ריידן-
״נמאס לי מזה. נמאס לי ממך.״ היא מרימה יידים, שומרת את המבט שלה עדיין על הלוח.
״תפסיקי להיות כל כך תחרותית.״ במחשבה שניה, ברור שהטון הזה רק יכעיס אותה יותר. השינוי בהבעת הפנים שלה משעשע, הדרך שבה דברים מינוריים גורמים להארלי לאבד את השפיות שלה.
״תפסיק להיות כזה מתנשא!״ בשלב הזה, היא מסתכלת ישירות עליי. העיינים שלה נדלקות, ללא ספק כועסת. אני לא מצליח שלא לגחך, היקום מתגרה בי.
״אלוהים, אל תצחק עליי.״ ועכשיו העיינים היפות שלה מתגלגלות אחורה, ולשבריר שניה, אני כבר פחות משועשע, אוליי קצת מודאג.
״זה בלתי אפשרי לשחק נגדך.״ אני מתנער מאחריות. זאת כנראה אינה הדרך הנכונה להתמודדות עם הארלי בסערת רגשות, אבל גם אני לא מוכן לוותר בסיטואציה הנוכחית.
״לא, אתה לא עומד להפיל את זה עליי.״ היא מבטלת אותי, חוזרת להניף את היידים שלה באוויר.
״אם את נכנעת, אני ללא ספק יכול להפיל את זה עליך.״ היא מגחכת בזלזול, פולטת לבסוף את המילים שחיכו שניות ארוכות על קצה הלשון שלה.
״טוב, חבל. אני לא נכנעת.״
״אז תשחקי, מליפיסנט.״ אני משיב באותה הנימה, קורא עליה תיגר. היא מפסיקה להתווכח, וסוף סוף עושה מהלך. הארלי בוחרת לקדם את הפרש שלה, היחיד שנשאר לה.
YOU ARE READING
עדיין מליפיסנט
Romanceהפעם, להארלי יש אפילו יותר בעיות, למזלה, היא כבר לא לבד להתמודד איתן. הארלי וריידן הצליחו לצאת מאתונה, אבל רק כדיי לגלות שהעולם האמיתי מסוכן יותר, כל עוד הם לא ישיגו שליטה בחיים של עצמם. כדיי לעשות זאת, הם יצטרכו להיזהר, להמשיך לחקור, ובעיקר להקרי...
