עדיין מליפיסנט

11

הארלי-
״אני יודעת.״ אני אומרת, אוליי בפעם העשירית בשיחה הזאת, והמאה ביומיים האחרונים.
״ובנוסף,״ בלה מתעלמת ממני.

״אני לא אוהבת את הבחירה שלך לצאת בעקבים.״
אני מגלגלת עיינים. תודה לאל שהיא לא מסוגלת לראות אותי דרך הטלפון.
״שוב?״ אני נאנחת, מנסה להתאפר, ולהקשיב לבלה, בו זמנית.
״הארלי, זה לא משחק. אני יודעת שאת רוצה להתאים למקום, אבל טעויות קטנות כאלה הן קריטיות. מה אם תצטרכו לברוח?״
״ברחתי מאתונה בעקבים גבוהות יותר.״ אני ממלמלת בחוסר ריכוז.
זה נכון, למען האמת, אבל לבלה לא ממש אכפת.

״בכל זאת, תחשבי על זה-״
״למה כולם מתעניינים בנעליים שלי? אני יודעת לרוץ בעקבים, בלה, הכל יהיה בסדר.״
אני נשארת רגועה, באופן יחסי מאוד. בלה מודאגת, ובגלל זה היא לא עוזבת אותי בשקט. הכל מהרצון הטוב שלה, לשמור עלי ועל ריידן מרחוק.
לא היינו יוצאים למסיבה הזאת בלי ההתערבות שלה, הבנים היו מנצחים ואני הייתי נאלצת לוותר על התכנית. אבל בלה לקחה את הצד שלי, וגרמה גם להם להסכים, אז עכשיו, אני מקבלת את ההגנה המוגזמת שלה.

״אני פשוט רוצה לעבור על כמה דגשים אחרונים-״
״עברנו על דגשים אחרונים, לפניי שעתיים, בדירה שלך.״ אני מתקנת אותה.
בלה מנסה לעזור, אבל כרגע, אני צריכה לנתק את השיחה הזאת, ולסיים להתארגן, להצליח לסדר את המראה והמחשבות שלי בלי עוד הפרעות חיצוניות.

״ואת זוכרת הכל?״
״כן, אני מבטיחה.״ אני אומרת ברוגע, שומעת את האנחה שהיא פולטת, ונרגעת.
״בסדר, אני סומכת עליך.״
״תודה, אני מעריכה את זה.״ אני עונה ברצינות.
למען האמת, העובדה שהאחרים הסכימו לרעיון הזה, לסכן אותנו ואת עצמם, לא מובנת מאילו. הם כמעט תלוים בנו היום, ואני וריידן לא יכולים להרוס את זה.

״תיזהרו, בסדר?״ היא מבקשת, בשקט שממש לא אופייני לה. אני בולעת רוק ועונה.
״ברור, בלה. אנחנו ניצור איתכם קשר ברגע שנוכל.״ ובמילים האלה, בערך, שיחת הטלפון שלנו מסתיימת. אני מפסיקה להביט בו וחוזרת להסתכל על ההשתקפות שלי במראה.

עכשיו, יש לי גם שידת איפור קטנה, בחדר השינה שלי ושל ריידן.
אני צריכה להיראות מבוגרת, אנשים מתחת לגיל עשרים ואחת לא אמורים להתקרב למועדון הזה, אבל זה לא ממש מעניין אותי.
אני רק צריכה לשדר את הרושם הנכון, וזה דבר שאני מעולה בו. להעמיד פנים, לשנות את כלל האישיות שלי, להתאים את עצמי, אני רגילה למטלות האלה.
זה דורש השקעה, ומעט זמן.

במונחים של ריידן, אני נמצאת באותה התנוחה כבר נצח, אבל הוא פשוט לא מבין את אומנות האיפור והשיער.
בנוסף, הייתי מסוגלת להיות מוכנה, או כמעט, אם בלה לא הייתה מתקשרת. היום בבוקר עברנו בדירה שלהם, כמובן, סגרנו את כל הקצוות הפתוחים, השלמנו את החלק התיאורתי של התכנית. עם זאת, היא הרגישה את הצורך להתקשר שוב.