״היי..״ אמרתי בשקט ונכנסתי לחדר של לאונרדו רואה אותו יושב כשמסביבו יש חמש אלבומים הוא שתק אז התיישבתי לידו מחזיקה לו את היד ״רוצה לדבר?״ שאלתי והוא הסתכל עליי ״מה עשית פה היום?״ הוא שאל ״לא ענית לי אז דאגתי״ אמרתי ״סליחה הייתי אצל אילור״ הוא אמר בשקט ״אילור? היית בבית חולים?״ שאלתי המומה והוא הנהן ״קניתי לה כמה סוודרים״ הוא אמר וחייכתי אני כל כך שמחה שהוא מראה צדדים טובים שלו לא רק איתי ועם מתיאו ״אפשר?״ שאלתי והסתכלתי על האלבום שליאו החזיק והוא הנהן לקחתי את האלבום והתחלתי להסתכל על התמונות ״אוו איזה חמודים אתם״ אמרתי בחיוך כשראיתי תמונה של ליאו כשהוא היה קטן והוא החזיק את מתיאו שבדיוק נולד והמשכתי להסתכל על התמונות אבל נעצרתי על אחת זאת הייתה תמונה של אישה שהייתה מאוד דומה לליאו והיא חיבקה את התאומים ומתיאו ישב על הרגליים שלה ונישק את הלחי שלה היו עוד תמונות כאלה של ארבעתם והיו כמה של לאונרדו ואלסנדרו הם היו קרובים מאוד אבל לא היו עוד תמונות שלהם הם הפסיקו להצטלם בערך בגיל 16 אני חושבת ״זאת אמא שלך?״ שאלתי ולאונרדו הנהן ״למה לא ראיתי אותה?״ שאלתי והוא הסתכל על התמונה של שתיהם מחובקים והוא מנשק אותה במצח ״היא...את לא יכולה לראות אותה״ הוא אמר והייתי מבולבלת ״למה?״ שאלתי ״כי...היא למעלה״ הוא אמר ולקח לי שניה להבין למה הוא מתכוון ״מה קרה לה?״ שאלתי וראיתי שזה היה קשה לו ״אתה לא חייב״ אמרתי אבל הוא הסתכל עליי והתחיל לדבר ״זה היה ביום הולדת שלי ושל אלסנדרו הסיוט הכי גדול שלי...הכל היה טוב אבל אז אמא אמרה שהיא הולכת להביא את המתנות שלנו היא עלתה לחדר ופתאום ניהיה שקט בבית אפילו לא שמנו לב שאלסנדרו כבר לא ישב איתנו בסלון אני הייתי הראשון שעלה לבדוק מה איתה אבל ראיתי אותה יושבת על הרצפה כשמולה עומדים שלוש גברים עם נשקים ודמעות בעיניה היא ניסתה להגיד לי ללכת אבל מישהו תפס אותי מאחור והושיב אותי על בירכיי מולה לאחר כמה דקות גם מתיאו עלה הוא היה רק בן 7...הפעם מי שהחזיק אותו והושיב אותי לידי היה אלסנדרו.אמא ישבה שם והתחננה שיעזור לה וישחרר אותנו אבל הוא לא התייחס אליה הוא היה אדיש כאלו היא לא הייתה אמא שלו לאחר שהוא קשר את מתיאו לידי הוא נעמד ליד אמא והבחור שהיה שם הסתכל על אלסנדרו והם דיברו אחד עם השני מה שנתן לאמא קצת זמן להחזיק את ידי ואת ידו של מתיאו היא אמרה לנו שהיא אוהבת אותנו אבל לא עברה שניה והבחור ירה באמא שלוש פעמים אלסנדרו עמד שם לידו ולא עשה כלום הוא הסתכל על אמא ופשוט חייך״ לאונרדו סיפר והרגשתי שיורדות לי דמעות אבל לאונרדו בכה ״ליאו״ אמרתי בקול חלוש וחיבקתי אותו הוא חיבק אותי והושיב אותי על בירכיו ״תסתכל עליי״ אמרתי והוא הסתכל עליי ״אני לא אמרתי לה שאני אוהב אותה בחזרה״ הוא אמר והבכי שלו התחזק נשברתי לראות אותו ככה בחיים לא חשבתי שאני אראה אותו במצב הזה ״ליאו אני בטוחה שהיא יודעת את זה״ אמרתי והוא הניד בראשו לשלילה ״לא בל אני לא הספקתי להגיד לה את זה בחזרה אני לא הספקתי״ הוא אמר אחזתי בפניו והסתכלתי עליהם ״ליאו אני בטוחה שאמא שלך ידעה שאתה אוהב אותה גם בלי שתגיד לה את זה ואני בטוחה שעכשיו היא מסתכלת עלייך מלמעלה וגאה בבן אדם שהפכת להיות ואני יודעת שאולי אתה לא תחשוב ככה אבל אתה לא מה שכולם חושבים עלייך כי אתה רגיש והחיוך שלך הוא החיוך הכי יפה בעולם והצחוק שלך ממכר ואני יודעת שלכל דבר שאתה עושה יש סיבה אז אני בטוחה בטוחה שהיא גאה בך ובמתיאו״ אמרתי והוא קירב אותי אליו יותר ״את יכולה להישאר פה?״ הוא שאל והנהנתי ״ברור״ אמרתי ונשכבתי לידו במיטה מלטפת את פניו עד שהוא נרדם ורק אז הסכמתי לדמעות לרדת זה לא מגיע לו ממש לא. שמעתי את דלת הבית נפתחת אז קמתי מהמיטה מנסה לא להעיר אותו וירדתי ללמטה רואה את אלסנדרו ״איך אתה מסוגל?״ שאלתי אותו ״ וואו ילדה אני לא יודע מה קרה כשככה מרחת את כל המסקרה שלך על הפנים אבל אל תאשימי אותי בזה״ הוא אמר גורם לי להתעצבן יותר ״איך יכולת לעמוד שם ולא לעשות כלום!!?״ צעקתי והוא שם את ידו על פי משתיק אותי ומוציא אותי מחוץ לבית ״את תעירי את כולם משוגעת!״ הוא אמר בקול ״לא מעניין אותי! איך יכולת?!״ צעקתי שוב ״איך יכולתי מה?!״ הוא צעק ״איך יכולת לעמוד שם ולא לעזור לה כשהיא מתחננת שתשחרר אותה?! ולהכריח את לאונרדו ומתיאו להסתכל עליה ככה?!״ צעקתי והוא הבין על מה דיברתי ״זה לא עניינך ילדה״ הוא אמר והבאתי לו סטירה ״יש לי שם וזה בל!״ צעקתי והוא תפס את ידי בחוזקה ״פעם אחרונה שהיד הזאת נוגעת בפנים שלי ילדה״ הוא אמר ״עדיין לא ענית לי על השאלה״ אמרתי ״עניתי לך זה לא עניינך״ הוא אמר ״זאת אמא שלך!״ צעקתי עליו ״אני יודע!וכל יום יש לי סיוטים מאותו היום! כל יום אני רואה אותה מולי מתחננת שאעזור לה! ואת יודעת משהו?! לא יכולתי!״ הוא צרח וצחקתי ״לא יכולת?״ שאלתי ״אתה פשוט..אתה יודע מקודם כשאמרתי שאתה לא כמו לאונרדו אמרתי את זה רק כי היית חרא בפגישה ראשונית אבל עכשיו? עכשיו אני בטוחה שזה לא משנה אם אתם נראים אותו הדבר או באתם מאותו האמא או שיש לכם את אותו שם משפחה אני יודעת שאתם לא אותו הדבר כי הוא היה עושה הכל כדי להגן על האנשים שהוא אוהב הוא היה מת בשבילה הוא לא היה נותן למתיאו שהיה רק בן 7 לשבת שם ולהסתכל על אמא שלו נרצחת והוא הרבה יותר טוב ממך כי הוא יודע איך להתנהג לאנשים והוא מכבד והוא רגיש והוא יודע לאהוב הוא כל מה שאתה לא אלסנדרו ואתה היית חולם רק להיות חצי ממנו״ אמרתי ונכנסתי לבית חוזרת לחדר של ליאו ונשכבת לידו מסתכלת עליו עד שנרדמתי.
•אלסנדרו•
היא צדקה אני לא כמוהו והייתי חולם להיות הוא . איך שהוא תמיד דאג לאמא ושמר עליה איך שהוא היה רב מכות עם ילדים שהציקו למתיאו איך הוא היה שם כדי לעצור את מתיאו בפעם הראשונה שניסה לעשן כי חשב שזה מגניב להיות כמו כולם או שהוא תמיד היה הראשון לעזור לי בכל דבר הוא היה הילד שכולם אהבו הילד שהיה תמיד מחייך ושמח הילד שקינאתי בו כל כך ושנאתי את זה שאמא אהבה אותו אני יודע שהיא אהבה אותי היא הייתה מזכירה לי את זה בכל לילה לפני שאני הולך לישון ובכל בוקר כשהתעוררתי גם כשהייתי מתעצבן עליה ואומר לה שאני כבר גדול היא רק הייתה צוחקת ואומרת שלא משנה בן כמה אני אהיה אני תמיד אשאר התינוק שלה אני לא יודע למה עשיתי את זה אבל עכשיו אני מתחרט על זה פעם לא התחרטתי על מה שעשיתי לה למתיאו ללאונרדו ולאבא חשבתי שאם אעשה את זה זה יהפוך אותי ליותר חזק אבל זה לא . עכשיו אני רק רוצה לחזור בזמן ולעזור לה להגיד לה שאני מתגעגע אליה ושאני מצטער ואני שונא את ההרגשה הזאת כי בחיים לא הרגשתי ככה בחיים לא הרגשתי כלום מאותו היום. אני לא יודע מאיפה זה בא לי פתא...אני בעצם יודע .
זאת הילדה הזאת. אני מבין מה לאונרדו מוצא בה היא שונה לא כמו כולם .. בל.
YOU ARE READING
Not from here
Romance-גמור- כולם ידעו מי הוא ולמה הוא פה , כולם חוץ ממנה. היא לא הכירה אותו כלל ולא שמעה עליו מעולם לעומת זאת כולם שמעו עליו מיליוני סיפורים וכולם פחדו ממנו ומהמעשים שלו הם אפילו פחדו להסתכל על העיניים השחורות שלו. מה יקרה כשהיא תיתקל בו במקרה במועדון...
