Not from here

30- בל של פעם

התעוררתי ממלא צלצולי טלפון הסתכלתי לצד השני של המיטה ואביעד לא היה לידי לקחתי את הטלפון ולאונרדו התקשר אליי השיחה התנתקה וראיתי מלא הודעות מהאינסטגרם ועוד 20 שיחות ממאור ו30 הודעות ומלאונרדו 50 שיחות ו25 הודעות ״כוסעמק ערס מההה?!״ צרחתי בעצבים כשעניתי למאור שהתקשר עוד כמה פעמים ולא נתן לי לשטוף פנים ״את אומרת לי מה?! מה נראלך?!״ הוא צעק בחזרה ״מאור אל תשגע אותי תגיד מה שאתה רוצה להגיד ותנתק אין לי כח אלייך על הבוקר״ אמרתי בזמן שצחצחתי שיניים ״מה נראלך שאת עושה בדיוק?״ הוא שאל והטון שלו לא בא לי בטוב ״מצחצחת שיניים ואתה?״ שאלתי לא באמת מתעניינת ״ממש מצחיק אני מתכוון לאתמול בלילה מה זה כל התמונות והסטוריםם שהעלת ?״ הוא שאל וירקתי את המשחה מפי שוטפת את הפה ״איזה תמונות ואיזה סטורים?״ שאלתי בתמימות מזויפת
והתחלתי לרדת לכיוון הסלון שהיה שומם ״איפה את?״ הוא שאל ״בבית מאור אל תשגע אותי בקיצור מה אתה רוצה?״ שאלתי ״שתפסיקי להתנהג כמו זונה״ הוא אמר ונעצרתי ״תגיד לי עם אתה חושב שאתה מדבר? עם אחת הכחבות שלך? בוא אני אגיד לך משהו אין יותר בל של פעם שהייתה נחמדה לכולם וספגה כל מה שאמרו לה  הבנת? עכשיו יש בל אחרת בל חדשה אז תתחיל לשמור על הפה שלך״ אמרתי עצבנית ״בל להזכיר לך עם מי את מדברת?״ הוא שאל עצבני ״אני יודעת טוב מאוד עם מי אני מדברת עם חתיכת אנטיפת שחושב שכל העולם בכף יד שלו ואתה רוצה שאני אגיד לך עוד משהו? אתה ממזמן לא מעניין אותי ומצידי אתה יכול ללכת להזדיין עם עוד 10 בלונדיות״ אמרתי ״זה בדיוק מה שאני הולך לעשות גברת בל״ הוא אמר , נגעלתי ממנו אז ניתקתי את השיחה ״חתיכת חצוף״ אמרתי לעצמי וראיתי פתק שמודבק למקרר עם מגנט ׳בוקר טוב ליפייפיה הנרדמת יצאנו לעבודה קאי רוצה שתתקשרי אליו והוא גם אמר שתהיי מהיום חופש שלך היום. אוהבים❤️׳ הפתק גרם לי לחייך שהם חשבו עליי אבל לא הבנתי מה קאי רוצה ממני ואיזה יום חופש? ״בוקר טוב״ הוא אמר כשענה לשיחה ״אני לא מאמינה זה נשמע כאלו אתה במצב רוח טוב״ אמרתי מתפלאת ״כן קמתי היום על רגל ימין״ הוא אמר וחייכתי ״סוף סוף. רצית שאתקשר אלייך?״ שאלתי ״כן תארגני מזוודה טסים לאיטליה״ הוא אמר ונחנקתי מהנס החם ״איטליה?״ שאלתי ״כן כבר כמה זמן שאני עובד על מלון חדש שם ואני רוצה שתבואי איתי לעצב אותו״ הוא אמר ״כמה זמן אנחנו ניהיה שם?״ שאלתי ״אין זמן מסויים כשנסיים שם נחזור אז תאספי כמה בגדים שאת יכולה אני אבוא לקחת אותך בערב״ הוא אמר ״אוקיי..״ אמרתי וניתקתי וישר התקשרתי ל-ליילה ״בוקרר״ היא אמרה וידעתי שהיא מחייכת ״שום בוקר ושום נעליים אני טסה לאיטליה״ אמרתי ״מה?!״ היא צעקה ״קאי אמר שאני צריכה לבוא איתו כי הוא בונה שם מלון והוא רוצה שאני אעצב אותו״ אמרתי ״אה נו יופי זה מעולה מה את רוצה״ היא אמרה ובדיוק דפקו בדלת ״את יודעת מי נמצא שם אני לא חושבת שאני אתמודד עם הידיעה ששתינו נמצאים באותו מקום״ אמרתי וקמתי לפתוח  את הדלת ״כולה איטליה תאמיני לי אין סיכוי שתיפגשו שם״ היא אמרה ״את לא יכולה לדעת וזה לא כולה איטליה״ אמרתי ופתחתי את הדלת רואה את מאור מולי ״טוב אני צריכה לנתק נדבר״ אמרתי ״רגעע מתי הטיסה?״ היא שאלה ״קאי אוסף אותי בערב״ ״טוב אז ניפגש״ היא אמרה וניתקתי ״כבר תרמנו״ אמרתי ובאתי לסגור את הדלת אבל הוא עצר אותי ״מאור לך״ אמרתי והוא נכנס לבית בכח ״לא רוצה״ הוא אמר ונעמד מולי ״אני נשבעת שאני אתקשר למשטרה״ אמרתי והוא צחק ״כן ומה הם יעשו לי?״ הוא שאל והוא צדק הם לא יעשו לו כלום הם מפחדים ממנו ״טוב לי יש דברים לעשות אתה מוזמן ללכת״ אמרתי ועליתי לחדר שלי מתחילה לסדר את המזוודה ״לאן זה ומי זה קאי?״ הוא שאל ונשען על המשקוף כמו שהוא תמיד עושה כשהוא מנסה להתחנף אליי או שהוא יוצא אחרי מקלחת ומנסה לתפוס את צומת ליבי ״לא עניינך״ אמרתי והכנסתי בגדים למזוודה ״זה כן ענייני להזכירך היית מאורסת לי במשך 3 שנים״ הוא אמר ״להזכירך בגדת בי במשך חודש או יותר אני לא יודעת מה עשית כשאני לא בבית״ אמרתי והוא נאנח ״בל אני אוהב אותך״ הוא אמר מתקרב אליי אבל התרחקתי ״אתה לא״ אמרתי ועליתי על כסא כדי להגיע למדפים הגבוהים ״ בל באמת שכן אני מצטער על הכל אני מבטיח שאם תתני לי עוד הזדמנות אחת אני אהיה הארוס הכי טוב שיש״ הוא אמר גורם לי לצחוק ״ אתה לא אוהב אותי מאור אתה פשוט רגיל אליי ואם כבר אתה אוהב משהו אתה אוהב את הרעיון הזה שיש מישהו בבית אחרי שאתה חוזר מהעבודה שיש מישהו שישן לידך ואתה לא חייב לקום לבד בבוקר״ אמרתי ״זה לא נכון! אני אוהב אותך! למה את לא מאמינה לי?!״ הוא צעק ״ אם היית אוהב אותי היית מחכה לי ולא בוגד בי!״ צעקתי וירדתי מהכיסא מחזיקה ערמת בגדים ומכניסה אותה למזוודה ״מאור לך״ אמרתי לפני שהוא הפסיק להגיד את מה שרצה ״ לא רוצה״ הוא אמר ״מאור עכשיו״ אמרתי והוא הסתכל עליי במבט לא ברור ונאנח ״אני לא מוותר״ הוא אמר ויצא מהחדר וסוף סוף יכולתי לנשום כמו שצריך.
-
״דיייי יהיה משעמם בלעדייך״ ליילה אמרה ובכתה ״ממה את בוכה אני לא עוזבת לתמיד״ אמרתי מנסה לעודד אותה ״אבל את גם לא יודעת מתי את חוזרת״ אביאל אמר מבואס וחיבקתי אותו ״מה נהייתם לי רגשנים? מה קרה לחבורת ערסים מאילת שמתחילים לקלל כל אחד שרק הסתכל עליהם יותר משניה?״ שאלתי גורמת להם לצחוק אבל מה שאמרתי הוא באמת נכון. ״בל תתקשרי אלינו כל בוקר וכל ערב״ עמית אמר ״אל תדאג״ אמרתי ״גם כשאת אוכלת או מצחצת שיניים מצידי גם כשאת מתקלחת!״ ליילה אמרה וצחקתי ״בסדר רק תרגעו אני חייבת ללכת״ אמרתי כשקאי שלח לי הודעה שהוא למטה וכולם חיבקו אותי ״אני אתגעגע״ אביעד לחש לי ״גם אני אלייך״ אמרתי ואביאל נתן לי נשיקה במצח ויצאתי לאחר שעמית היה צריך להפריד את ליילה ממני ״אל תשכחי להביא לי מתנה!!!״ שמעתי אותה צורחת וצחקתי ״אל תדאגי!״ אמרתי בקול כדי שהיא תשמע וירדתי ללמטה.
-
״מה את רוצה לשתות?״ קאי שאל כשישבנו בבר במחלקת ביזנס של המטוס ״מים״ אמרתי ״את לא שותה אלכוהול?״ הוא שאל כשהביא לי את המים ושתה את הוויסקי שלו ״פעם במיליון כשליילה מכריחה אותי לצאת איתה ועם האחים שלי״ אמרתי והוא הנהן ״טוב אני הולכת לנוח..״ אמרתי והלכתי לקרוא את הספר שלי.
-
ירדנו מהמטוס ואת האמת רציתי לעלות עליו בחזרה כדי שיקח אותי לישראל.
״מה קרה?״ קאי שאל כשהתחלתי להתנשם בכבדות כן זה קורה לפעמים היו לי פעם התקפי חרדה הרבה יותר גרועים ״כ..לום״ אמרתי וחייכתי חיוך מזויף נושמת עמוק מכריחה את עצמי להיות בפוקוס ״בטוח?״ הוא שאל והנהנתי והתחלנו ללכת לכיוון האוטו שאוסף אותנו .