Not from here

59-

״שיט!״ אמרתי וקמתי מהר מהמיטה גורמת לליאו להסתכל עליי במבט מבולבל ״מה קרה?״ הוא שאל ״שכחתי שיש לריבל פעילות בבית ספר מחר והוא אחראי על הקינוחים״ אמרתי ״בסדר מה הבעיה תיקני מחר בבוקר לפני שאת לוקחת אותו לבית ספר״ ליאו אמר והסתכלתי עליו בהרמת גבה ״ממש לא תקנה אתה בחנויות אני רוצה להכין״ אמרתי ״טוב רק אל תגזימי הם בסך הכל כיתה של 30 ילדים״ הוא אמר ״בסדר״ אמרתי יודעת שאני הולכת להכין כמויות שמתאימות לגדוד שלם
שמתי על עצמי סוודר וסניקרס פשוטות אוספת את שיערי לגולגול מרושל ״לאן זה?״ הוא שאל ״לקנות מצרכים״ אמרתי ״יש את המצרכים שהעוזרות משתמשות בהם״ הוא אמר והנדתי בראשי לשלילה ״לא אוהבת את מה שהן מכינות אני מתכוונת הן מכינות דברים טעימים מאוד אבל בישראל אנחנו לא משתמשים במצרכים האלה וחוץ מזה הן קונות את הבצק
כשאני במטבח אני ממש לא מוכנה להשתמש בבצק קנוי״ אמרתי גורמת לו לצחוק ולגלגל עיניים ״רוצה שאני אבוא איתך?״ הוא שאל ״אתה באמת רוצה?״ שאלתי יודעת שהוא הולך להגיד לא הוא שונא לקנות דברים למטבח מכיוון שהוא לא מבין כלום ואני סתם חופרת לו ״כן״ הוא אמר מפתיע אותי וקם מהמיטה מתלבש גם הוא ״אתה לא לובש חליפה?״ שאלתי מופתעת לועגת לו על זה שלבש חליפה של נייק ולא חליפה שעולה כמה אלפים ״בל״ הוא אמר מזהיר גורם לי לצחוק
ויצאנו מהבית
-
״טוב אתה לך תחפש לי קמח ואני אלך למצוא כמה דברים״ אמרתי והוא היה מבולבל ״מאיפה אני אמצא לך קמח״ הוא אמר ״תחפש״ אמרתי הולכת לצד השני של החנות
חשבתי יותר מידי על ההודעה ששלחו לי שקצת איבדתי ריכוז ונתקעתי במישהי ״סליחה״ אמרתי מרימה את ראשי והסתכלתי על האישה ומבטי הפך לקר בתוך שניה ״אוי זאת את״ היא אמרה במבטא איטלקי מעצבן
״כן ואת זאת האישה מהתמונה״ אמרתי בכעס והיא צחקה ״תשמרי על בעלך הרבה יותר טוב ילדה למה בשניה יכולים לקחת לך אותו״ היא אמרה מדגישה את הילדה היא באה ללכת אבל תפסתי לה את היד ״תתקרבי עוד פעם אחת לבעלי ואני נשבעת שזה יהיה הסוף שלך״ אמרתי באיום והיא התקרבה אל פני ״את יודעת שכבר התקרבתי ואני אתקרב עוד יותר כי כולם יודעים שאני הייתי האקסית שהוא הכי אוהב״ היא לחשה והתאפקתי לא לתת לה מכות כאן באמצע החנות ״תתרחקי ממני ובעיקר ממנו אני לא אחת שמזהירה יותר מפעם אחת״ אמרתי והיא צחקה ״את באמת חושבת שהוא יעדיף את זה״ היא אמרה מעבירה את ידה על השיער שלי ועל פניי ואז הצביעה על גופי ״על זה״ היא הוסיפה מעבירה את ידה על גופה המחוטב ״ובלי לפגוע..את קצת השמנת״ היא אמרה בלעג ברור שהשמנתי יש בפנים ילד! רציתי לצעוק עליה אבל היא צחקה והלכה ״כלבה״ לחשתי לעצמי והמשכתי להסתובב מחפשת את המצרכים שאני צריכה.
סיימתי לקחת את כל מה שאני צריכה והתחלתי לחפש את ליאו שעדיין לא חזר עם הקמח שאמרתי לו להביא אני באמת לא מבינה כמה זמן לוקח למצוא קמח באתי להתקשר אליו אבל כבר זיהיתי אותו עומד באיזה מחלקה וככל שהתקרבתי אליו יותר התעצבנתי יותר האישה ממקודם עמדה מולו ושמה את ידיה על גופו ״אני חושבת שלפני כמה דקות אמרתי לך להתרחק לא?״ שאלתי בעצבים כשנעמדתי מולם ולאונרדו הסתכל עליי לא יודע מה לעשות ״ואני חושבת שגם אני אמרתי לך משהו..״ היא אמרה וידעתי שאם היא תוציא עוד מילה אחת מהחור הזה שיש לה בפרצוף היא תקבל מכות ״מה שתקת?בלעת את הלשון?״ היא שאלה וזהו נמאס לי להתאפק העפתי את הידיים שלה מגופו של לאונרדו נותנת לה סטירה ומצמידה אותה אל הקיר ״תקשיבי לי טוב טוב חתיכת כלבה אני לא יודעת מי את חושבת שאת אבל את לא תשלחי לי הודעות יותר , את לא תדברי איתי יותר , את לא תנשמי לכיוון שלי יותר ואם אני אראה אותך רק מסתכלת לכיוון של בעלי אני אתלוש לך את העיניים מהמקום זה ברור?״
שאלתי אותה ולאונרדו תפס בידי מרחיק אותי ממנה ״בל! תרגעי!״ הוא אמר בקול מגן עליה והסתובבתי אליו מסתכלת עליו בהלם והאישה מאחורי צחקה את האמת הרגשתי השפלה שהבעל שלי מגן על אחת מהסטוצים שלו במקום להגן עליי השתחררתי מידיו של לאונרדו מרימה את המצרכים ולוקחת את הקמח מהדף שהיה מאחוריו והלכתי לקופות לשלם
לאחר חמש דקות לאונרדו נעמד לידי והביא לקופאית את הכרטיס אשראי שלו ״היא כבר שילמה״ הקופאית אמרה בזמן ששמתי את הדברים בשקיות ״אז תחזירי לה את הכסף שלה ותשלמי דרך הכרטיס״ הוא אמר והיא הנידה בראשה לשלילה בפחד ״היא אמרה לי לא להסכים לך לשלם״ הקופאית אמרה ולאונרדו הסתכל עליי במבט לא ברור ואני יצאתי מהחנות בהליכה מהירה כשלאונרדו אחרי הוא ניסה לקחת את השקיות ממני אבל זזתי ממנו הולכת יותר מהר ״תני לי להחזיק״ הוא אמר והתעלמתי ממנו ״בל סמית׳!״ הוא צעק מאחורי ואני נעצרתי מסתובבת אליו ״רק בל בבקשה״ אמרתי בכוונה כדי לעצבן אותו ונעצרתי מול האוטו מחכה שיפתח אותו אבל במקום זה הוא נעמד מולי מצמיד אותי אל האוטו והחזיק את ידי בחוזקה כדי שלא אחשוב על להתחמק ממנו ״תחזרי בך״ הוא אמר ושתקתי ״בל״ הוא אמר בקול עצבני ועיניו השחורות ניהיו שחורות אפילו יותר ״לאונרדו סמית׳ תעזוב את ידי ברגע זה״ אמרתי גם אני והוא התרחק ממני מיד פותח את האוטו הוא רצה לפתוח לי את הדלת אבל הוזזתי את ידו ונכנסתי בעצמי
-
•מתיאו•
״מה הבעיות שלך?!״ אני ואלסנדרו שמענו את לאונרדו צועק מהחדר שלי ״לאונרדו תזוז ממני״ בל אמרה ״אתה חושב שצריך שנתערב?״ אלסנדרו שאל והנדתי בראשי לשלילה ״חכה טיפה זה בטוח יסתדר עוד שתי דקות״ אמרתי מקווה שזה יסתדר ״אני לא זז ממך בל סמית׳!״ הוא אמר בקול מדגיש את שמה ושם המשפחה ״אמרתי לך לא לקרוא לי ככה!״ בל צעקה ואני ואלסנדרו הסתכלנו אחד על השני המומים ״זה מוגזם״ הוא אמר והנהנתי ״אני אקרא לך איך שאני רוצה!״ הוא צעק ״לאונרדו תזוז ממני עכשיו!״ היא צרחה ״לא!!״ הוא צרח והצרחה שלו הרעידה את הבית כולו ״אני נשבעת שאם אתה לא זז אני מחר לוקחת טיסה בחזרה לישראל!״ היא צעקה ״בל אל תגרמי לי להשתגע!!״ לאונרדו צעק ואני ואלסנדרו קמנו מהר מהמיטה באים לרדת ללמטה אבל נעצרנו ברגע אחד כששמענו את בל צורחת ״תעזוב אותי כבר!!״ היא צרחה בכל הכוח שלה ופתאום הבית באמת הרגיש כאלו הוא רועד וקול זכוכית נשברת נשמע אני ואלסנדרו רצנו הכי מהר שיש ללמטה רואים את לאונרדו ובל עומדים אחד מול השני עצבניים ממש אגרטל שבור על הרצפה וחור בקיר שנוצר מהבוקס של לאונרדו
״אתה לא נורמלי״ בל אמרה ״אני לא נורמלי?!את זרקת עליי אגרטל!!״ לאונרדו צעק על בל שראו שהתאפקה לא לסטור לו ״אמרתי לך לא לגעת בי!״ גם היא צעקה והלכה להביא מטאטא והתחילה לנקות את שברי הזכוכיות ואני ואלסנדרו עמדנו מסתכלים עליהם מרוב ההלם לא יכולנו לזוז ״תגידו לי מה עובר עליכם?!״ אלסנדרו צעק על שתיהם ״אתה תפסיק לשבור ולהרעיד את הבית ואת תפסיקי עם האיומים למה על גופתי המתה את חוזרת לישראל שמעת אותי?!״ הוא צעק עליהם שוב ובל גילגלה את עיניה לוקחת את השקיות למטבח ומתחילה להכין דברים
״מה עשית לה?!״ שאלתי את לאונרדו עצבני ״כלום היא פתאום התחילה להשתגע!״ הוא אמר מגן על עצמו ואלסנדרו הלך אל בל להבין מה קרה
-
•אלסנדרו•
״היי״ אמרתי כשנעמדתי ליד בל והיא לא ענתה ״מה קרה?״ שאלתי והיא עדיין שתקה ״בל..״ אמרתי ״יש לך חתיכת אח חרא שלא רוצה להגן על אשתו מול זונות״ היא אמרה והייתי מופתע ״הסבר״ אמרתי ״שהוא יסביר לך עם מי הוא היה אתמול בלילה בזמן שאני ישבתי כאן ודאגתי לו!״ בל אמרה בקול כדי שלאונרדו ישמע אותה והוא הסתובב אלינו ״עם מי הייתי בדיוק? בואי נשמע!״ הוא אמר עצבני ״אתה תשתוק ואל תתערב!״ צעקתי עליו והסתובבתי בחזרה אל בל ״תסבירי יותר טוב״ אמרתי ״אח שלך אתמול הבריז לי ובמקום לבוא ולתת לי הסבר למה שהוא עשה הוא הלך למועדון לשבת עם אחת הסטוצים שלו״ היא אמרה ולא הבנתי ״איך זה הגיוני? אתמול הוא עזב את העבודה לחפש אותך כששמע שיצאת מהבית״ אמרתי והיא הנידה בראשה לשלילה מביאה לי את הטלפון שלה ״תיכנס להודעה האחרונה באינסטגרם״ היא אמרה וכך עשיתי נכנסתי לצאט האחרון באינסטגרם מופתע ממה שראיתי לאונרדו ישב בבר ועליו נמרחה איזה אישה ״ועכשיו בחנות נתקענו אחת בשניה והיא התחילה להגיד שהוא לא יבחר אותי עליה והיא ממש עצבנה אותי וגם שם היא נגעה בו אז כשממש התעצבנתי עליה הוא תפס אותי וצעק עליי שאני צריכה להרגע מולה והיא צחקה! אתה מבין?! אולי באמת אני אחזור לישראל גם ככה התגעגעתי לאביאל וכולם״ היא אמרה עצבנית ואני הייתי עצבני בדיוק כמוה לקחתי את הטלפון שלה הולך ללאונרדו ומושך אותו ללמעלה ״תעזוב אותי מה יש לך״ הוא אמר משתחרר מהאחיזה שלי ״מה יש לי?! אתה זה שמתנהג כמו חרא לאשתך!״ צעקתי עליו ״אני לא עשיתי כלום!!!״ הוא צעק וזרקתי עליו את הטלפון הוא תפס אותו לפני שנפל לרצפה והסתכל על התמונה שהאישה שלחה לבל והמבט שלו היה המום ״אני נשבע שזה לא כמו שזה נראה!״ הוא אמר בקול מנסה להגן על עצמו ״לא אכפת לי יחתיכת מטומטם!איך דווקא אני נפלתי על תאום כזה דפוק?! אתה לא מבין שהיא רוצה לחזור לישראל!?!״ צרחתי עליו ״על גופתי המתה״ הוא אמר חוזר על מילותיי ויורד בריצה ללמטה
•לאונרדו•
ירדתי בריצה ללמטה הולך אל בל מחבק אותה מאחור והיא נרתעה ממני ״בל״ אמרתי ברוגע והיא התעלמה ממשיכה להכין את העוגיות שלה ״בל אני רוצה לדבר״ אמרתי ״זה לא מעניין״ היא אמרה ויצאה מאחיזתי אבל שמתי את ידי סביב מותניה שוב מסובב אותה כך שתסתכל עליי ״תסתכלי עליי״ אמרתי אבל מבטה היה על הרצפה ״בל״ אמרתי ״תעזוב אותי״ היא אמרה ״לא. אני רוצה לדבר איתך״ אמרתי ״אין לי על מה לדבר איתך! רק כשאלסנדרו הלך לדבר איתך הבנת שטעית! אתה יודע איך הרגשתי מושפלת מולה?! ועוד היא צחקה עליי מולך לאונרדו! אתה לא מתבייש? אני האישה שלך ועזוב את זה נגיד לא הייתי האישה שלך אני עדיין סוחבת בבטן שלי את התינוק שלך!״ היא צעקה עם דמעות בעיניים ולא יכולתי לתאר את מה שאני מרגיש עכשיו ״בל את לא מבינה כמה אני מצטער והתמונה הזאת זה לא כמו שזה נראה היא נמרחה עליי בכוונה בחיים לא הייתי עושה משהו שיפגע בך״ אמרתי והיא שתקה ״אני רוצה להיות לבד״ היא אמרה והחלטתי לתת לה להיות לבד ולא ללחוץ עליה לסלוח לי כי אני יודע שאם הייתי במקומה הייתי מתנהג הרבה יותר גרוע.