כיסיתי את עיניה של אדל בכיסוי עיניים והכנסתי אותה למושב בזהירות.
״לאן הולכים?״ צחקקה וחגרתי אותה.
״זה סוד, קטנה״ אמרתי והנחתי נשיקה על שיערה היפה.
״אוקיי״ חייכה ונכנסתי גם אני למושב.
אני הולך להציע לאדל נישואין, חיכיתי כלכך לרגע הזה כבר כמה שנים.
עכשיו כשאדל סיימה את הצבא (דילגתי על שנתיים וחצי, שימו לב שבן עכשיו בן 24 ואדל כמעט 21).
אדל שירתה כמשקית תש עם רומי בגדוד בצפון, בגולני כמונו.
לפני כמה ימים סיימה את הצבא והשתחררה ואני כלכך גאה בה, בקטנה שלי.
היא עברה כלכך הרבה דברים שם ומצאה לה חברות חדשות ועברה שם מסע מטורף שעברת אותו ביחד איתה.
עם כל הבכי והצחוק של הטירונות עד הסיום קורס, החצי שירות וסיום השירות עצמו.
עברנו כלכך הרבה ביחד.
סוף סוף כבר אין לי סיוטים מזה שנה אחרי הטיפול, שאותו גם כבר סיימתי לא מזמן ביחד עם עומרי.
הרגדתי סוף סוף חופשי.
עדיין יש את הפחד והטראומה מהמלחמה אבל לא כמו שהיה.
הרגשתי בשיא של החיים שלי עכשיו, אני רוצה להקים עם אדל משפחה, אני רוצה להתחתן איתה, אני רוצה לחוות איתה את הכל.
אני כלכך מאוהב בה שזה מטורף ולא ייאמן איך אפשר להתאהב ככה בבן אדם!
שמתי שיר של ברונו מארס ואני ואדל שרנו את המילים ברקע.
הלב שלי פעם כלכך חזק ורציתי לצרוח מאושר.
נשכתי את שפתי התחתונה והבטתי בכביש שהיה מלא במכוניות.
״אולי תגלה לי?״ אדל שאלה וראשי הוסב אליה לשנייה וחזר בחזרה לכביש.
תפסתי בידה הקטנה וקירבתי לשפתיי, מנשק אותה ברכות.
״זאת הפתעה קטנה שלי״ אמרתי והיא צחקקה שוב.
״אני סקרנית כבר בן!״ גנחה בייאוש.
״כבר מגיעים יפה שלי״ הרגעתי אותה.
החניתי את האוטו ואחיזתי על ההגה התהדקה עוד יותר.
הרגשתי לחוץ מתמיד וידיי הזיעו.
״יהיה בסדר..״ מלמלתי ויצאתי מהאוטו, עושה סיבוב ופותח את הדלת לאדל ומוציא אותה בזהירות מהמושב.
״תיזהרי יש פה חול״ אמרתי ובעצם די הסגרתי את המקום.
איזה אהבל.
אדל צחקקה ומשכתי בעדינות בידה כשהובלתי אותה לעבר השביל האדום שהונח על החול ובסוף השביל רשום באותיות המקושטות בפרחים ׳התינשאי לי?׳ ומשני הצדדים עמדו הקרובים שלנו שהתרגשו כשראו אותנו.
השקיעה הייתה למולנו והים גם הוא נשקף אלינו.
החב שלי רעד וחיכיתי לרגע הזה כלכך הרבה זמן וסוף סוף זה קורה.
כלכך הרבה עברנו כדי להגיע לכאן, לרגע שבו נתאחד באמת.
הייתי כלכך מבולבל ולחוץ שלרגע שכחתי מה להגיד והאם הבאתי את הטבעת בכלל ונגעתי לרגע בכיס המכנס ונרגעתי כשהרגשתי את הקופסה.
הורדתי את כיסוי העיניים שלה ואחזתי בידה, מביט בתגובה שלה.
עיניה נצצו ופיה נפער בתדהמה, היא התרגשה כלכך וחייכתי אליה, מוביל אותה בשביל.
הגענו לקצה השביל וכרעתי ברך ודמעות זלגו מעיניה.
״קטנה שלי״ התחלתי להגיד והתרגשתי כלכך גם אני.
״אני מודה לך כלכך על הכל, באמת, תודה שליווית אותי כל השנים האלה, את זו שלימדה אותי מהי אהבה, את הוצאת אותי מכל החרא שהייתי בו ואת הרמת אותי הכי גבוה שאפשר, כשהיו לי סיוטים בלילה את זו שתמיד היית סובלת בגללי ולא יושנת לילות שלמים.
אני מודה לך שהיית שם בשבילי וספגת את כל ההתנהגות שלי והמקרים שלי.
אני כלכך אוהב אותך בצורה מטורפת ועם כל יום שעובר אני מאוהב בך יותר ויותר.
חיכיתי לרגע הזה כלכך הרבה זמן קטנה שלי.
אני כלכך אוהב אותך ורוצה להקים איתך משפחה, רוצה שתישאי בבטן שלך את הילדים שלנו, שאני אקדש אותך בחופה ואנשק את מצחך יפה שלי, את גורמת לי לצחוק ולהיות יותר מאושר ממה שהייתי.
אני מאחל שנמשיך לחיות עוד המון שנים ביחד ונמשיך להציק אחד לשניה כל הזמן.
אין מאושר ממני שיש לי אותך בחיי.
אז התינשאי לי יפה שלי?״ שאלתי והבטתי לתוך עיניה שנצצו ודמעו.
״כן!״ אמרה והתכופפה אליי, מחבקת אותי חזק טאז עוטפת את שפתיי בשפתיי ושאגות וצהלות נשמעו ומחיאות כפיים.
״ברור שכן דפוק אחד״ לחשה לי באוזן ליטפה את עורפי.
״אני כלכך מאוהבת בך״ אמרה ועצמתי את עיניי בעונג וליטפתי את שיערה הרך והארוך.
קמנו מהחול וכולם ניגשו אלינו בחיבוקים ונשיקות.
״אני גאה בך בן״ אמא ניגשה אליי עם העגלה שבתוכה אחי התינוק בן השנה וחצי.
״תודה אמא״ נישקתי את לחיה.
אני ואמא סידרנו את הדברים בינינו וחזרנו לדבר כמו פעם.
אין דבר שאני מסתיר ממנה כעת ואני מבין שהיא עשתה את כל זה לא בכוונה אלא כי גם היא חוותה את זה בילדותה ולא ידעה משהו אחר.
היא הבינה את טעותה והשלמנו וזה הכי חשוב.
״סהרו״ דגדגתי את סהר אחי הקטן והוא צחקק בתגובה.
אני מת עליו, על העיניים הירוקות שכלכך דומות לשלי ועל הגומות המטורפות שלו שבאלי לאכול.
הוא הילד הכי מתוק שיש בעולם וכל פעם שאני רק מסתכל עליו אני מדמיין את הבן העתידי שלי ושל אדל בעזרת ה׳.
אני כלכך רוצה את זה כבר, כלכך.
אני כבר באמצע הלימודי עסקים שלי.
אני שואף להיות איש עסקים מוצלח ובנתיים אני רק בלימודים.
אדל שואפת יותר לכיוון הרפואה וזה מעולה.
״אני כלכך גאה בכם יפים שלי״ אמא של אדל חיבקה אותי חזק.
״תודה רבה לך״ חייכתי אליה.
״תודה שאת תמיד כאן לצידי וכמו האמא השנייה שלי״ אמרתי.
״אני שמחה שאתה הארוס של הבת שלי״ אמרה והרגשתי גאווה.
״אח שלי!״ עומרי קפץ עליי בחיבוק וצחקקתי.
עומרי הציע לרומי לודש לפני הצעת נישואין שהייתה מרגשת לא פחות.
״מזל טוב ימלך!״ התרגש בשבילי וטפח על גבי.
״תודה הכל בזכותך״ אמרתי.
״לע אל תגזים אחותי פשוט התאהבה בך״ אמר וצחקקתי.
״יאללה אתה יוצא?״ עומרי דפק על הדלת.
״כ..כן״ אמרתי בקול רועד ויצאתי מהדלת.
״וואו החליפה פצצתית״ עומרי החמיא והיה נראה לא פחות טוב בחליפה הכחולה כהה שלו.
״גם אתה כוסון״ קרצתי לו והוא הביא לי אגרוף שטותי לכתף.
״יאללה כולם מחכים״ אמר והנהנתי לעברו.
יצאנו לעבר הדשא בחוץ וסרקתי את החופה הלבנה בחוץ.
החופה הייתה מעוטרת בעלי זהב עדינים והשושבינים הקטנים שהם טחי הקטן והבני דודים הקטנים פיזרו עלי כותרת של ורדים אדומים על השביל הזהוב המוביל לחופה.
התקדמנו לחופה כשמצד אחד עומרי ומצד שני אימי.
חיכיתי כלכך לראות את אדל בשמלת הכלה.
היא כלכך יפה הילדה הזאת.
ברקע היה השיר ׳פשוטים׳ עקיבא וישי ריבו שליווה אותנו ונתן מחזה כלכך רומנטי ומרגש.
כולם מחאו כפיים כשנכנסנו וסרקתי את הקהל במבטי.
כלכך הרבה אנשים שאני מכיר.
חלק מבית הספר, חלק מהצבא, חלק משפחה.
הרגשתי עקצוצים בגופי מהלחץ ועמדנו בחופה מחכים לאדל.
אדל נכנסה לחופה כשמצד אחד אימה ומהצד השני דוד שלה.
הלב שלי עוד רגע יצא ממקומו כשראיתי אותה ככה בשמלת הכלה עעדינה שלה.
שיערה היה אסוף לגולגול עדין וקווצת שיער יצאו מקדימה.
איפור עדין היה על פניה ונתן לה מראה פשוט ועדין אך עם זאת כלכך יפה ומושך.
שמלתה הייתה כלכך עדינה ויפהפייה.
שמלת סטרפלס עדינה עם שרוולים נפוחים.
החלק העליון עוטר בתחרה והשמלה השתלשלה מאחוריה.
השמלה הייתה בול הטעם של אדל, עדינה ובול הטעם שלי יפה כלכך.
(בתמונה למעלה השמלה)
הבטתי בעיניה של אדל שנצצו והיא הביטה בשלי.
״אני אוהב אותך״ אמרתי ללא קול.
״אני אוהבת אותך״ אמרה גם ללא קול וליבי דפק בחוזקה.
חיכיתי כבר לרגע בו אנשק את שפתיה ואקדש אותה כבר.
התקדמתי לעברה כשהיא כבר עלתה לחופה והנחתי נשיקה רכה על מצחה.
״את החיים שלי״ לחשתי לה והורדתי את ההינומה על פניה והסתכלתע שוב לתוך עיניה.
״אתה האושר שלי״ לחשה גם היא וחייכתי אליה כשדמעה זלגה מעיני.
תפסתי בידיה וצעדנו לחופה.
קידשתי על היין וחזרתי אחרי הרב.
׳ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין׳
הרמתי בעדינות את ההינומה של אדל וקירבתי את הכוס לפיה והיא לגמה.
היד שלי רעדה מהלחץ והיא בעצמה רעדה מהתרגשות.
לחצתי בידה בעדינות והרגעתי אותה מעט.
לאחר מכן הוצאנו את הטבעות והרב ביקש ששוב אחזור אחריו.
׳הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל׳ אמרתי והכנסתי את הטבעת לאצבעה ואז דרכתי על הכוס.
״מקודשת! מקודשת!״ הקהל צעק בהתרגשות ונישקתי את שפתיה של אדל ברכות.
״תודה על הכל אישתי, אני כלכך אוהב אותך״ אמרתי.
״אני אוהבת אותך בעלי, תודה שבחרת בי״ נישקה את שפתיי והרגשתי כלכך מאושר.
אין יום יותר מאושר מזה.
יפות שלי תודה על סיפור שלם איתכן!
אוהבת!
YOU ARE READING
my soldier
Romanceאדל בת ה17 היא ילדה שקטה, לומדת ביא׳. כשהיא עולה לאוטובוס היא פוגשת בבן, חייל לוחם בגולני בן 20. בן השטותניק והפרוע גורם לה להתאהב בו בשנייה. שניהם מתחברים מהר ואפילו הופכים לזוג מהסרטים. האהבה ביניהם לא נגמרת ואפילו לא לרגע, אבל אז מקרה אחד ממוטט א...
