Not from here

23-

אני חייבת להגיד סליחה לפני שאתם מתחילים לקרוא ואתם בטח הולכים לשנוא אותי.. :(
talsaidof את יכולה לקרוא לי לילי אם את רוצה אבל זה לא באמת משנה לי איך תקראו לי
———————————————————

״זוז ממני סוטה אחד!! אביאל!!!!!!״ צרחתי דוחפת את הבן אדם הזה ממני ומביאה לו סטירה שאפילו לי כאבה ״ששששש נסיכה אל תצעקי זה אני״ הוא פתאום אמר והצמיד אותי אליו אבל אני קפאתי במקום ״ליאו?״ לחשתי והוא הדליק את האור מחזיק את הפנים שלו שהיה עליהן סימן אדום רציתי לבקש סליחה אבל כל מה שיצא לי מהפה היה צחוק והוא הסתכל עליי בהלם ״את באמת צוחקת עכשיו? צד ימין של הפנים שלי משותק חתיכת משוגעת״ הוא אמר והצחוק שלי רק התגבר ״אתה דפוק?? מי אמר לך שזה רעיון טוב לנשק מישהי בבית שכולו חושך ואין בו אנשים תגיד תודה שלא דקרתי אותך עם המפתחות של הבית״ אמרתי ועצרתי את הצחוק שלי הסתכלנו אחד על השני ופשוט קפצתי עליו בחיבוק ״אני מצטערת..אתה בסדר? אוי אלוהים אתה לא מבין כמה התגעגעתי אלייך אני נשבעת שכמעט אמרתי למאור שאני לא חוזרת איתו לפה״ אמרתי מהר והוא הסתכל עליי ״מי אמור ברגע שאמרת לי שאת חוזרת לפה לא חשבתי פעמיים ועליתי על המטוס״ הוא אמר וחיבק אותי חזק ״תבטיח לי שלא תעזוב אותי שוב יותר לעולם״ ביקשתי ״אני מבטיח״ הוא אמר אבל אז מבטו נתפס על הצוואר שלי והוא הוריד אותי לרצפה ״אני נשבע שאני שניה מללכת ולתקוע לו כדור בראש נמאס לי מזה שהוא נוגע בך אני שונא את זה אני הנשיקה הראשונה שלך ואת אמורה לנשק רק אותי״ הוא אמר בקנאה מוגזמת וצחקתי ״תרגע ליאו״ אמרתי ״את באמת אוהבת אותו?״ הוא שאל את השאלה שהוא שואל הרבה פעמים ״האמת..אני כן מרגישה אליו משהו אבל זה לא כמוך ליאו אני מאוהבת בך ותאמין לי שאני מנסה כל כך להתאהב במאור אבל בכל פעם שאני אומרת לעצמי שהנה הצלחתי אתה מופיע משום מקום״ אמרתי ״אז זה טוב לא? ככה את מאוהבת רק בי ולא משנה כמה הוא ינסה את תיהיי רק שלי״ הוא אמר בגאווה וצחקתי ״מה עם אשתך?״ שאלתי והחיוך ירד מהר מהפנים של שתינו ״ בל אני לא רציתי להתחתן איתה אבא שלי מכריח אותי תאמיני לי שהטעות הכי גדולה שלי היא לחזור לאיטליה ולהשאיר אותך פה״ הוא אמר וחיבקתי אותו ״אבל זה בסדר כי עכשיו אתה איתי״ אמרתי ״נכון..ויש לי הפתעה בשבילך״ הוא אמר והסתכלתי עליו מבולבלת והתיישבתי על הספה הוא הוריד את חולצתו ״ליאו מה אתה ע..״ התחלתי להגיד אבל לא יכולתי להוציא עוד מילה אחת מפי כשראיתי את זה ״עשיתי את זה אתמול בשש בבוקר כמה שעות לפני שאת עשית את הקעקוע שלך..אני בחיים לא הסכמתי לקעקע על החלק הזה כי זה הלב שלי וידעתי שאם אני אקעקע עליו משהו זה יהיה משהו שהוא מאוד חשוב לי״ הוא אמר ואני בהיתי בקעקוע קמתי מהספה והעברתי את ידי עליו הוא קעקע על הלב שלו את העיניים שלי ״אתה .. אתה לא נורמלי ליאו״ זה כל מה שהצלחתי להוציא מפי ״אני יודע אבל..את אוהבת את זה? פשוט אני לא מפסיק לחשוב עלייך בל והמחשבה ששברתי לך את הלב ושאת עם מישהו אחר הורגת אותי אז כדי שתישארי איתי לתמיד ..״
הוא התחיל להגיד ואני השלמתי אותו ״קעקעת את העיניים שלי על הלב שלך״ הסתכלתי עליו ולא יכולתי להסביר את מה שאני מרגישה אז פשוט נישקתי אותו אני כל כך התגעגעתי להרגיש אותו לידי לחיבוק שלו ולמילים שלו והמבטים המלאים אהבה שהוא נותן לי בלי שום סיבה הוא גורם לי להרגיש כאלו אני הילדה היחידה בעולם הוא נישק אותי בחזרה והרים אותי כך שרגליו היו סביב מותניו ״את לא מבינה אפילו כמה אני אוהב אותך״ הוא אמר ואז המשיך לנשק אותי הוא עלה לחדר ושם אותי על המיטה והלך לסגור את הדלת ואז חזר לנשק אותי אני לא יודעת כמה זמן היינו ככה אבל זה היה הרבה זמן ״ליאו״ נאנחתי והוא המשיך לנשק אותי וידיו תפסו את חולצתי ״ליאו..אני עדיין לא מוכנה״ אמרתי והוא ישר נעצר ״אני מצטער נסחפתי״ הוא אמר וקם מהמיטה מהר ״לא זה בסדר אתה בסדר פשוט אני עדיין לא מוכנה לזה״ אמרתי וקמתי מהמיטה גם מחזיקה לו את היד ״אתה רעב?״ שאלתי ״תמיד״ הוא אמר וירדנו ללמטה ״בא לי פסטה״ אמרתי והתחלתי להוציא מצרכים אבל היה חסר רסק עגבניות
״אין רסק עגבניות..אני אלך לקנות תחכה לי כאן?״ שאלתי אותו והוא שם על עצמו את החולצה ״לא תישארי אני אלך לקנות אני עם האוטו וזה יקח פחות זמן״ הוא אמר והנהנתי והוא יצא עם המפתחות ואני בינתיים העלתי את המזוודה לחדר אבל שמעתי דפיקה בדלת וירדתי ללמטה ״ליאו למה אתה דופק פשוט תיכנס״ אמרתי ופתחתי את הדלת אבל זה לא היה ליאו זה היה גבר שכולו לבש שחור ״כן..אתה צרי..״ התחלתי לשאול אבל הוא הוציא אקדח וירה בי פעמיים בבטן נפלתי על הרצפה וכאב לי כל כך רציתי את ליאו לידי כאן עכשיו אבל התחלתי לראות שחור והעיניים שלי נעצמו.