הם ישבו בחדר הישיבות הייצוגי, לא היו שם הרבה מפקדים אך היו שם מספיק בשביל שתראה כמה שלא הכירה. רנדי בלייר, דילן, טנה, אמורי, הילאריה, שילה וטוליה היו היחידים שהכירה, בחדר נכחו עוד לפחות עשרה יצורים חוץ מהם. זה היה לילה וזואי היתה עייפה אך הבינה למה הם חייבים לעשות את זה עכשיו. זה עניין שלא סובל דיחוי. ששת השומרים שלה עמדו בירכתי החדר. דילן נראה מטושטש יותר ממנה ומסיבה מובנת בהחלט, הרי רק לפני שעות ספורות היה מתנקש שניסה לחטוף אותו.
"את הפכת לבלתי נראית?" רנדי חזר אחרי המשפט היחיד שכנראה נקלט בראשו.
אמורי הביט בה, מאמין לכל מילה שיוצאת מפיה, אבל גם הוא לא יכול היה להכחיש שיש משהו מוזר בסיפור הזה. יורשים שמקבלים כוח מיוחד מקבלים אותו ישר כשהם נולדים או לפחות בשנה הראשונה לחייהם. לא שהיו הרבה יורשים עם כוחות, רק שניים. ובכל זאת. זואי כבר בת שמונה עשרה, זה קצת מאוחר בשביל לקבל כוח.
עיניו פזלו אל דילן שישב לידו, הוא היה צריך ללכת לנוח, או לפחות ללכת לקבל טיפול רפואי הולם. דילן היה שעון לאחור על הכיסא, הוא שטף את הדם הקרוש לפני שהתחילה הפגישה אך יותר מזה לא הסכים לעשות.
"אתם לא מאמינים לי?" שאלה זואי בפליאה, המבטים של שאר המפקדים היו ספקניים אך ברגע שבו השאלה נשלחה לחלל החדר אמורי הבין שהמחשבות שעברו במוחו עברו כנראה גם במוחם של שאר היושבים.
דילן המשיך לבחון את המתרחש מן הצד, אך החליט הפעם לדבר. "כשהיית קטנה, אני זוכר שהיו פעמים שהיית נעלמת." כולם הקשיבו לו, למרות שזה הרגיש כמו מין רגע משפחתי. "לא להרבה זמן, ממש כמה דקות, זה קרה בעיקר כשכולם חשבו שאת בחדר שלך." הזדקף כאשר הבחין בכמות העיניים הנעוצות בו, חלקן בדאגה וחלקן עדיין מטילות ספק בזה שהוא צריך לשבת שם, לפחות ברגע זה. "אני זוכר שהלכתי במסדרון ואת קראת לי אבל כשהסתובבתי את לא היית שם, זה קרה כמה פעמים, לפעמים קראת לי שוב אחרי שהמשכתי ופתאום את כן עמדת שם ולפעמים כשראיתי אותך אחרי כמה שעות שאלת למה התעלמתי ממך." הוא הפסיק לפנות רק אליה ועבר להביט גם במפקדים העליונים. "אני חושב שליורשת זואי היו כוחות מאז ומעולם ופשוט לא שמנו לב."
זואי כמעט עיקמה את אפה כששמעה את אחיה קורא לה היורשת, אך הבינה מדוע הוא עשה זאת. "זה קרה הרבה?" שאלה אותו ואת הילאריה.
"כשחושבים על זה..." הילאריה אמרה והביטה ברנדי לשניה, "זה כן הגיוני, איתי זה לא קרה אבל המלך והמלכה סיפרו לי שלפעמים הם לא מצאו אותך. כן, אני חושבת שהיה לה הכוח הזה מאז ומתמיד, את בעצמך בטח לא הבנת את זה ובגלל זה לא דיברת עליו."
"כנראה לאחר החלפת הזיכרון," שילה היססה אך דיברה בבירור, "הזיכרון מהכוח הזה נעלם ולא ידעת על קיומו."
אמורי, הביט בשאר היושבים, מרכיבים את החלקים בעצמם במוחם. "יש עוד משהו שאנחנו צריכים לדעת, היורשת?" שאל.
YOU ARE READING
היורשת
Fantasíaהרבה בני נוער רוצים שיהיו להם הרבה חברים, קשר זוגי טוב, משפחה חמה ואוהבת וגם להיבחר למלך ומלכת הנשף בתיכון. אלה החיים של זואי, נערה שמחה בת שמונה עשרה. ביום הולדתה זואי מתחילה לשמוע קולות, לחלום חלומות. היא חוששת כי השתגעה כאשר חלומות מוזרים על מקום...
