הארלי-
לוקח לי זמן להבין אם באמת התעוררתי.
אם העולם הזה הוא המציאות, אם החלל הזר הזה הוא המקום שאני נמצאת בו, אם אני לא בבית, אם כל אירועי אתמול קרו. למען האמת, אני לא בטוחה שאלה היו אירועי אתמול, כי אני לא יודעת אם עבר יום מאז.
אם זכרוני אינו מטעה אותי, החיילים של אליוט הזריקו סם הרדמה לווריד שלי. יכול להיות שעברו שעתיים מאותו הרגע, או יום, או יומיים, אין לי אינדיקציה לזמן, אני לא יכולה לדעת.
יכול להיות שגם בשבוע הקרוב אני אסבול מתופעות לוואי?
לא, בבקשה לא שוב.
אני לא רוצה לחזור להרגשה הנוראית ההיא, אף פעם.
אני ערה כבר כמה שניות, בהנחה שאני לא עדיין חולמת, הראש שלי לא מסתובב, אני לא מרגישה רצון להקיא, יכול להיות שזאת השפעה שונה לטווח ארוך.
אני מתעסקת בתפל, כי אני מתקשה לעכל את הסביבה שמולי, את העיקר, את המקום הזה והבדידות הזאת.
בדידות. איפה לעזאזל ריידן?
אני משתנקת, כשבאיחור קל, ההבנה נוחתת עליי, התקווה לחלום מתנפצת.
אני ערה לחלוטין, בחדר שלא שלי, לבד. ריידן לא כאן, ואין לי מושג אם תפסו גם אותו. תפסו אותי. אני נזכרת גם בזה. אני חטופה.
בשונה מהדמיון המובן מאילו, מהסרטים והסדרות, מכל מה שמזדהה עם הקונספט של חטיפה, אני לא זרוקה במרתף חשוך ולוקה בחוסר רהיטים. אני מבינה גם את זה כשאני מתרוממת מהמיטה, סורקת את החדר.
האירוניה הזאת מגוחכת. עד כדיי כך, כשהדבר הראשון שעוזר לי לתאר את המקום, זה הקשר בינו לבין חדר בפנימייה.
הוא גדול יותר מהחדר שלי באתונה, אבל חסר אישיות בדיוק כמוהו. מיטת יחיד, ארון שלא עונה על צרכיה של נערה נורמטיבית, למרות שבעצם, אין לי בגדים אחרים מאלו שאני לובשת, ואני חטופה, כך שלא נראה לי שאצטרך לצאת בלבוש הולם לזמן הקרוב.
לעזאזל, חטפו אותי.
אני פשוט לא מצליחה להכיל את הנחת המצב הזאת. המוח שלי מסרב בכל תוקף לקבל את השינוי, כשאני חייבת להתגבר, להבין מה קורה, כדיי להתעשת ולחשוב.
כפי שזה נראה, אני היחידה שיכולה לעזור לעצמי, כל האחריות מוטלת עליי, אני לגמרי לבד.
אין דרך ליצור קשר עם ג׳סיקה, או מייקל, או ליז. כמובן, גם לא בלה או האחרים. מה קרה להם? יכול להיות שהגיעו אליהם, לצמיתות? זאת חייבת להיות הסיבה להיעלמות הזאת שלהם.
הדאגה לחברים שלי באתונה, או לבלה, אדי וג׳ק, מעסיקה אותי לכמות שניות מגוחכת, כי מיד לאחר מכן, משהו גדול יותר תופס את תשומת ליבי.
אפשר לומר שזאת סוג של אנוכיות, אבל אני מצליחה להתרכז רק בגורל של בן אדם אחד, שחשוב לי יותר. אני לא יודעת אם ריידן בסדר.
באותה המידה, הוא יכול להיות כאן, אוליי יכניסו אותו בעוד רגע, אוליי הוציאו אותו מהחדר הזה.
אוליי הוא בקרבת מקום, או שאליוט לא הגיע אליו.
YOU ARE READING
עדיין מליפיסנט
Romanceהפעם, להארלי יש אפילו יותר בעיות, למזלה, היא כבר לא לבד להתמודד איתן. הארלי וריידן הצליחו לצאת מאתונה, אבל רק כדיי לגלות שהעולם האמיתי מסוכן יותר, כל עוד הם לא ישיגו שליטה בחיים של עצמם. כדיי לעשות זאת, הם יצטרכו להיזהר, להמשיך לחקור, ובעיקר להקרי...
