ריידן-
הסתרנו הרבה מאוד פרטים.
הרבה יותר מבעבר, יותר ממה שהגיע להם לדעת.
עם זאת, עדיף לנו לדבר עם החברים שלנו ולא להגיד להם דבר על איפה אנחנו נמצאים, או עם מי, מאשר לא להתקשר אליהם בכלל.
אחריי הוויכוח שניהלנו עם האחרים, בעיקר עם בלה, הגענו לפשרה מאולצת ביותר, אבל אני והארלי קפצנו על ההזדמנות. כשדיברנו איתם, בהתחלה עם ג׳סיקה, ואז עם דילן ומייקל, ובסוף עם ליזי, נשארנו כמה שיותר זהירים.
לא אמרנו להם באיזה מדינה אנחנו נמצאים, ובאופן מפתיע, הם כמעט קיבלו את זה. אמרנו מילים בודדות על האחרים.
כך או כך, מארי כנראה יודעת שבלה, אדי, וג׳ק, מצאו אותנו. להסתיר גם אותם לא יביא תועלת.
אמרנו שהם עוזרים לנו, כמה שאפשר, ושאנחנו חמישה עכשיו ולא שניים. אני והארלי ניסינו לשמור על השיחות קצרות, כי במקום מסוים, אני מסכים עם בלה.
לדבר עם האנשים באתונה, זה צעד מסוכן.
צעד ששווה לקחת, אבל במידה מסויימת. ככל שהשיחות יהיו קצרות יותר, עם פרטים מעטים יותר, ככה אנחנו נשארים בטוחים יותר.
ניסיתי בעיקר להרגיע אותם. עם ליזי, המשימה הייתה קשה יותר.
לא רק שהיא לחוצה בהרבה משאר האנשים שמעורבים בסיפור שלנו, היא גם ממוקדת יותר.
היא שואלת שאלות מדויקות, מנסה לדלות כמויות של מידע. אני מאמין שסיפרנו לליזי יותר מלשאר, כי למען האמת, היא טובה בלהשיג את מה שהיא רוצה.
כמעט כמו הארלי, שהצליחה לקיים את כל השיחות האלה. המידע שקיבלנו מהם, חשוב בהרבה מהמידע שהענקנו.
הם העניקו לנו כיוון חדש. לדעת מה קורה באתונה, זה עוזר. במיוחד כשזה שונה מהציפיות שלנו.
עברו כבר שלושה שבועות מאז שעזבנו, ומהתיאורים של ג׳סיקה, בעיקר, אני והארלי הפכנו לנושא החם.
זה כנראה מכביד על המצב שלנו, ועל החברים שלנו, אבל זאת המציאות. כולם מדברים עלינו, מנסים להבין מה קרה לנו, וכל מי שיודע, שותק.
מארי לא מטרידה אותם, זה יתרון.
לצערי, נראה לי שהיא מודעת למצב. מארי לא מטומטמת, אני מאמין שהיא יודעת משהו. אבל היא לא מנסה ללחוץ על אף אחד, היא לא צריכה את זה. ברור לה שהם מעורבים, היא לא יודעת עד כמה, אבל קשה להאמין שאין לה מושג.
לא מנסים לקשר ביניהם אלינו, וזה מה שקריטי.
הסדר בפנימייה השתנה מאז שעזבנו.
דילן טען שהמורים לא מרוכזים, המשמעת יורדת, תלמידים מחפשים תשובות, וכולם יודעים שזה קשור אלינו.
ג׳סיקה גוללה בפנינו את רשימת השמועות, מסתבר שהיא ומייקל הכינו אחת כזאת.
הדברים שהיא אמרה לנו, מה שתלמידים חושדים שקרה, זה לא עוזב אותי או את הארלי. המחשבות של תלמידים באתונה מגוחכות, ואף אחד מהם לא מתקרב לאמת.
״חתונה בלאס ווגאס, אתה מאמין לזה?״ היא שואלת אותי. סיימנו את סבב הטלפונים שלנו, ועכשיו, אני והארלי מנסים לסכם את המצב.
״זה נוראי, באמת.״ היא מזעיפה פנים. מזייפת כעס, ומתאפקת שלא לצחוק.
YOU ARE READING
עדיין מליפיסנט
Romanceהפעם, להארלי יש אפילו יותר בעיות, למזלה, היא כבר לא לבד להתמודד איתן. הארלי וריידן הצליחו לצאת מאתונה, אבל רק כדיי לגלות שהעולם האמיתי מסוכן יותר, כל עוד הם לא ישיגו שליטה בחיים של עצמם. כדיי לעשות זאת, הם יצטרכו להיזהר, להמשיך לחקור, ובעיקר להקרי...
