Not from here

34-השטן

talsaidof מתיאו פנוי ..  לאיזה תאריך לקבוע את החתונה?
———————————————————
•לאחר שלוש שבועות•
סוף סוף סיימנו עם המלון הוא מוכן תודה לאל
אני חוזרת מחר בשש בבוקר לישראל ״אני לא רוצה שתחזרי אולי תישארי איתנו כאן?״ לאונרדו שאל ושם את ראשו על ברכיי גורם לי לצחוק ״אני חייבת וגם התגעגעתי לכולם״ אמרתי ״אולי אני אבוא איתך??״ מתיאו שאל ואני ולאונרדו הסתכלנו עליו ״אני רציני אף פעם לא הייתי שם ולא בא לי שתלכי״ הוא אמר וחייכתי ״אבל אתה אפילו לא יודע מילה אחת בעברית״ לאונרדו אמר ״בסדר אני לא צריך לדעת בל תתרגם לי את מה שחשוב״ הוא אמר ״אתה באמת רציני?״ שאלתי ״כןן אני באמת רוצה ללכת איתך״ הוא אמר ״לי אין בעיה שתבוא איתי״ אמרתי ״ואיפה תיהיה?״ לאונרדו שאל ״אצלי״ אמרתי ״ואיפה הוא ישן? יש לכם חדר פנוי?״ לאונרדו שוב שאל ״הוא ישן איתי מה אתה דואג לא הבנתי״ אמרתי ״איתך?״ ליאו שאל בקנאה גורם לי ולמתיאו לצחוק ״תרגע לאונרדו אני לא יגנוב לך תבחורה ואני גם לא אגע בה באמצע הלילה תפסיק לחשוב כמו סוטה היא אחות בשבילי״ מתיאו אמר וצחקתי ״אם אתה כל כך מפחד אולי תבוא גם אתה?״ שאלתי ״הלוואי אבל יש לי כאן מלא עבודה״ הוא אמר והתבאסתי טיפה ״מה אכפת לי ממנו אני טס איתך לישראללל״ מתיאו אמר בהתרגשות וחיבק אותי כמו ילד קטן שקיבל מתנה מאמא שלו וצחקתי.
•12 בלילה•
ממש מאוחר מתיאו כבר נרדם וליאו לא חזר הביתה הוא אמר שהוא רק הולך לסדר משהו ויחזור בתוך שעה אבל כבר עברו שלוש שעות אני דואגת.
שמעתי את דלת הבית נפתחת וירדתי מהר ללמטה ״ליאו״ אמרתי בחיוך שמחה שהוא חזר כי רציתי להיות איתו טיפה לפני הטיסה שהיא מחר בשש בבוקר אבל החיוך ירד מהר מפניי כשראיתי אותו מכוסה במלא דם שהיה בכל מקום גם בפניו גם על חולצתו הלבנה וגם טיפה על מכנסיו אבל מה שהדאיג אותי יותר הייתה ידו שלא הפסיקה לדמם על הרצפה והיה בה חתך גדול ״אוי אלוהים ליאו מה קרה לך?!״ שאלתי בדאגה והתקרבתי אליו אבל הוא התרחק בקור ״חכה פה אני הולכת להביא משהו שיטפל בזה״ אמרתי ורצתי לשירותים מביאה אלכוהול לחיטוי ותחבושות חוזרת בריצה ללאונרדו שעמד עצבני ליד הדלת ״הבאתי כמה דברים בוא אני אעזור לך״ אמרתי בדאגה והתקרבתי אליו ״בל זוזי ממני״ הוא אמר בקור ולא הבנתי מה יש לו ״אני רק מנסה לעזור ליאו תן לי..״ אמרתי והתקרבתי אליו שוב ״בל אני לא צריך את זה זוזי״ הוא אמר בקור ונמנע מלהסתכל עליי ״ליאו הדם לא מפסיק לרדת וזה יכול להזדהם בבקשה..״ אמרתי דואגת לו ״בל תזוזי ממני עכשיו!!!״ הוא צרח בעצבים והדברים שהיו בידי נפלו אני נשבעת שהרגשתי את הבית רועד ״ליאו״ לחשתי ״את לא מבינה מה אני אומר?!״ הוא צרח והסתכל עליי כועס עיניו היו שחורות יותר מתמיד והמבט שלו אני נשבעת שלרגע ראיתי בו את השטן. בשניה אחת מלא קולות חדרו לי לראש והתחילו לצעוק כל מיני דברים לא מובנים התחלתי לרעוד ״מה קורה פה?!״ שמעתי את קולו של מתיאו אומר מבעד לכל הקולות ״לאונרדו מה לעזאזל?!״ הוא צעק והקולות שהיו בראשי התחילו לצרוח ״פאק. בל אני מצטער אני לא התכוונתי״ לאונרדו אמר וניסה להתקרב אליי אבל אני התרחקתי ממנו במהירות . פחדתי. ״בל״ מתיאו אמר וחיבק את גופי הרועד ״ששש אני פה תסתכלי עליי״ הוא אמר אבל מבטי נשאר ברצפה והקולות שבראשי המשיכו לצעוק דברים לא מובנים הם היו יותר מידי. ״שיט שיט שיט״ לאונרדו אמר בעצבים וזרק משהו מזכוכית על הרצפה זה גרם לי לקפוץ מבהלה ״לאונרדו תפסיק!!״ מתיאו צרח ואני אחזתי בידו בחוזקה ״הפעם הגזמת.״ מתיאו אמר מרים אותי כמו כלה על ידיו ולוקח אותי לחדר.
•לאונרדו•
היא פחדה ממני . המבט שהיה לה כשהיא היא הסתכלה עליי היא ראתה את מה שכולם ראו היא ראתה את השטן. אבל היא לא יודעת שיש הרבה יותר גרוע מזה זה סתם היה צרחה טוב זה לא סתם היא פאקינג פוחדת ממני . שנאתי את עצמי כל כך הייתי עצבני כל כך אני נשבע שיכולתי לצאת עכשיו לבחוץ ולרצוח עוד מישהו להיום עליתי לחדר של מתיאו שומע אותו מרגיע את בל שבכתה פתחתי את הדלת ושתיהם הסתכלו עליי היא אחזה בחוזקה בידו של מתיאו שחיבק אותה שנאתי את עצמי כל כך הסתכלתי על הפנים היפות שלה שכרגע היו מכוסות בדמעות ואז על עינייה הנפוחות היא הסתכלה עליי בפחד יצאתי מהחדר סוגר את הדלת ״מטומטם״ אמרתי לעצמי נותן אגרוף לקיר ונכנסתי לחדר שלי הולך לטפל ביד המדממת שלי הסתכלתי על עצמי במראה ודמיינתי את בל עומדת לידי חובשת לי את היד עם ידיה הקטנות ״פשוט מפגר״ אמרתי והעברתי את ידי בשיערי בעצבים .