פרק 13 - חטוף

2K 146 68
                                    

הזרם הופעל ומים חמים נפלו על גופה, היא התרפקה על התחושה הנהדרת, זה רק היום השלישי לאימוניה וכל שריריה נתפסו, המים החמים עזרו לשחרר אותם קצת. בשני האימונים הראשונים עשתה רק תרגילים שיכניסו אותה לכושר אבל באימון שהסתיים לפני עשרים דקות היא התחילה ללמוד גם תרגילי הגנה עצמית, לא עם הצלחה מרובה אך גם זו התחלה.

זרם המים נסגר ובמהירות המגבת עטפה אותה וייבשה כל חלק בגופה, כשנגשה לארון החליטה ללבוש הפעם שמלה. אחת פשוטה, בצבע אפור, לא צמודה עם שרוול קצר וצווארון לבן. שיערה השחור כדיו נשאר פזור על גבה. כן, השמלה בהחלט החמיאה לה.

שעון המחוגים שבטרקלין הורה על השעה עשרה לאחת, זמן מצוין בשביל להתחיל ללכת לאולם האוכל. בשנייה שבה פתחה את הדלת אוריון נעמד מאחוריה, כאם חיכה שם כבר זמן מה.

"היי," זואי אמרה.

"התכוונת לצאת לבד?"

"המ?" היא סגרה את הדלת מאחוריה ונעלה, שניהם החלו להתקדם לאולם האוכל. "אתה מחכה כאן כבר הרבה זמן?"

"הייתי במשמרת אז... שמרתי כאן כבר כמה זמן." אמר כבדרך אגב.

"אה..." מלמלה.

"תגידי," המבט בעיניו האפורות נהפך למהוסס וחשדן באותו הזמן, "כבר סיפרת למפקד הינגסטון על ההתעלפויות האלה?" הוא הנמיך את קולו כשראו עוד יצורים במסדרון.

"א-אני... " היא ידעה שהוא יכעס אם תענה בכנות, היו לה כבר כל כך הרבה הזדמנויות, שלא לדבר על זה שהבטיחה שתספר לו כבר לפני יומיים. "כ-כן."

"אה, יופי." נראה כי אוריון קנה את זה, הוא הישיר מבט להמשך דרכם. הם המשיכו לאולם האוכל, מדברים על האימונים של זואי ועל האימונים של אוריון.

הם התיישבו לאכול יחד עם אניל וקאי, נראה כי רוב המפקדים ישבו בשולחנות משלהם מה שאומר שדילן, טוליה, לארה ואמורי ישבו יחד עם רנדי בלייר, הילאריה ועוד כמה מפקדים אחרים שלא הכירה.

"אז מה איתך ועם טוליה? חשבתי שהשלמתם כבר מזמן." אוריון שאל את קאי.

"אה... כן. אנחנו בסדר עכשיו." הג'ינג'י חייך.
"איך מתקדמים שיעורי המתכת אניל?" הפעם קאי הוא ששאל. מאיך שזה נראה מהצד אניל שקעה במחשבות, ברגע ששמעה את שמה עיניה הירוקות התרוממו במהירות מהצלחת לעבר קאי.

"בסדר, אני מצטיינת הכיתה." חייכה חיוך מהוסס.

"על מה חשבת?" זואי חייכה אליה באהדה ודאגה.

"על..." היא התנשפה, "שום דבר, זה בסדר." הנהנה.

"אניל... את יכולה לספר לנו." זואי ניסתה לשכנע.

"על חג המשאלות, זה פשוט... זה באמת כלום, אני אפילו לא צריכה-"

"קדימה," קאי הפציר.

היורשתWhere stories live. Discover now