Not from here

17-חתונה

עברו שבועיים מאז השיחת טלפון שלי עם לאונרדו בינתיים מאור רק מנסה להתקרב אליי ואין לי שמץ למה התיישבתי על הספה והדלקתי טלוויזיה היה חדשות ״ועכשיו נעבור לחתונת כל הזמנים החתונה שכנראה לא תישכח לעולם״ האישה בחדשות אמרה ״הדוגמנית האיטלקית מריה ג׳וזפין״ ואז עלתה תמונה של איזה דוגמנית שהייתה מזעזעת כולה ניתוחים ויכלו לראות את זה בברור ״ואחד מהאנשים הכי חזקים בעולם הבן של ראש המאפיה האיטלקית. לאונרדו סמית׳״ היא אמרה בחיוך והשלט נפל לי מהיד כשתמונה של ליאו שלי הופיעה על המסך הרגשתי שוב את ההרגשה הזאת שהייתה לי ביום כשהוא אמר שהוא נוסע בחזרה לאיטליה הרגשתי שמישהו יושב לי על החזה ולא מוכן לקום כל הזכרונות שלי איתו עברו לי בראש הפעמים שהוא נישק אותי הפעם שהוא קינא ובא לפה כששמע את אביעד קורא לי בייבי כשהוא קנה לי את השמלה והפעם הראשונה שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי . הוא אמר לי שהוא אוהב אותי! אף בן אדם שאוהב מישהי לא ילך אחרי שבועיים להתחתן עם אישה שעשויה מפלסטיק! ״אני שונאת אותך לאונרדו!״ צרחתי וזרקתי את השלט על הרצפה ״ממש אוהב אותי״ לחשתי לעצמי ובדיוק קיבלתי שיחה ממאור ״כן?״ שאלתי כשעניתי ״יש חתונה עוד יומיים אני חושב שאת יודעת למי ואני רוצה שתבואי איתי״ הוא אמר וחייכתי אוי לאונרדו אתה הולך לסבול ממני ״אני מקווה שאני באה בתור בת הזוג שלך״ אמרתי ויכולתי לראות אותו מחייך מהצד השני ״אני יותר מאשמח שתבואי בתור בת הזוג שלי״ הוא אמר ״יופי אה ויש לי שאלה״ אמרתי ״נו?״ ״אתה יכול לבוא לבחור עם בת זוגתך שמלה?״ שאלתי ״ברור.״ הוא אמר ״תודה״ אמרתי וניתקתי כשחיוך ענק על הפנים שלי איטליה הנה אני באה.
לאחר 15 דקות צפירות נשמעו מבחוץ ולא הבנתי מה כל הרעש אז יצאתי וראיתי את האוטו של מאור ״אלוהים תודה שאני לבד בבית״ לחשתי לעצמי והלכתי אליו ״מה זה כל הרעש הזה הקמת את כל השכונה על הרגליים״ אמרתי והוא צחק ״יש לך חמש דקות אני מחכה לך כאן״ הוא אמר ״חמש דקות למה?״ שאלתי ״הולכים לבחור שמלה״ הוא אמר והסתכלתי עליו מבולבלת ״מחר אנחנו טסים״ הוא אמר ״מחר? מה אני אמורה להגיד לאביאל?״ שאלתי ״רוצה שאני ידבר איתו?״ הוא שאל ״לא ממש לא הוא עדיין לא יודע עלינו״ אמרתי ״נו ואת לא חושבת שהוא צריך לדעת?״ הוא שאל ״לא עכשיו הוא ידע אבל לא עכשיו״ אמרתי ״איך שאת רוצה״ הוא אמר ונכנסתי בחזרה לבית כדי להתלבש.
-נכנסנו לחנות שמלות והשמלות שהיו שם פשוט מהממות ״וואו״ אמרתי ומאור הסתכל עליי ואז על השמלות ״למה אתה אף לא מחייך כשאנחנו בחוץ?״ שאלתי אותו והוא הקריב אותי אליו ״אני אגלה לך סוד?״ הוא שאל והנהנתי ״אני לא מחייך בחוץ או עם אנשים את הראשונה שראתה אותי מחייך או צוחק״ הוא לחש לי באוזן והסתכלתי עליו ״אני אגלה לך סוד?״ שאלתי בלי לחשוב על מה שאני אומרת והוא הנהן נעמדתי על קצות האצבעות שלי כדי שאוכל להגיע טיפה לאוזן שלו ״אני אוהבת את החיוך שלך״ לחשתי בכנות ״באמת?״ הוא שאל והנהנתי מסמיקה ״אם את אוהבת אותו את תצטרכי לגרום לי לחייך הרבה כי אני לא מחייך סתם״ הוא לחש ובלי לחשוב יותר מידי נתתי לו נשיקה בלחי ״שלום״ קול גברי אמר והתרחקתי מהר ממאור ״באנו לקנות שמלה״ מאור אמר והמוכר הנהן אליו ״כן אדוני איזה סגנון תרצו?״ הוא שאל והסתכל עליי ״אני לא לובשת שמלות בסגנון הזה אבל אני רוצה שמלה שכשיסתכלו עליי יגידו וואו״ אמרתי ״אז אני מבין שאת רוצה לגנוב את ההצגה?״ הוא אמר בשאלה ״אתה מבין נכון״ אמרתי .
לאחר שעברנו על כל מיני שמלות המוכר הסתכל עליי ובחן את גופי ״אני חושב שיש לי את השמלה בשבילך אבל היא יקרה מאוד״ הוא אמר באתי להגיד לו שיוותר אבל מאור קטע אותי ״שתעלה גם מיליון זה לא משנה״ הוא אמר והמוכר הנהן והראה לנו שמלה צמודה עם מחשוף גדול באמצע ושסע שהגיע עד למותן השמלה מכוסה ביהלומים ופנינים והיא בצבע ורוד עדין