היורשת

פרק 48 - המפקדים

"רגע, אתם רציניים?" טנה שאלה את בלייר והינגסטון.

הם חזרו לארמון הראשי כמה ימים לאחר מכן, המצב בגבולות התייצב, אמנם זה לא היה נהדר אבל הם פיקדו על זה משם. חוץ מזה, נשאר שם בשטח מאדי, הוא קטן מטנה רק בכמה חודשים, מה שאומר שהוא עוד מעט בן שמונה עשרה, גם הוא יהפוך למפקד עליון כשיחגוג את יום הולדתו.

היה נראה שבלייר מחכה לתגובה של אמורי, בודק אם זה בסדר. אבל אמורי לא ממש ידע איך להגיב. זאת אומרת, כן, זה פתרון טוב, לכל הרוחות זה הפתרון היחיד. "כן..." השיב בשקט.

פיה של טנה היה פעור, "הייתי בטוחה שאלו סתם שמועות אבל, לא יכול להיות, כאילו, אתה והיורשת?"

בלייר צחק ואילו אמורי נאנח ואחז בגשר אפו. כן, על זה היתה הפגישה שלהם. "את חושבת שתעמדי במשימה?" שאל אותה בלייר על מנת לחזור לנושא.

"אני בטוחה שאשמור על בטחונה של היורשת," פניה הרצינו ואמורי ידע - היא תעשה עבודה טובה, אפשר לסמוך עליה.

כשהפגישה הסתיימה טנה והוא הלכו זה לצד זה בדרך למתחם האימונים. היה ברור שמוחה טרוד במיליון שאלות, היא לא הוציאה מילה. "יש לך עוד שאלות?" ניסה לדובב אותה אמורי.

היא העבירה בו מבט חטוף ומיד חזרה להישיר מבט קדימה. "כן," השיבה בלי לגמגם. "להיות מפקד עליון שאחראי על יורש זה כל מה שמישהו מאיתנו יכול לקוות לו," התחילה, הוא כבר ידע לאן היא מתקדמת. "איך אתה יכול פשוט לוותר על זה?"

הוא חשב מה לענות לה, היה לו ברור שמהלך כזה יגרור שאלות מצד יצורים, זה בהחלט היה התפקיד שהוא מאז ומעולם שאף אליו. והנה רק חצי שנה מאז שזואי חזרה לאלמנטיה והוא כבר מוותר עליו. "את התאהבת פעם?"

השאלה הפשוטה הזו השקיטה את טנה.

"זה משהו שלא מלמדים בצבא," צחק, "לכן אם זה לא קרה לך אני לא בטוח שתביני. אולי כשתתבגרי קצת." הוא הניח יד קלה על גבה והיא שלחה אליו מבט מבולבל וחושב.

לאורך כל היום השניים דיברו על פרטים שונים בנוגע לתפקידה החדש של טנה. אחד מהדברים הראשונה שהיה עליהם לדון בו היה על מינוי שומרים חדשים לזואי ולדילן. הם היו חייבים למנות יצורים שהיו יכולים לבטוח בהם אישית. אמורי ישר הציע את אחותו, לארה, אוריון, טוליה וקאי. הוא לא היה בטוח אם קאי ירצה לזנוח את היחידה שלו כדי לחזור לארמון אבל היה שווה לשאול אותו. טנה הציעה להוסיף גם את יחידת אנשי הזאב של הילאריה, ושאלה על חברים של אמורי ודילן מיחידות שונות, לכן אמורי הכין רשימה נוספת שכללה את החברים שלהם מבית הספר הצבאי.

***

זואי נפלה על הפרצוף.

היא שמעה את צחוקו של דילן והדבר גרם לה לחייך לעצמה, אך אז היא הפכה לבלתי נראית והוציאה את הקשת מהשרשרת שעל צווארה, אשפת חיצים קסומה הופיעה על גבה והיא החלה לירות את חצי האימון הקסומים לעברו של אחיה שהרים בלוק אדמה ענק ששימש לו בתור חומת הגנה, הוא לא נשאר במצב הגנה אלא עבר להתקפה במהירות והחל לשלוח מן החומה חלקיקי סלעים שהזכירו לה ראשי חץ חדים כתער, זואי הרימה את המגן שלה ורצה משם במהירות. זה מהלך חדש... חשבה לעצמה במרירות.