פרק 30 - דיסקרטיות

1.3K 107 49
                                    

דילן נפל על האדמה וזואי חשבה שזהו זה, היא התיישבה מעליו וכיוונה את ידיה לגרון שלו אבל אז... שוב, האדמה נתנה לו יתרון ובתוך שניות יצא עמוד אדמה והעיף אותה הצידה, הקרקע בלעה אותה.

"שיט!" צעקה בתסכול ודילן הביט בה מלמעלה מופתע ומחויך, הוא הושיט את ידו ועזר לה לצאת מתוך הבור שהוא עצמו יצר, לאחר מכן החזיר את האדמה לקדמותה, אחרי הכל, אנחנו לא רוצים שאיזה יצור מסכן יפול לתוכה.

הילאריה התקדמה לעבר השניים, "יפה מאוד." אמרה להם. "זה היה מרשים."

"כן, היא התקדמה הרבה." השיב.

זואי הביטה בהם מהצד בשקט, מתי שילה תחזור מהמשלחת שלה? היא צריכה לדבר איתה על מה שגילתה על משפחת אנאלמנט, והיא גם צריכה לספר לאמורי על מה שקרה אתמול בטקס קשירת הנפשות של קאספיה, והיא גם צריכה לדבר עם לארה על אמורי, וגם היא צריכה להתאמן ולשלוט בכוח שלה להפוך לבלתי נראית... הרבה משימות, הרבה דברים שעליה לעשות.

ובנוסף להכל, אבן הרוחות הירוקה לא יצאה מראשה, האנרגיה שהרגישה רק מלהביט בה עדיין מילאה אותה. מה יש לה מהאבן הזו? זו בסך הכל... אבן. טוב, אבן רוחות, מה שזה לא יהיה.

"את בסדר?" הילאריה שאלה את זואי המעופפת. החצר היתה יחסית ריקה בשעה הזו, ומזג האוויר היה נעים, הקיץ של אלמנטיה כבר כמעט כאן.

"הא?" שאלה זואי שניגבה את הזיעה ממצחה.

"שאלתי אם את בסדר," חזרה על עצמה. "את נראית קצת... מוסחת."

"הו, כן," אמרה זואי, "אני בסדר." השיבה וחייכה. וזו היתה האמת, היא היתה בסדר, פשוט... גם לא כל כך בסדר. הם החלו לחזור לארמון, בליווי שלושה שומרים, הילאריה שאלה את דילן שאלות על מה שקורה במועצה המלכותית, על תקציבים לכל מיני מחלקות ומערכות, על מצב החקלאות ושיעורי האבטלה.

הם נכנסו בדלתות הגדולות של הארמון, היו שם מגוון יצורים, ביניהם בלייר, טנה ושילה, ברגע שעיניה של זואי נחתו על האלפית בעלת פוני הבובה שמסגר את פניה היא חשה הקלה. היא חייבת, אבל חייבת ללכת לדבר איתה.

"אה, הם חזרו?" אמר דילן, בקולו היתה הקלה למראהן של שתי הבנות, אבל שמעו גם משהו אחר, רצון להיות איתן במשימה? תהתה זואי.

זואי התמקדה במבטה באלפית הצעירה, לולא שילה היתה עסוקה בשיחה עם בלייר וטנה היא בטח היתה מבחינה ביורשת נועצת בה מבטים. "אני צריכה ללכת לדבר עם שילה." אמרה זואי ועזבה את משפחתה, אחד מהשומרים, זה שהוצב לשמור עליה, המשיך איתה.

"היורשת זואי," השלושה אמרו באוניסון.

"מה שלומכם?" שאלה מתוך נימוס. לא כל כך היה לה אכפת מכך שהתפרצה לשיחה שלהם.

"בסדר." השיבה טנה. "ואת?"

"יש חדשות מהמשימה?" שאלה בישירות, טנה כיווצה את עיניה, ממתי למשפחת אנאלמנט יש אישור לדעת דברים כאלו? זאת אומרת, כן, הם אחראים על המון דברים, אבל עדיין... הדברים האלו צריכים להיאמר בצורה מסודרת.

היורשתWhere stories live. Discover now