דילן עמד מולה, בבגדי ספורט, כמוה. אחרי סיבוב אחד השווה לשני קילומטרים במתחם הזה, בחצר, שבו היו, זואי הרגישה שהיא הולכת למות. הזיעה הצטברה על פניה וקבוצות שיער השתחררו מהקוקו הגבוה שעשתה.
חיילים שהיו באמצע אימון בעצמם הסתכלו על הזוג לכמה רגעים, זה הרגיש לה מעט לא נעים אבל הבינה מדוע הסתכלו עליהם. לא בכל יום רואים את נסיכה ונסיך אלמנטיה מתאמנים יחד בקרב מגע.
"מתיחות," אמר לה ומיד זואי עקבה אחר התנועות שאחיה הגדול עשה. הם עשו מתיחות לפני הריצה ועכשיו שוב, זה כבר התחיל לשעמם אותה. לאחר כמה תנועות נוספות דילן עמד מולה בביטחון כזה שהיא פתאום התחרטה על שביקשה ממנו ללמד אותה.
"שימי את המגני ידיים," הורה לה תוך כדי ששם את מגני הידיים שלו.
היא הנהנה ועשתה כדבריו.
"תראי לי מה הוא לימד אותך," קולו יצא חד משהתכוון, "נתחיל להילחם."
בתחילה שניהם עמדו בלי לנוע. קדימה זואי, מה נעשה? תהתה לעצמה. היא יכולה לתת את המכה הראשונה, כן, להתקדם לעברו ולבעוט כלפי הבטן שלו ואז- נגמר הזמן שלה לחשוב, דילן רץ לעברה והתנגש בה, מטיח את גופה לקרקע. במהירות ידיו החלו להכות בבטנה, זה כאב, אך זואי התעשתה על עצמה וניסתה להשיב מלחמה. הוא ישב על האגן שלה, שתי רגליו פסוקות ומקיפות את רגליה, מונעות ממנה לזוז, שולח את ידו אל עבר הגרון שלה.
זהו, זו ההזדמנות שלה.
היד שלה נשלחה להחזיק במפרק ידו והשניה בזרוע שלו, הרגל שלה עלתה מעל הרגל שלו כך שכף הרגל שלה נגעה באדמה ביציבות וכך גם הרגל השניה. קדימה, אמרה לעצמה מעבר לדפיקות הלב הרועשות. לדחוף! כפות הרגליים נתנו לה כוח ובמהירות דילן עף לרצפה. אך לא להרבה זמן, הוא קם וניסה להחטיף לה אגרוף, זואי התכופפה והתחמקה אך לא הצליחה להתחמק מהבעיטה שהגיעה מיד לאחר מכן. כשזואי ניסתה להתאושש היא פתאום הרגישה את האדמה מתחתיה זזה ובולעת את רגליה.
זה... זה לא חוקי, זה לא פייר. הוא שולט באלמנט האדמה. הוא התקדם לעברה כאשר היא לא יכלה לזוז, נתן לה מכה ו-פוף, גם פלג גופה העליון נפל בחוסר יציבות. ידו לפתע אחזה בפיגיון שהתקרב לגרונה.
"הפסדת." אמר בשקט. הוא החזיר את הפיגיון למקום בו הוסתר עד כה, וכאשר הסתובב זואי הרגישה כיצד האדמה משחררת ממנה.
היא ניקתה את הטייץ שלה מהאבק, "זה לא היה פייר,"
הסתובב אליה והביט בה בבלבול, "מה?"
"אתה לא אמור להשתמש באלמנט האדמה, זה לא חוקי."
"ב...קרב מגע?" שאל בהרמת גבה. זואי הנהנה במעט כעס. צחוק קטן ברח מבין שפתיו כאשר התקדם אליה פעם נוספת והציע את ידו כדי לעזור לה לקום. היא תפסה בה והתרוממה. "אין חוקים בקרב מגע, אין פה חוקי או לא חוקי." אמר עם רצינות בעיניו הכחולות. "נראה לך שלאויב יהיה אכפת שזה לא פייר לעשות משהו? נראה לך שאם מישהו ירצה לתקוף אותך יהיה לו אכפת שאין לך אלמנט?"
YOU ARE READING
היורשת
Fantastikהרבה בני נוער רוצים שיהיו להם הרבה חברים, קשר זוגי טוב, משפחה חמה ואוהבת וגם להיבחר למלך ומלכת הנשף בתיכון. אלה החיים של זואי, נערה שמחה בת שמונה עשרה. ביום הולדתה זואי מתחילה לשמוע קולות, לחלום חלומות. היא חוששת כי השתגעה כאשר חלומות מוזרים על מקום...
