היורשת

פרק 9 - היסטוריה מתועדת

ביום שלמחרת זואי התעוררה עם מצב רוח מרומם יותר, בערב האחרון ביקשה שעון מעורר ולכן הצליחה לקום לבדה, אחרי שסיימה להתארגן היא יצאה מחדרה, סגרה את הדלת מאחוריה והלכה במסדרון שהוביל אותה לטרקלין המפואר. זואי נבהלה כשראתה גבר צעיר, בלונדיני עם עיניים ירוקות יושב על אחת הספות הרחבות בטרקלין.

"אמורי," אמרה, "הבהלת אותי." צחקה בלחץ והתקדמה לכיוון הספה שעליה ישב, "מה אתה עושה כאן?"

"את יודעת את הדרך לאולם האוכל?" שאל בהרמת גבה.

"כן." השיבה בהפגנתיות.

"טוב, אם את אומרת." אמורי קם וזואי הלכה צעד אחד לאחור.

"מה?" שאלה בבלבול.

"תובילי." החווה בידו לכיוון דלת היציאה מהיחידה.

"בסדר." הלכה לדלת ופתחה אותה, אמורי יצא אחריה ונעל את הדלת מאחוריהם, שומריפ במדים אפורים עם הפסים האדומים בשרוולים עמדו במסדרון והביטו בהם לשבריר שניה. "לגבי השיחה שלנו אתמול…" אמרה כאשר ניסתה להוביל אותם בנבכי המסדרונות.

"מה איתה?" שאל אך ידע היטב מה היא מנסה לומר.

"אמרת שאבא שלי היה תחת השגחה של מפקד עליון אחר," אמרה.

"נכון." אמורי אישר.

"אז זאת אומרת שהמפקדים העליונים הם אלו ש…" היא לא הייתה בטוחה איך לסיים את המשפט, אך אמורי חיכה ולא האיץ בה, היא הביטה במסדרון ולא היתה בטוחה אם לפנות ימינה או שמאלה, הם צריכים להגיע למדרגות, כדי שיוכלו להגיע לקומת הקרקע ומשם להצליח להגיע לאולם האוכל. שמאלה, זה בטוח שמאלה.

"כן, המפקד העליון אחראי על הרבה דברים," החליט לעזור לה עם המשפט והמשיך ללכת אחריה, "ביניהם, גם על היורשים." זואי הסתובבה אליו והביטה בו עם כעס, בלבול ותהייה בעיניה הכחולות כקרח.

"לא הבנתי." הסתובבה והמשיכה ללכת, אמורי המשיך בעקבותיה.

"באמת זואי? את ילדה חכמה, מה לא הבנת?" שאל בהתגרות.

"מורי!" היא הסתובבה אליו שוב, כמה אנשים הסבו את ראשם לשניה אחת.

"זואי קדימה, שקט…" אמר לה.

"אני לא ילדה, כדאי שתכניס את זה לראש שלך." איימה.

" בסדר." גלגל את עיניו.

"מה זאת אומרת שהמפקדים העליונים אחראים על היורשים?" הגיעה לעניין.

"אני לא יודע איך להסביר לך את זה," נאנח, הם עמדו במסדרון בלי לזוז, זואי חיכתה שימשיך, "זה בדיוק מה שזה אומר, כל פעם שיש יורש חדש הוא מוקצה למפקד עליון, המפקד העליון דואג לאבטחה שלו ולביטחון שלו, זה הכל."

"אז זה לא כזה נורא?" שאלה.

"בשבילי או בשבילך?" החזיר בשאלה.