Not from here

12- נשיקה אחרונה

כשאני אביעד ואביאל יצאנו מהבית לימוזינה שחורה חיכתה לנו בחוץ ולידה עמד נהג כשהוא הסתובב אלינו ישר זיהיתי את פניו זה היה דן אחד השומרים של לאונרדו אני ודן מסתדרים טוב ביחד תמיד אנחנו זורקים בדיחות אחד לשני ויש לנו מבטים שרק אנחנו מבינים אני לא יודעת איך הסתדרנו ככה בזמן כל כך קצר אבל הוא מאוד נחמד. אביעד ואביאל הסתכלו עליי במבט מוזר ״אני לא יודע במה את מתעסקת בל אבל עוד יהיה לנו שיחה על זה״ אביאל אמר והתקדם ללימוזינה ״תיכנס אני כבר באה״ אמרתי לאביעד וגם הוא הלך אחרי אביאל ״דן!״ אמרתי כועסת והתקדמתי אליו ״מיס בל למה אתה כועסת״ הוא אמר עם המבטא שלו ״אתה נתת לו לעשות את כל זה?! אתה יודע שזה יותר מידי בשבילי״ אמרתי לו והוא הסתכל עליי במבט מבין ״אני יודע ניסיתי לדבר איתו אבל זה היה פקודה תאמיני לי את עדיין לא ראית את הצד הכועס שלו ואת גם לא רוצה לראות״ הוא אמר לוחש כיוון שאביעד ואביאל יכלו לשמוע אותנו ״הוא כל כך הולך לשלם על זה״ אמרתי ודן החזיק לי את היד עוזר לי לעלות ללימוזינה
הייתי בהלם מרוב שהיא הייתה גדולה . היו בה שני ספות עור ענקיות , בר משקאות שהיה לכל אורך הלימוזינה ושתי טלוויזיות. ״דן!״ אמרתי שוב והוא צחק ״זה היה בחירה שלו תאמיני או לא אבל זאת הכי עדינה״ הוא אמר ועזר לי לשבת ליד אביעד דן קרץ לי והלך למושב הנהג ״דן״ אמרתי והוא הסתובב אליי ״אנחנו צריכים לאסוף מישהי״ אמרתי ואביאל אמר לו את הרחוב ״תרצו לשתות משהו?״ אישה בשנות ה-20 לחייה שאלה אותנו ושלושתינו הנדנו בראשנו לשלילה ״את מוכנה להסביר לי מה זה כל זה?״ אביאל שאל והסתכלתי עליו ״אני לא יודעת״ אמרתי ולא יכולתי לראות את פרצופו משום שהיה מכוסה במסכה.
דן עצר מול המקום שבו התקיים הנשף ופתח לנו את הדלת אביעד ואביאל ירדו ראשונים ואחריהם ירדה שני הילדה שאביאל הזמין לנשף ואז אני ״דן בבקשה תגיד לי שהוא לא הולך לעשות עוד משהו היום״ אמרתי בתחינה ודן שתק עם מבט של - לא יודע ״תהני מיס בל״ הוא אמר בחיוך שלו שכל כך אהבתי וחייכתי גם אני ״תודה״ אמרתי ונישקתי אותו בלחי ״אם הוא היה רואה את זה הוא היה תולה אותי עכשיו״ דן אמר וצחק ״אני לא אתן לו״ אמרתי בחיוך והתקדמתי אל אביאל אביעד ושני.
במשך כל הערב חטפתי מבטים מהרבה ילדים שלא זיהיתי כי היו עם מסכות . מוזיקה רגועה התנגנה ומלא זוגות רקדו יחד ברחבה ״תרקדי איתי?״ אביעד שאל והושיט לי את ידו ״כמובן״ אמרתי בחיוך והחזקתי את ידו ושתינו התקדמנו לרחבה אביעד אחז בשתי ידיו את מותניי ואני שמתי את ידיי סביב עורפו ״לא שזה ענייני אבל אני מאוד מקווה שאין לך חבר״ אביעד אמר ויצא לי צחוק קטן ״אל תדאג אין לי״ שיקרתי.. הוא הצמיד אותי אליו וחייכתי ״את מהממת בל״ הוא אמר ״גם אתה״ אמרתי ״לא , אני רציני״ הוא אמר וצחקתי ״גם אני אביעד אתה מושלם״ אמרתי והעברתי את ידי בשיערו החום ״אולי תשירי?״ הוא פתאום אמר וקפאתי ״לא״ אמרתי במידיות ״למה לא נו בל תשירי לי כמו שהיית שרה לי בלילה״ הוא אמר ״יש כאן מליון ילדים אביעד״ אמרתי ״אז מה בל״ הוא אמר ומשך את ידי לכיוון הדי ג׳יי ״היא רוצה לשיר!״ אביעד אמר לו והדי ג׳יי כיבה את המוזיקה מה שגרם לכולם להסתכל עלינו ״תעלי״ הדי ג׳יי אמר והסתכל על הבמה ״אביעד אני לא שרה״ אמרתי ״בשבילי אני מתחנן.את כבר לא שרה לי כשאני ישן איתך״ הוא אמר ואנחה יצאה מפי ״תזכור את זה כי זה לא יקרה שוב״ אמרתי ועליתי לבמה ״מה את רוצה לשיר?״ הדי ג׳יי שאל והדבר הראשון שחשבתי עליו היה לאונרדו את האמת אני אוהבת אותו בחיים לא התאהבתי וגם כשהייתי קטנה תמיד הבטחתי לעצמי שאני בחיים לא אתאהב נשברתי יותר מידי פעמים והנה זה קרה התאהבתי בבן אדם שהכי לא ציפיתי לו בבן אדם שיש לי איתו יותר מידי סיכונים ואת האמת אני לא יודעת מה זה לאהוב כן אני אוהבת את אביעד ואת אביאל אבל זה לא אותו הדבר הם אחים שלי אבל את לאונרדו .. הלוואי וזה היה קל . אולי אני מתנהגת כאלו הכל קל אבל זה לא . אני מפחדת שישבר לי הלב אני מפחדת שהוא ישבור אותו. ״another love" אמרתי בלי לחשוב.
הוא הביא לי את המיקרופון וכשהמנגינה של השיר התחילה נשמתי עמוק והתחלתי לשיר.
"I wanna take you somewhere so you know I care But it's so cold and I don't know where
‏I brought you daffodils in a pretty string
‏But they won't flower like they did last spring"

ואז הגיע החלק שנשברתי בו

‏"And if somebody hurts you, I wanna fight
‏But my hand's been broken, one too many times
‏So I'll use my voice, I'll be so fucking rude
‏Words they always win, but I know I'll
‏"lose

כנראה ששקעתי יותר מידי בשיר כי כשסיימתי לשיר ופתחתי את העיניים שלי שהיו מלאות בדמעות ראיתי שכולם עומדים מסתכלים עליי ומוחאים כפיים ואפילו שורקים. הסתכלתי על כולם והעיניים שלי נתפסו עליו הוא עמד הסתכל ישר אליי עם החליפה השחורה שלו והשיער השחור שלו שהיה מסודר כמו תמיד בצורה שאהבתי ולמרות המסכה שהייתה על פניו ולמרות שהיה רחוק ממני עדיין זיהיתי אותו ״לאונרדו״
לחשתי לעצמי וירדתי מהר מהבמה אביעד החזיק את ידי אבל השתחררתי ממנו עוד לפני שהספיק להגיד משהו . התקדמתי אליו בהליכה מהירה וידיי הרימו את השמלה הארוכה כדי שלא אדרוך עליה בטעות גם הוא התקדם אליי והניף אותי בחיבוק באוויר .
הוא הניח אותי בחזרה לרצפה ופשוט נישקתי אותו מתעלמת מכל מי שמסביב גם מאביעד ואביאל שכנראה מסתכלים עליי ״יפה שלי״ הוא לחש ״אני צריך לדבר איתך..״ הוא אמר וזה קצת הלחיץ אותי אם אני אגיד את האמת .
יצאנו לבחוץ והוא הוריד את המסכה מפניו ״בל..״ הוא אמר בשקט והסתכל לרצפה ידעתי שזה לא טוב. ״אני עוזב״ הוא אמר והסתכלתי עליו ״מה זאת אומרת עוזב?״ שאלתי ״אני חוזר לאיטליה קרה משהו בעבודה״ הוא אמר והרגשתי את הדמעות שלפני שניה הפסיקו חוזרות ״תגידי משהו..״ הוא אמר ולא יכולתי לעשות שום דבר חוץ מלבכות הרגשתי שמישהו פשוט יושב לי על החזה הוא ניסה להוריד לי את המסכה אבל זזתי ממנו ״בל תסתכלי עליי״ הוא אמר והסתכלתי עליו רואה שירדה לו דמעה ״בבקשה תפסיקי לבכות אני לא יכול לראות אותך ככה״ הוא אמר והנדתי בראשי לשלילה לא רוצה להקשיב לו ״אני אחזור אני מבטיח אני לא נשאר שם לתמיד״ הוא אמר אבל לא יכולתי להוציא מילה מהפה שמתי לב שהוא החזיר מהר את המסכה לפניו והסתובבתי רואה ששתי ילדים יצאו לבחוץ ״אני אוהב אותך אני מבטיח לך שאני לא עוזב אותך״ הוא אמר והחזיק את שתי ידיי ׳מבטיח׳ כמה פעמים שמעתי את המילה הזאת ותמיד כל מה שקרה זה שהתאכזבתי ממזמן הפסקתי להאמין למילה הזאת הוצאתי את ידיי מידיו וזזתי אחורה ״בל״ הוא קרא בשמי אבל אני רק חזרתי לאולם בהליכה מהירה מחפשת את התיק שלי מה שהיה קשה כשהראיה שלי מטושטשת מהדמעות ״בל!״ שמעתי את הקול של אביעד ושל אביאל צועקים לי מצאתי את התיק שלי ״בל מה זה היה?!״ אביאל שאל בעצבים כשהם עמדו לידי לקחתי את התיק והתקדמתי ליציאה של האולם רואה אותו עומד בכניסה ומסתכל עליי למה ציפית בל באמת חשבת שזה ישאר להרבה זמן? באמת חשבת שהוא ישאר איתך? ההליכה שלי נהייתה יותר מהירה והדמעות גם הם ירדו יותר ויותר ״בל תעצרי!״ שמעתי אותו צועק כשעקפתי אותו המבטא שלו היה ברור המבטא שכל כך אהבתי עכשיו הוא רק מכאיב לי ״בל תדברי איתי!״ הוא אמר כשהחזיק את ידי נעצרתי והסתכלתי לתוך העיניים השחורות שלו ״אין לי מה להגיד לך לאונרדו״ אמרתי ״ליאו״ הוא אמר כדי לתקן אותי ידעתי שהוא אוהב יותר כשאני קוראת לו ליאו הוא החזיק במותניי וקירב אותי אליו ״את קוראת לי ליאו״ הוא אמר והנדתי בראשי מורידה את המסכה מהפנים שלי ״אני מקווה שהבעיות בעבודה שלך יפתרו מהר״ אמרתי שמה את המסכה שלי בידיו שלפני שניה החזיקו את ידיי והנחתי נשיקה קטנה על שפתיו נשיקה אחרונה והלכתי מתעלמת מאביעד ואביאל שלא מפסיקים לקרוא בשמי.