצבים.
״בואנה, תעוף מפה!״ התעצבנתי והוא הרים את ידיו כחף מפשע והסתובב, עף מהמקום.
״בן זונה..״ מלמלתי ואז אדל התסובבה אליי.
״היי בן״ חייכה חיוך ביישן והשפלתי את מבטי אליה, גמדה.
״היי אדל״ חייכתי בחזרה, מהופנט מהעיניים היפות שלה.
״מה.. מה קורה?״ שאלה ושיחקה באצבעותיה.
״בסדר אדל, מה איתך?״ שאלתי, מה זה השיחת אשכנזים הזאת?
קווצת שיער נפלה על פניה של אדל והזזתי אותה אל מאחורי אוזנה בעדינות.
״א.. אני בסדר״ נאנחה ונשכה את שפתה.
״את לא נראית בסדר, מה יש?״ שאלתי והיא נאנחה שוב.
״סתם פשוט.. שירה הזאת הלכה לה עם איזה ידיד שהיא דלוקה עליו והשאירה אותי כאן לבד! כאילו כוסעמק!״ כעסה ושילבה ידיים.
״לא מתאים לך לקלל״ צחקתי והיא גלגלה את עיניה בחיוך.
״ציפיתי ממנה ליותר, מבין? אני בחיים לא הייתי נוטשת אותה ככה! מה אם אותו ילד היה עושה לי משהו ולא היית פה? עומרי בכלל שיכור אז הוא כנראה לא היה שם לב״ אמרה בשקט.
״אז היא לא ראויה להיות חברה שלך, אני פה אבל, נכון? עזבי את עומרי מגיע לו להשתחרר קצת״ אמרתי והרמתי את סנטרה באצבעותיי.
״אני יודעת! בטח שמגיע לו לא על זה אני מדברת, כאילו אני מתכוונת לזה ששיר הייתה אמורה לדאוג לי במקום עומרי, מבין?״ ניסתה להסביר את עצמה.
״ואז כשהיא תבוא ותבקש סליחה אני אסלח לה כמו תמיד, כי אני פתטית״ גלגלה את עיניה בכעס.
״את לא , אם היא מתנהגת ככה שתלך לאלף עזאזל״ אמרתי ואדל צחקקה.
״אוף נו סתם סיבכתי אותך, קח אותי הביתה וזהו״ התחילה ללכת ואני אחרייה כששירה הופיעה פתאום מולנו.
״היי אדל! את לא מבינה מה היה לי עם רועי!״ סיפרה בהתלהבות ואני הבטתי בה בזעם.
״כן..״ אדל אמרה בחיוך מזוייף.
היא תמימה מדי, היא כלכך סלחנית שהיא אפילו לא מסוגלת להגיד לשירה מה שהיא מרגישה.
״אז מה קורה?״ שאלה שירה בחיוך.
״מצויין״ ״לא טוב״ אמרנו אני ואדל באותה שנייה ואז הבטנו אחד בשנייה.
״מה קרה?״ שירה הביטה בנו בבלבול.
״את ידעת שעומרי הלך לשתות והכל זאת הלכת עם הידיד המזדיין שלך והשארת את אדל לבד!״ הטחתי בה והיא נרתעה ממני.
״את יודעת שמישהו איים עליה? שעוד שנייה אנס אותה?״ חרטטתי אבל זה בערך קרה.
״אמג! אדל!״ אמרה בבהלה ואדל השפילה את מבטה.
״אני לוקח אותה הביתה״ אמרתי בכעס ועטפתי את ידה של אדל בידי, מושך אותה.
״לא התכוונתי רק הלכתי לחבורה!״ שירה אמרה.
״תדברי אדל, תגידי מה שאת פאקינג חושבת!״ צעקתי.
״אני..״ נרתעה והלכה אחורה.
״סעמק אדל תדברי״ התעצבנתי והיא הסתובבה אל שיר.
״זאת לא פעם ראשונה שאת עושה את זה וזה מעצבן אותי״ אדל אמרה ושירה פערה את עיניה.
״יש לי חברים חוץ ממך להזכירך״ שירה הטיחה בה ואדל נפגעה.
וואו, היא ביצ׳.
״ואת יכולה לדאוג לעצמך, את לא ילדה קטנה״ שיר המשיכה וראיתי שאדל עומדת לבכות.
״את תמיד היית כזאת, לא היה לך אכפת ממי שאוהב אותך בכלל, בסוף את תישארי לבד״ אדל אמרה בקול חלש ושירה נאנחה בקולניות וגלגלה את עיניה.
״בואי דלה, בואי נלך מכאן״ תפסתי בידה ומשכתי אותה לעבר ביתה שהיה ממול הגן.

״היי, הכל בסדר״ חיבקתי אותה אליי והרגשתי זרמים עוברים בכל גופי.
״היא כזאת מגעילה״ אדל אמרה בקול חנוק וייבבה לחולצתי.
נשבר לי הלב, איזה בת זונה השירה הזאת.
״עם חברים כאלה מי צריך אוייבים״ אמרתי בשקט והרמתי את מבטה של אדל והתכופפתי אליה.
״תיכנסי הביתה, תחליפי בגדים ותיכנסי למיטה, בסדר?״ שאלתי והיא הנהנה.
היא פתחה את השער ואני הסתובבתי בכדי ללכת.
״רגע בן!״ אמרה והסתובבתי בחזרה אליה.
״אתה יכול להישאר?״ שאלה בבישנות ונשכה את שפתה.
״אני אלך להביא את עומרי ואז מבטיח שאשאר״ חייכתי אליה וחיוך גדול נפרש על פניה מבעד לדמעות.
פאק היא כזאת יפה.
הסתובבתי בחזרה וחיוך נפרש על פניי.

״רגע, איפה אדל?״ סחבתי את עומרי שהיה שיכור ומעד כל שנייה.
״היא בבית כבר״ אמרתי והרגעתי אותו.
״אתה יודע״ התחיל להגיד.
״אתה ואדל תהיו זוג יפה״ אמר וקפאתי לרגע.
״מה נעצרת יזין? אתה מת שהיא תשים עליך״ צחקק.
מיין יצא סוד?
״אני לא״ אמרתי, אני לא רוצה אותה ואני לא בנוי לקשר זוגי בכלל.
״צודק, עזוב, אני לא רוצה שהיא תיפגע״ אמר והנהנתי אליו, פותח את השער והולך בגינה ואז פותח את הדלת הראשית.
עלינו במדרגות ואז הנחתי אותו במיטה.
״יאללה לך לישון ימסטול״ צחקתי ויצאתי מחדרו, הולך לחדר של אדל ממול.
״היי, את ישנה?״ שאלתי בשקט ואז ראיתי את עיניה הירוקות זוהרות בחושך.
״לא.. אני לא מצליחה להירדם״ לחשה ומשכה באפה.
״אתה יכול להישאר איתי?״ שאלה והתחבטתי אם להישאר לידה או לא.
אם עומרי קם ורואה אותנו ככה אני מת.
״בסדר״ נאנחתי והורדתי את הנעליים ונכנסתי תחת השמיכה לידה וריח נעים אפף את אפי.
״תודה״ לחשה והנהנתי אליה והיא נצמדה אליי.
״לילה טוב״ לחשה והניחה נשיקה על לחיי.
הלב שלי החסיר פעימה ואני בטוח שהסמקתי, מזל שחושך עכשיו.
״לילה טוב״ החזרתי והרגשתי את הזרמים בכל גופי.
מה קורה לי?