Not from here

54-

•ליאו•
•לאחר חודש•
בל ממש בדיכאון והיא מסתגרת בחדר מלא ובקושי יוצאת ממנו
היחיד שנכנס לשם מידי פעם זה ריבל שמצליח לעלות לה איכשהו את המצב רוח אפילו אני ישן בחדר אורחים כי היא לא מסכימה לי להכנס
״ריבל״ אמרתי ותוך שניה הוא נעמד מולי
״אני צריך עזרה״ אמרתי והוא חיכה שאמשיך לדבר ״תנסה להוציא את בל טיפה מהבית״ אמרתי ״אני לא חושב שאני אצליח..״ הוא אמר ״תנסה״ אמרתי שוב והוא הנהן עולה לחדר שלי ושל בל .
לאחר חצי שעה הוא ירד עם חיוך על פניו ולקח את המפתחות של הג׳יפ של בל ״הצלחת??״ שאלתי והוא הנהן עם חיוך גאה גורם לי לחייך חיוך קטן לאחר כמה דקות בל ירדה כשהיא לבושה בג'ינס שחור וחולצה שחורה פשוטה ״היי״ אמרתי וחיבקתי אותה אבל היא עמדה בקור בלי לזוז והנהנתי לעצמי זז ממנה והם יצאו מהבית.
•בל•
״את צריכה לדבר איתו״ ריבל אמר וידעתי שהתכוון ללאונרדו ״גם הוא לא מרגיש טוב עם זה בל שתיכם נפגעתם״ הוא אמר והנהנתי יודעת שהוא צודק לאונרדו כל כך שמח כשהבדיקה יצאה חיובית ולא הפסיק לחפור לי על כמה שהוא רוצה שאני ילד כבר ״אני רוצה לדבר איתו אבל לא על זה״ אמרתי ״אז תדברי איתו על כל דבר שיש מצידי גם על דובוני אכפת לי אבל רק תדברי איתו בל הוא משתגע״ ריבל אמר והנהנתי ״אוקיי״ אמרתי והוא חיבק אותי גורם לי לחייך בפעם הראשונה מזה חודש גורמת לו לצרוח ״חייכת!!״ הוא צרח וצחקתי והוא צרח שוב מחבק אותי חזק יותר ״התגעגעתי אלייך״ הוא אמר ״אבל אני איתך כל הזמן״ אמרתי ״לא...התגעגעתי אלייך בל״ הוא אמר והבנתי שהתכוון לבל השמחה והנהנתי ״אני יודעת״ אמרתי ״תעשו עוד ילד״ הוא פתאום אמר גורם לי להסתכל עליו ״לא..אני לא..״ אמרתי ״נו כל כך שמחתם שנכנסת להריון למה שלא תנסו שוב פעם?״ הוא שאל ״כי כשנכנסתי להריון זה לא היה מתוכנן זה בסך הכל היה הירח דבש שלנו״ אמרתי ״בסדר אז הפעם זה יהיה מתוכנן״ הוא אמר גורם לי לתת לו מכה בראש והוא צחק ״בסדר בסדר אני אפסיק״ הוא אמר ״תודה רבה״ אמרתי ועברנו ליד שכונה נטושה שומעים קולות של בכי התקרבנו לשם וראינו תינוק בן חודשיים אני חושבת? הוא היה שכוב על ספסל בקושי מכוסה בבגדים והוא רעד הרמתי אותי אל ידי וריבל הביא לי את הסוודר שלו כדי שאכסה את התינוק הקטן ״מעניין של מי הוא״ ריבל אמר והנהנתי ״איזה הורה יכול להשאיר את הילד שלו ככה באמצע הלילה לבד?״ שאלתי המומה ולפתע שמענו צעקה מאחורינו הסתובבנו וראינו אישה שיכורה בערך בשנות העשרים לחייה מתקרבת אלינו בצעדים כושלים ״תעזבי את הילד שלי!״ היא צעקה עליי והילד התחיל לבכות שוב ואני הנדתי בראשי לשלילה והיא חטפה ממני את התינוק הקטן ״פעם הבאה שתתקרבי אליו אני אזמין לך משטרה!״ היא צעקה וברחה בריצה עם התינוק ואני וריבל עמדנו אחד מול השני בהלם ״מה לעזעאל זה היה עכשיו?״ הוא שאל ״אני לא יודעת..״ אמרתי והתחילו להיות רעשים מוזרים מין הרחוב ״בוא נלך לבית ריבל .. לא טוב להסתובב בשכונות כאלה באמצע הלילה ועוד שאנחנו בלי נשק ובלי לאונרדו או אחד הבנים״ אמרתי והוא הנהן ורצנו לאוטו במהרה כשראינו גברים שיכורים מתקדמים אלינו.
-
״חזרתם״ ליאו אמר כשנכנסתי לחדר והנהנתי סוגרת את הדלת נשכבת לידו בזמן שבחנתי את גופו ״אני אצא אם את רוצה...סידרתי לי חדר באחד מחדרי האורחים״ ליאו אמר והנדתי מהר בראשי לשלילה מניחה את ראשי עליו ומחבקת אותו בהתחלה הוא קפא בהלם אבל לאחר שניה חיבק אותי בחזרה ושיחק עם שיערי בזמן שהעברתי את ידי על הקוביות הבולטות בביטנו והוא גיכך ״את אוהבת אותם?״ הוא שאל והרמתי את מבטי אליו רואה חיוך על פניו ונתתי לו מכה ״שתוק״ אמרתי מתאפקת לא לחייך ״התגעגעתי אלייך״ הוא אמר חוזר על מילותיו של ריבל והנהנתי עם חיוך קטן ״זה לא היה אשמתך בל
ואם את רוצה יהיו לנו עוד ילדים ואני מבטיח לשמור ולדאוג להם ולך יותר משאני דואג לעצמי״ הוא אמר גורם לי לחייך  ״איך שהתגעגעתי לחיוך היפה הזה!״ הוא אמר בקול גורם לי לצחוק והוא הסתכל עליי עוד יותר מופתע וככה בהינו אחד בשני לכמה זמן עד שלאונרדו תפס בפניי ונישק אותי.