הארלי-
הצלחתי לשכנע את ריידן, לצערי הרב, זה היה החלק הקל. בשבוע האחרון לא דיברנו עם אף אחד מהחברים שלנו באתונה, ואני שונאת את זה.
אני לא צריכה להתקשר לג׳סיקה כל יום ולדבר על שטויות, אבל אני צריכה להודיע לה שאני בסדר.
אני צריכה לשמוע שהיא בסדר, שליזי מסתדרת, אוליי היא סוף סוף עזבה את הפנימייה?
אני רוצה לדעת מה קורה שם, לוודא שמארי ירדה מהם, שהכל טוב ושאני וריידן לא הרסנו שום דבר בחיים שלהם.
אבל האחרים חושבים שזה רעיון רע.
מסתבר שהשיחות האישיות שלי הן חלק מתחום האחריות שלהם.
אני יודעת שעכשיו, הם קשורים אלינו. טעות אחת שלי יכולה לגרור לתפיסה של כולנו, ברור לי שהם נזהרים כמה שאפשר. ועדיין. הם לא יכולים לאסור עליי לדבר עם החברים שלי. לדעתי, זה סיכון ששווה לקחת, ועכשיו ריידן מסכים איתי.
בלה רוצה מידע, ושיחת טלפון אחת יכולה להעניק לה את זה, אני באמת לא מבינה למה היא מתנגדת.
טוב, עדיין לא העלתי בפניהם את הרעיון הזה באופן רשמי, רק בדרך אגב, אני מתכננת לשנות את זה ממש בקרוב. מהאיזכורים על החברים שלנו באתונה, היה אפשר לראות שהאחרים לא רוצים שנדבר איתם.
הם אמרו שזה מסוכן, שאין לנו איך לדעת, שיכולים לתפוס אותם ואז אותנו, ואז הכל יגמר.
אני לא חושבת שהם מבינים. בלה, אדי וג׳ק, שלושתם נכנסו לסיפור הזה כשהם כבר היו חצי בטוחים. בכל הזמן שלהם באתונה, לא היה להם מושג. אף אחד לא עזר להם לצאת, פשוט העיפו אותם. זה נשמע רע, אבל זאת האמת, הם עזבו בדרך הקלה, אני וריידן היינו חסומים ממנה.
רק בזכות החברים שלנו אנחנו בכלל נמצאים בקליפורניה, והם אפילו לא יודעים את זה.
אני לא בטוחה אם לספר לג׳סיקה על איפה אנחנו נמצאים, זה, באמת, סוג של חוסר אחריות. אני בעיקר רוצה לקטוע את הדאגות שלה, ולשמוע את הקול שלה, ושל מייקל, ושל ליזי.
זה מה שהסברתי לריידן, עד שהוא הסכים. אנחנו נכנסים לדירה של האחרים באותה הדעה, ובידיעה שאנחנו מעלים את הנושא הזה, ביחד.
למעשה, אני מאמינה שבשבוע האחרון בילינו יותר זמן בדירה הזאת מאשר במלון. יותר זמן עם האחרים מאשר לבד. ראינו אותם בכל יום, לכמה שעות בכל פעם, בעיקר בדירה הזאת.
אני מקווה שהם ירגעו עם הזמן, כי אני ממש לא מתכננת להפוך את זה לשגרה החדשה שלי.
כנראה שזה רק בגלל שהכל עוד טרי, כשיעברו הימים, ניפגש פחות ופחות. כשיגמר לנו המידע לעבור עליו, השאלות לענות עליהן, כל העניינים הלא פתורים.
אבל אנחנו עוד לא שם. כולנו, רחוקים מזה, וזאת הסיבה להתנהגות של האחרים.
אני מכבדת את זה, ואותם, ואני אסירת תודה על מה שהם עשו בשבילנו, אבל אני לא רוצה שזה יעניק להם שום סוג של שליטה עליי. זה הגיוני, נכון?
לעבוד עם ריידן היה פשוט יותר, ונחמד יותר, ונעים. אבל הוא ואני זה כבר סיפור אחר.
הדבר היחיד שמשנה כרגע, זה שגם הוא כאן.
אנחנו דופקים בדלת ואדי פותח אותה במהירות שיא, מסתכל על שנינו ואז מפנה לנו את הדרך פנימה.
YOU ARE READING
עדיין מליפיסנט
Romanceהפעם, להארלי יש אפילו יותר בעיות, למזלה, היא כבר לא לבד להתמודד איתן. הארלי וריידן הצליחו לצאת מאתונה, אבל רק כדיי לגלות שהעולם האמיתי מסוכן יותר, כל עוד הם לא ישיגו שליטה בחיים של עצמם. כדיי לעשות זאת, הם יצטרכו להיזהר, להמשיך לחקור, ובעיקר להקרי...
