Not from here

פרק 3-לאונרדו סמית׳

התעוררתי כשאני מרגישה ידיים עוטפות אותי הסתובבתי וראיתי את אביעד שעדיין ישן חייכתי לעצמי כשנזכרתי באתמול ואיך שרקדתי איתו אבל החיוך שלי ירד כשנזכרתי בבחור שבחן אותי אני לא יודעת למה אבל יש לי הרגשה מוזרה לגביו... קמתי מהמיטה בזהירות משתדלת לא להעיר את אביעד ובדקתי מה השעה , השעה הייתה 5  בערב ועיניי נפערו בהלם ממתי אני ישנה עד שעה מאוחרת כזאת? שמתי לב להודעה שקיבלתי מהבוס שלי לפני שעתיים
-אלי בוס-
*היי בל אני מצטער שאני כותב לך ביום שבת ובהתראה כזאת קצרה אבל יש לנו אירוע מאוד חשוב היום ואחד המלצרים הבריז לי את יכולה בבקשה לבוא לפני השעה שבע? אני אשלם לך כפול זה דחוף.*
טוב בל..כנראה שתצטרחי לעבוד היום . אמרתי לעצמי לפני ששלחתי לאלי שאני אגיע ונכנסתי להתקלח.
יצאתי מהמקלחת כשמגבת מסביב לגופי והשעה הייתה חמש וחצי
אביעד עדיין ישן ..
הורדתי את המגבת מגופי בלי חשש לזה שאביעד יתעורר במקרה משום שהוא כבר ראה אותי ערומה בעבר.... לבשתי גינס שחור צמוד וחולצה שחורה צמודה עם נעליי אולסטאר גבוהות לבנות סידרתי את שיערי והנחתי אותו פזור כמו שהוא. נעמדתי מול המראה והסתכלתי על עצמי לא משהו מיוחד כל כך.. ״שיט השעה שש״ אמרתי לעצמי וירדתי מהר ללמטה רואה את אביאל ״הלו לאן זה״ אביאל שאל ״עבודה״ אמרתי והוא הסתכל עליי לא מבין ״יש אירוע מיוחד״ אמרתי ויצאתי מהבית בלי לתת לו לענות לי.
נכנסתי לאולם אירועים המפואר שאני עובדת בו ואביתר אחד העובדים שאני הכי אוהבת (היחיד אם צריך לציין) משך אותי מהר ״סתומה אנשים התחילו להגיע לכי תתלבשי!״ הוא אמר ועשיתי לו פרצוף ״שלום גם לך אני אוהבת אותך גם תודה אביה״ אמרתי והוא נתן לי מכה בראש ״עופי לי מהעיניים סתומה״ הוא אמר בחיוך גדול גורם לי לגלגל עיניים ולרוץ להחליף חולצה.
האנשים התחילו להגיע וכולם היו נראים טוב מאוד הנשים היו יפיפיות כולן והגברים היו נראים טוב אבל..מפחיד אני אגיד את זה ככה
לקחתי מגש עם כוסות של משקאות והסתכלתי על אביתר שעשה אותו דבר בדיוק כמוני ״בעוד שעה מתחילים להגיש את האוכל לאב יו״ הוא אמר שולח לי נשיקה באוויר והולך לצד אחד ואני הלכתי לצד השני עוברת בין האנשים שואלת אותם אם הם רוצים שתיה
״סלחי לי יש יין לבן?״ אישה בשנות השלושים שאלה אותי והנהנתי ״כבר מביאה לך״ אמרתי עם חיוך והלכתי לבר לוקחת כוס יין לבן וחוזרת אל האישה ״תודה רבה לך״ היא אמרה ולקחה את הכוס חייכתי חיוך קטן והלכתי לכיוון הבר ״בל מתחילים להגיש את האוכל״ אביתר אמר והלכנו למטבח לוקחים מגשים של אוכל ״כמה כסף יש להם אלוהים ישמור״ אביתר אמר גורם לצחוק לצאת מפי ״יום אחד גם לנו יהיה״ אמרתי ״אמן״ הוא אמר והלכנו להגיש את האוכל ״בל״ שמעתי את אביתר קורא לי והלכתי אליו ״השולחן שם רוצה שאת תגישי להם את האוכל״ הוא אמר והסתכלתי עליו מבולבלת ״אוקיי״ אמרתי ולקחתי את המגש מידו הולכת לכיוון השולחן ״ערב טוב אני מקווה שאתם נהנים״ אמרתי ושמתי את הצלחות על השולחן ״משתדלים״ קול גברי אמר לי והסתכלתי עליו בחיוך , צריך לחייך הרבה כשאתה מלצר הסתכלתי על הגברים  שישבו בשולחן ועיניי נעצרו על אחד מהם זה ההוא מאתמול .. הוא בחן אותי ובחרתי להתעלם ממנו אוי אלוהים מה הוא עושה פה ״תרצו שאני אביא לכם משהו?״ שאלתי ״את האינסטגרם שלך אם אפשר״ אחד מהם אמר ומבטי הופנה אליו שיערו היה בלונדיני ועיניו כחולות כמו הים ״משהו אחר?״ שאלתי מנסה לצאת מהמצב המביך הזה אף אחד בחיים לא התחיל איתי זה קצת מוזר לי ״אנחנו נשמח לוויסקי איזה תמליצי לנו? ״ הבלונדיני שאל וידעתי שהוא שואל אותי את זה כדי שאמשיך לדבר איתו ״האמת היא שאני לא שותה אבל ממה שאני יודעת הג׳ק דניאלס טוב״ אמרתי בחשש אביתר תמיד אומר שהוא אוהב את הג׳ק דניאלס ״אז אנחנו נלך עליו״ הוא אמר והלכתי מהשולחן שלהם לכיוון הבר ״5 כוסות של ג׳ק דניאלס״ אמרתי והברמן הנהן אליי ולאחר חצי דקה הביא לי את הכוסות על מגש הסתובבתי וראיתי את אביתר מולי עם כוס יין ״איך לך בינתיים?״ שאל ושתינו התקדמנו לשולחנות ״סבבה ואתה?״ שאלתי ״סבבה לגמרי בייבי״ הוא אמר גורם לי לחייך מהכינויים שהוא מדביק לי הוא סתום

•נקודת מבט לאונרדו•
היא נעמדה מול השולחן שלנו כשהיא מחזיקה מגש עם הכוסות ולידה עמד מישהו הוא קרץ לה ונתן לה מכה קטנה בתחת גורם לה להסתכל עליו במבט רצחני אבל ראו שהיא התאפקה לא לצחוק לא יודע למה התעצבנתי מזה שהוא נגע בה יש בילדה הזאת משהו שמושך אותי אני לא יודע מה זה אבל עוד אתמול ידעתי שהיא הולכת להיות שלי היא הגישה לנו את הכוסות וראיתי שתומאס בוחן אותה הטמבל הזה רוצה אותה ללילה ואותי זה מעצבן הרגשתי את החום בגופי עולה וכשאני עצבני זה לא טוב ממש לא טוב קמתי מהשולחן בבת אחת מה שגרם לכולם להסתכל עליי והלכתי משם מרגיש את המבט שלה עליי

•בל•
הוא קם עצבני מהשולחן וכולנו הסתכלנו עליו באותו מבט שלא מבין מה קרה ״מי זה?״ שאלתי אותם לאחר שהוא הלך גורמת להם לצחוק ״את צוחקת נכון?״ הבלונדיני שאל והנדתי בראשי לשלילה  והחיוך של ארבעת הגברים ירד ״זה לאונרדו סמית׳ אין אחד שלא מכיר אותו או אותי ״ אחד מהם אמר והסתכלתי עליו שיערו היה חום ועיניו בצבע דבש מבטו היה מפחיד וקר משל השאר ״אני אמורה להכיר אותכם?״ שאלתי אותו גורמת לו לחייך ״מאור אטיאס ראש המאפיה של אילת נעים להכיר ״ הוא אמר והסתכלתי עליו בהלם ״את באמת לא מכירה אותי אה?״ הוא סוג של שאל והנהנתי ״ומי הוא?״ שאלתי ״לאונרדו סמית׳ ראש המאפיה וכל ארגוני הפשע של איטליה ״  מאור אמר ובלעתי את רוקי בכבדות ״אה״ אמרתי ״טוב תהנו מהארוחה תקראו לי אם אתם צריכים משהו״ אמרתי והלכתי משם מהר לכיוון השירותים נכנסתי לשירותים ושטפתי את הידיים איך זה שכולם מכירים אותם ורק אני לא? אני באמת מנותקת מהעולם יצאתי מהשירותים ונתקעתי במישהו הרמתי את מבטי וראיתי אותו הוא הסתכל עליי בלי לומר כלום ״סליחה״ אמרתי לאחר כמה שניות והלכתי משם במהירות פאק בל תפסיקי להתקע בו!
———————————————————
רוצות שהפרק הבא יתחיל עם הנקודת מבט של לאונרדו ? או להמשיך עם בל?