המשלחת ירדה מכלי התזוזה, מספר רב של לוחמים, מפקדים, שומרים, עובדי ארמון ויצורים נוספים. עיניה של זואי בלעו את המקום הקסום בהשתוקקות. היא קראה רבות על יערות הפיות. זה המקום שבו שבטי הפיות התיישבו- יער המשתרך על מרחב עצום. השעה היתה שעת שקיעה וזואי לא היתה יכולה לעצור את עצמה מלחשוב על זה שרק לפני קצת יותר מעשרים וארבע שעות נודע להם הדבר.
אקאיוס עוד היה בארמון ודיבר איתם כאשר הגיעו שליחים והודיעו להם שדורשי הצדק השתלטו על עיר, לא היה ברור מה המצב שם ומה שלום האזרחים, הם חסמו כל דרך לתקשר איתם, לכן יצאה המשלחת הזו ליערות הפיות לבקש עזרה. הצבא של שבטי הפיות נחשב צבא חדשני מבחינה טכנולוגית, אם רק יוכלו לקבל מהם מעט עזרה מצבם ישתפר.
בגלל שהיער סבוך כלי התזוזה ימתינו להם כאן, עכשיו תהיה להם צעידה לא קצרה עד שיגיעו לאזור ביער שבו נמצאת הצ'יף.
הנהר שהקיף את היער שצף, הוא היה רחב וגבוה ולולא גשר האבן שבנו אי אפשר היה להגיע לשבטי הפיות אלא אם יש ברשותך זוג כנפיים. הם החלו להתקדם לעבר הגשר, דילן ואמורי לצידה, השומרים שלהם, ביניהם חבריהם, בקרבת מקום.
עיניה הביטו בשניים בסקרנות. דילן לא כל כך תיקשר מאז אתמול, איך הוא היה יכול? הדבר הזה שהם שמעו, האמת על משפחתם, טלטל אותו הכי חזק מבין השניים. כבר חודשים שהיא ידעה שיש משהו בקשר בין האחים ליורשים שצריך לחקור, אך היא מעולם לא תיארה לעצמה שזה יהיה משהו כזה. האם דילן חשב על אפשרות שזה יהיה משהו כזה? לא, בטוח שלא.
גם לאמורי לא היה קל עם כל מה שקרה, אמנם זה היה בגלל ההבנה שדורשי הצדק אכן הגיעו לספריות החבויות, אבל גם הוא הסתגר בתוך עצמו. הוא לא היה האחראי על זואי אך בכל זאת החליט לבוא איתם, למען ביטחון אלמנטיה, אמר.
היא הביטה במים המנצנצים זמן מה כשכולם חצו את הגשר, היה נדמה לה שהיא רואה צללים במים.
"מזל שהגענו לכאן קבוצה גדולה," הודה אמורי.
היא שמה לב שדילן התקדם ואיתרה אותו מדבר עם לארה ואוריון בהמשך הגשר, כאשר החזירה את מבטה לאמורי שלחה לעברו חיוך. "למה? היינו יכולים להפוך את זה למשהו רומנטי," אמרה בפלרטטניות.
אמורי הביט בה לרגע באטימות, אך פתאום צחוק נפלט מבין שפתיו, צחוק שהיה שמור רק לה ורק היא שמעה. "מזל שאנחנו קבוצה גדולה כי זה ירחיק את הניקס מאיתנו."
חיוכה נמחק מפניה אט אט והיא החזירה את מבטה לצללים שראתה מתחת למים, לרגע היא שכחה מהסכנות שיש במימד אלמנטיה. "אה," מלמלה. "כן, נכון." הניקס היו יצורים שיחסלו כל דבר שיראו מתחת למים, ינעצו בו את שיניהם ויאכלו אותו, או שמא יטביעו אותו סתם לשם השעשוע.
הם חזרו ללכת ולהתקדם בתוך היער, הפעם שניהם הולכים אחד ליד השניה, מדי פעם התנגשו מעט הגופים שלהם אך זה לא הפריע להם, למרות שמיהרו לשוב ולהתרחק לפני שהאחרים ישימו לב.
YOU ARE READING
היורשת
Fantasyהרבה בני נוער רוצים שיהיו להם הרבה חברים, קשר זוגי טוב, משפחה חמה ואוהבת וגם להיבחר למלך ומלכת הנשף בתיכון. אלה החיים של זואי, נערה שמחה בת שמונה עשרה. ביום הולדתה זואי מתחילה לשמוע קולות, לחלום חלומות. היא חוששת כי השתגעה כאשר חלומות מוזרים על מקום...
