4

506 46 23
                                    

ג׳סיקה-
הארלס- אנחנו עוזבים את ג׳ורג׳יה, אתקשר כשזה יהיה בטוח.

הילדה הזאת עוד תהרוג אותי.
מי לעזאזל שולח הודעה כזאת בלי שום הסברים?
זה משפט אחד, אין לי מושג למה הם עוזבים, אם הם בכלל בסדר, ומתיי הם יתקשרו איתנו שוב.
מזל שאני לא לבד בזה.
הדבר הראשון שאני עושה, זה להרים את הטלפון שכמעט נפגע מהכוח שהפעלתי עליו ממש לפניי רגע, כשהטחתי אותו ברצפה, ולהתקשר למייקל.
ההודעה מהארלי היא הדבר היחיד שאני מסוגלת לחשוב עליו, בחיוגים מורטי העצבים שאני שומעת, לפניי הקול שלו מהצד השני.

״מה לעזאזל, ג׳ס?״
אני לא צריכה יותר כדיי לדעת שגם הוא חולק איתי את ההלם הקטטוני הזה.
״קיבלת את ההודעה מהארלי?״ אני שואלת אותו, מנסה להישמע פרקטית יותר, כדיי לא לחרפן את מייקל.
שנינו נוטים לאבד את השפיות דיי בקלות, עכשיו, בלי הארלי שתאזן אותנו, אני ומייקל מגיבים בהגזמה. במיוחד ברגע שבו הארלי היא הסיבה ללחץ שלנו.

״היא רשמה לך יותר ממשפט אחד, נכון? זה קטע של חברות הכי טובות-״
״הלוואי.״ אני קוטעת את מייקל, ומנצפת את התקוות שלו כמו שהוא עשה לשלי.
שנינו חסרי אונים, ונותר לנו רק להשיג את המיטב מהמילים הבודדות שהיא שלחה לנו.
עם איך שאני מכירה את הארלי, ואיך שהעניינים התגלגלו בזמן האחרון, ברור לי שנצטרך לחכות לסימן ממנה ומריידן.
אף אחד מהם לא יהיה זמין, לא עד שהם יצרו את הקשר.

״היא לא שפויה.״ מייקל רוטן, הקול החזק שלו כמעט צורם באוזן שלי.
״אתה יודע שעוברים עליהם דברים-״
״ג׳סיקה! הם לא יכולים פשוט לעדכן אותנו בעזיבה לפאקינג מדינה אחרת.״ הוא מבטל אותי, אני מתחילה לפחד שמישהו מסווגל לשמוע אותו.

אני, מייקל, בן, דניאל, דילן, וליזי, כולנו חייבים להישאר זהירים.
אף אחד באתונה עוד לא עלה עלינו, זה לפחות מה שאנחנו מאמינים בו.
אם מארי יודעת, היא לא עשתה שום מאמץ להראות את זה. אני לא רוצה להיתפס, בטח שלא עכשיו, כשהחברים שלי, כמו שנאמר, עוזבים את ג׳ורג׳יה.

״תנשום עמוק, ותפסיק לצרוח.״ אני פוקדת עליו.
מישהו חייב להרגיע את מייקל לפניי שזה יעלה לכולנו מחיר. אני שומעת אותו נושם, ומשחררת אנחה.
״אני מסכימה איתך, אבל כנראה שלא הייתה לה ברירה אחרת.״ אני מנצלת את השתיקה שלו, ברור מאילו שזה רגע נדיר שלא יחזור על עצמו בקרוב.

״את חושבת שהם בסדר?״ הכעס של מייקל מתפוגג, ודאגה משתלטת על השיחה משני הצדדים.
״אני מקווה.״ אני עונה, בערך.
שנינו שותקים לרגע, אני מנסה לחשוב על מה בכלל אפשר לומר במצב כזה.
היא לא יכלה לנדב קצת יותר מידע?

עדיין מליפיסנטWhere stories live. Discover now