פרק 54 - רוץ

1.1K 57 140
                                    

יש בפרק הזה הרבה קטעים קשים שעלולים לעשות לכם טריגר, תוכן לא מאוד גרפי אבל יכול להיות שיהיה לא נעים לקריאה. הדגשתי את אותם החלקים בקו תחתון אז אם נושאים כמו אונס קשים לכם פשוט תדלגו עליהם. זו לא זואי שנאנסת סליחה אם הלחצתי. מקווה ש(איכשהו) תהנו מהפרק! 

***

זואי פקחה את עיניה, הסירנה לא צרמה באוזניה אך היא גם היתה מספיק חזקה. לא. לא, אין שום סיכוי. מה קורה? מזל שישנה עם טרנינג וגופייה, כשהשומרים נכנסו לחדרה היא רק לקחה סווטשירט ונעלי בית ויצאה מהדירה הקטנה החשוכה שלה.

"מה קורה?" שאלה את הילאריה שהופקדה לשמור עליה יחד עם שאר יחידת אנשי הזאב.

"העיר תחת מתקפה, הם מכוונים לארמון." הילאריה אחזה בידה של זואי בחוזקה, הן לא רצו, תדרכו אותם שאסור לרוץ, רק הלכו מהר.

כולם מיהרו למקום אחד - לכלי התזוזה. היו כמובן מספר נקודות חירום כאלה שבהן הרבה כלי תזוזה בגדלים שונים. כלי התזוזה שזואי ודילן היו אמורים לעלות עליו לא נמצא מאוד רחוק. הם עברו ליד חלון ענק, אחד שהשקיף לעיר. זואי נעצרה במקום. דפיקות ליבה רעמו באזניה, היא כמעט היתה יכולה לחוש בחום. אש. העיר עולה באש. עכשיו הסירנות הרעידו את הקרקע, גם הזכוכית נראתה כאילו היא הולכת להתנפץ.

"מה קורה? זואי!" לארה, אניל ואוריון מצאו אותה ואת אנשי הזאב ומשכו בידה. היא הביטה בהם בחדות, פניה חסרות הבעה. זה לא אמיתי.

"הנה אתם." טנה בלייר ואמורי הגיעו, "למה זואי לא שם כבר?" טנה שאלה.

הם התחילו לזרז אותה. "טנה," אמורי פנה אליה, "צריך לפנות את חוות חדי הקרן והפגסוסים, וצריך לפנות גם את המרפאה."

"אני אלך לחוות." אמר בלייר.

"לא." טנה ביטלה אותו. האור במסדרון התחיל לדעוך, במקומו הודלקה תאורת החירום, ואז נשמע בלובי, כמה קומות מתחתיהם, רעש נורא. רעם ביום קיץ. הוא היה שקט אך עדיין נשמע בבירור, ואחריו הגיעו צרחות שקרעו את עור התוף. את הרעש זואי זיהתה למרבה חרדתה, הזהירו אותה ממנו עוד בכדור הארץ, כשלמדה בתיכון פשוט בארצות הברית. כולם שמעו את הצרחה, אך לאחר שתיקה קצרה טנה המשיכה. הם חיילים לכל הרוחות, אסור להם לפחד.. "אני אלך לחוות, אתה תישאר עם היורשת." אמרה לבלייר.

"אני אלך למרפאה." אמר אמורי.

"לא. לא!" צעקה ואחזה בחוזקה בידו של אמורי, היא איבדה את קור הרוח שלה. "לא שמעתם את זה?"

"הסירנות?" אוריון שאל מבולבל, אוחז בעדינות בכתפה. היא צריכה להתעשת על עצמה עכשיו, אחרת זה יעשה מסוכן.

אמורי בדק במכשיר שלו, "כן, הם הגיעו לארמון." עדכן את כולם, "קחו אותה בנתיב שקבענו." שחרר את ידו משלה.

היורשתWhere stories live. Discover now