•לאונרדו•
הגענו לבית שלי טוב זה לא בדיוק הבית שלי אני גר באיטליה כמובן..זה הבית שלי כשאני מגיע לישראל.. בל הייתה שקועה במחשבות ולא שמה לב שהגענו אז פתחתי לה את הדלת והיא נבהלה כי כנראה היא הייתה שקועה ממש ״הגענו?״ היא שאלה והנהנתי היא יצאה מהאוטו והיא הסתכלה על הוילה ״אוהבת?״ שאלתי ואז היא העבירה את מבטה על כל השומרים שהיו מסביב נכנסו כשהשומר פתח לנו את השער ״צהריים טובים״ היא אמרה להם גורמת להם לחייך חיוך קטן ״צהריים טובים״ הם אמרו ונכנסו לבית אף פעם לא אמרתי להם צהריים טובים או משהו בסגנון זה קורה רק כשאני במצב רוח ממש ממש טוב וזה לא קורה הרבה בכלל... העוזרת פתחה לנו את הדלת והסתכלה על בל ״שלום אני אליסון ואת בטח .. גברת סמית׳? ״ אליסון שאלה את בל גורמת לי לחייך בלב ולבל להסמיק ״לא לא אני רק א...ידידה״ בל אמרה מבולבלת לא יודעת מה להגיד ״אה אני ממש מצטערת אם גרמתי לאי נוחות מיס״ אליסון אמרה כשראתה את המבוכה של בל ״זה בסדר את יכולה לקרוא לי בל״ בל אמרה ואליסון חייכה ״תרצו לשתות משהו?״ היא שאלה והסתכלה עליי ואני העברתי את מבטי אל בל ״לא אני בסדר תודה״ היא אמרה ״אליסון אנחנו למעלה ״ אמרתי והיא הנהנה אליי ועלינו לחדר ״למה היא קראה לי גברת סמית׳?״ בל שאלה ״כי אני לא מביא אף פעם נשים לבית אליסון מכירה אותי כבר כמה שנים היא יודעת שנשים לא נכנסות לי לבית או לחדר או לכל מקום שהוא פרטי״ אמרתי ובל הסתכלה עליי בלי לומר כלום גאד הלוואי שהייתי יודע על מה היא חושבת בדרך כלל אני יודע לקרוא מחשבות ורגשות של אנשים זה משהו שלומדים עם השנים כשאתה בעבודה כמו שלי אבל איתה זה פשוט מסובך. ״את רוצה לדבר על מה שהיה קודם?״ שאלתי כשהתיישבתי על המיטה וסימנתי להתיישב גם , זה בא לי בקלילות אפילו אח שלי יודע שאסור לשבת לי על המיטה או בכלל להיכנס לי לחדר היא התיישבה לידי קצת רחוקה ״כבר אמרתי שזה סיפור ארוך?״ היא שאלה והנהנתי ״ אוקיי..אני ואבא שלי״ היא אמרה וראו שהיה לה קשה לקרוא לו ככה ״ בקיצור מעולם לא היינו קרובים זה תמיד היה אני אמא ואביאל אחי הגדול .. אביאל אף פעם לא סבל מההצקות שלו אני לא יודעת למה ההורים שלי לא יתחתנו הם נפרדו כשנולדתי לאבא שלי תמיד היו בעיות הוא תמיד הסתבך בדברים שלא היה אמור להסתבך בהם הוא צעיר הוא בן 35 וגם כשהוא ככה צעיר הוא תמיד נכנס לכלא תמיד בחובות תמיד עושה טעויות ובמקום להאשים את ההתנהגות המפגרת שלו הוא האשים אותי בכל דבר שקרה לו בחיים הוא מאשים אותי לפני שנתיים הוא השתחרר מהכלא ונפל לסמים ואמר שזה בגלל שלא רציתי לראות אותו ואז עשה עוד משהו שאני לא יודעת מהו ונכנס שוב לכלא אני בכלל לא ידעתי שהוא השתחרר היום זה הפעם הראשונה שאני רואה אותו אחרי שנה וחצי ..
הוא פעם אחת צעק עליי באמצע הרחוב שאני לא הבת שלו יותר ומבחנתו אין לו ילדה , היה עוד פעם שהוא נתן לאח שלו להרביץ לאמא שלי מולי ולא עשה כלום כמובן שאמא שלי החזירה לאח שלו אבל זה לא העיניין .. יש עוד הרבה דברים שהוא עשה אבל לא ניכנס לזה.. ״ היא אמרה והרגשתי כמו תחושת מחנק כזאת הסיפור שלה העלה בי דברים שאני לא רוצה להזכר בהם ״אני לא יודעת למה זה יצא לי בכזה ביטחון..אף פעם לא באמת דיברתי על זה עם מישהו איתך זה פשוט מרגיש...בטוח״ היא אמרה והסתכלתי עליה אני..לא זה לא הגיוני אני בקושי מכיר אותה אין סיכוי זה בחיים לא קרה לי תמיד נמנעתי מזה אבל היא משהו מיוחד..פאק אני מתחיל להרגיש אליה משהו? ״לאונרדו?״ היא שאלה לאחר שלא עניתי לה והסתכלתי על הריצפה הרמתי את מבטי אליה וזה היה חזק ממני נישקתי אותה .
היא התנתקה ממני והסתכלה עליי בהלם ״סמאללה״ היא אמרה ולא הבנתי מה זה אומר ״מה?״ שאלתי והיא הסתכלה עליי וכל הפנים שלה ניהיו אדומות ״אוי אלוהים אוי אלוהים אני מתה אביאל הורג אותי היום הוא ואביעד קוברים אותי חיה״ היא אמרה מהר אוקיי...? כנראה עשיתי משהו לא בסדר סתום מי אמר לך לנשק אותה מי ״בל? עשיתי משהו לא בסדר? אני מצטער אני לא..״ התחלתי להגיד ״זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי״ היא קטעה אותי והסתכלתי עליה מבין למה היא נבהלה כל כך ״אני..אני צריכה ללכת״ היא אמרה והנהנתי ״אני אחזיר אותך לבית שלך״ אמרתי והיא הנהנה בלי להסתכל עליי .
החנתי מול הבית שלה ״בל אני מצטער לא ידעתי שזאת הנשיקה הראשונה שלך לא הייתי צריך לעשות את זה אני רק רוצה שתדעי שאם את צריכה מישהו לדבר איתי אני תמיד פה..כלומר עד שאני אחזור לאיטליה״ אמרתי והיא הנהנה ויצאה מהאוטו
!God I feel so stupid!•בל•
לאחר שיחה שלמה עם אביאל על זה שחזרתי לבית בשש וחצי בערב בלי להודיע איפה אני ובלי לענות להודעות אני יושבת במיטה שלי אחרי מקלחת ואוכל והשעה 9 וחצי ואני חושבת על לאונרדו הוא הנשיקה הראשונה שלי.. הוא היה כל כך נחמד היום כשהוא הקשיב לכל מה שאמרתי וצעק על אבא שלי וכשהוא אמר שהוא מצטער הרגשתי כל כך רע שלא אמרתי לו כלום אני לא מפסיקה לחשוב על העיניים השחורות האלה שלו שאני יכולה להסתכל עליהם שעות הפנים המסורטטות שלו עם הזיפים שלו השיער השחור פחם שלו מבנה הגוף הגדול שלו הקעקועים שיש לו על הצוואר וכנראה ממשיכים לשאר הגוף מחמיאים לו מאוד והשפתיים שלו..פאק בל מה קורה לך? קמתי מהמיטה אוספת את שיערי לגולגול מרושל שמה נעליי בית וירדתי ללמטה אביאל ישן היום אצל אביעד אז אני לא אצטרך לתת לו תשובות לאיפה אני יוצאת בעשר בלילה נעלתי את הדלת של הבית והתחלתי ללכת ברגל לכיוון הוילה של לאונרדו אני לא יודעת למה אני זוכרת את הכתובת שלו...
-
דפקתי בדלת מקווה שאני לא מפריעה לו
דפקתי שוב לאחר כמה זמן שלא פתחו
לאחר כמה שניות לאונרדו פתח את הדלת עם כשיעור טיפה פרוע הוא היה עם טרנינג שחור של אדידס והיה בלי חולצה .. צדקתי כשניחשתי שהקעקועים שיש לו על הצוואר ממשיכים לשאר הגוף אלוהים הוא נראה כמו אליל. גופו שרירי ומחוטב ״בל?״ הוא שאל מוציא אותי מהבועה שנכנסתי אליה ״מה את עושה פ..״ הוא התחיל לשאול אבל קטעתי אותו בכך שנישקתי אותו הוא התנתק ממני והסתכל עליי קצת מופתע אבל לאחר שניה הוא משך אותי לתוך הבית סוגר את הדלת ושניה אחרי מנשק אותי גורם למיליון פרפרים לעוף בבטני אני לא יודעת מה אני עושה אבל זה מרגיש טוב.
——————————————————
מצטערת שהפרק ארוך .. מה אתן חושבות עליו?
YOU ARE READING
Not from here
Romance-גמור- כולם ידעו מי הוא ולמה הוא פה , כולם חוץ ממנה. היא לא הכירה אותו כלל ולא שמעה עליו מעולם לעומת זאת כולם שמעו עליו מיליוני סיפורים וכולם פחדו ממנו ומהמעשים שלו הם אפילו פחדו להסתכל על העיניים השחורות שלו. מה יקרה כשהיא תיתקל בו במקרה במועדון...