פרק 5 - מזרקה

2.5K 188 57
                                    

"למה את מתכוונת?" קאי שאל, עיניו הצהובות נדדו אל אמורי בחשש. זואי נשמה עמוק, היא כבר כמעט הרגישה אש יוצאת מנחיריה מרוב עצבים. לארה התקרבה אליה וניגבה את דמעותיה של זואי בעזרת שרוול חולצתה.

"את בסדר? עם כל מה שקרה עכשיו..." לארה שאלה ברוך, זואי הדפה אותה והעבירה את מבטה למזרקה. יהיה לה זמן להתעסק בכריס וסטפני אחר כך, עכשיו עליה לקבל תשובות.

"מהיום שנהפכתי לבת שמונה עשרה התחלתי לחלום חלומות מוזרים, חלקם על אנשים שאני לא מכירה, חלקם על דילן, רובם עליכם," צחקה במרמור, "גם האנשים האלו היו בהם." היא הצביעה על הפסלים של הגבר והאישה.

"בואי-" אניל התחילה אך זואי קטעה אותה.

"אני התחלתי להתחרפן, לא הבנתי למה אני חולמת את זה, ועכשיו הפסלים האלה. משהו קורה כאן, ואתם יודעים מה." אמרה והביטה באמורי, עד כה הוא היה בשקט, הביט במתרחש.

"נכון." אישר את דבריה והתקרב אליה בעוד שלארה התרחקה, בסופו של דבר עמד לידה והביט במזרקה. "אני מניח שהגיע הזמן לגלות לך." נאנח והעביר את מבטו אליה, היא המשיכה להתבונן בו בסקרנות. "את זוכרת את מה שסיפרו לך על אֶלֵמֵנְטְיַה?" שאל, היא הנהנה. "זה אמיתי." אמר בפשטות.

"מ-מה?" גיחכה אך אמורי התעלם.

"והחלומות שלך? הם לא ממש חלומות, הם זיכרונות." הוא נגע בכתפה.

"אני לא מבינה..." מלמלה בשקט והביטה באדמה תחתיה, האדמה היתה יציבה, אך הפעם הרגישה כאם היא מתפוררת מתחת לרגליה. עיניה נדדו למזרקה, ענפים טיפסו עליה איך היה ניתן לראות את הדמויות בבירור, השיש הצחור הפך למעט ירקרק והמים המשיכו לזרום מטה.

"האגדה שסטפני סיפרה לנו עליה, שאם קופצים מהצוק אז מגיעים לממלכה אחרת." שחרר את ידו מכתפה.

"מה איתה?" שאלה, אור הירח הספיק לה בשביל לראות את האחים סמית' ואת המזרקה.

"היא נכונה, אם תקפצי מהצוק תוכלי להגיע לשם."

"אבל הנערים..." המשיכה למלמל למרות שהם לא באמת היו חשובים לה באותו הרגע.

"הנערים האלו לא יכלו לעבור, רק תושבי אֶלֵמֵנְטְיַה יכולים." אמורי חיכה שהנערה תקלוט, קיווה שהמוח שלה לא נדפק עד כדי כך מעיבוד המידע החדש.

"אז אתה אומר שאני... תושבת של..." זואי התחילה לצחוק, אבל הצחוק שלה שתמיד היה רך ונעים היה מהול בטירוף.

"זואי, אנחנו רציניים." קאי קטע את צחוקה, מה שגרם לזואי להבין שהם אכן רציניים, אם קאי, הליצן המתוק, הוא זה שאומר לה את זה... אז הם באמת רציניים.

"אז החלומות שלי הם זכרונות." היא אמרה והם התחילו להנהן, "והזכרונות האלו קרו בממלכה קסומה שנקראת ממלכת אֶלֵמֵנְטְיַה, וכמו שסטפני אמרה יש שם יצורים... קסומים?" זואי שאלה והם המשיכו להנהן. "אבל אז זה אומר שאתם גם יצורים קסומים?"

היורשתWhere stories live. Discover now