הלימודים אף פעם לא עניינו אותי והצרות משכו אותי.
אבל אף אחד ושום דבר לא הכין לזה שהגבר שדואג לי וקורא אותי בכל נשימה ויודע מה אני צריכה עוד מלפני שאני יודעת, הגבר שאני אתאהב בו זה דווקא הוא.
🔞 עלול להכיל 🔞
תכנים מיניים מפורטים
אלימות ברוטאלית
ק...
״הכל בסדר?״ שאלתי ״כן פשוט הבטחתי לליה שנצא היום וזה ברח לי מהראש״ היא אמרה ״תצאו מחר״ אמרתי מחייך ״כן זה מה שיקרה כנראה״ היא אמרה שמה את הפלאפון בצד. היא חיבקה אותי וככה נרדמנו. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ אנסטסיה קמתי בבוקר תומאס לא היה לידי פתחתי את הפלאפון וראיתי הודעה ממנו תומאס: ״אתישנהכמומלאךלארציתילהפריע, שתתעורריתבואיאלייאניבמשרד״ חייכתי, שמתי על עצמי חולצה אפורה ארוכה ומכנס לבן צמוד ונעלי סניקרס לבנות, הנעליים הרגילות שלי. ~~~~~~~~~~~~~~~~~
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
~~~~~~~~~~~~~~~~~ לקחתי את הלפטופ שלי אוזניות מחברת וירדתי לכיוון המשרד, נכנסתי וכל המבטים הופנו אליי, חייכתי לתומאס ״אני מפריעה?״ ״בחיים לא״ ניקו ענה והתיישבתי במקום הראשון שראיתי שהיה פנוי, זה היה ממש מאחורי המסך שלו ״לעניינו, צריך למצוא תוכנית אחרת״ תומאס אמר ״אולי פשוט רק נראה תמונת רחפן מבלי להיכנס?״ מתאו שאל כולם שתקו והרגשתי שאני צריכה להתערב ״זה עדיין לא יעזור, בשביל שמישהו יפעיל רחפן הוא צריך להיות קרוב לשם, אלא אם כן יש לכם רחפן של אלפי קילומטרים מה שעוד לא המציאו״ אמרתי וכולם הפנו אליי את מבטם ״סליחה״ מיהרתי להתנצל ״מה את חושבת שאנחנו צריכים לעשות?״ כריסטיאן נדמה לי שאל ״אתם מחזיקים מידע על כל אחד ואחד מהחיילים?״ שאלתי מפנה את מבטי לתומאס ״ברור״ ניקו ענה וקם להוציא מאחת המגירות קלסר ענק ״מה עכשיו? נתחיל לעבור אחד אחד?״ כריסטיאן שאל ״כן, תקראו היסטוריה של כל אחד ומה שנראה לכם חשוד תשימו בצד.״ ניקו אמר ״אבל אם אנחנו נחשוב שהוא לא ובסוף יתברר שהוא כן?״ מתאו שאל ״סליחה שאני שוב מתערבת, אבל אולי עדיף להפעיל את איש הקשר ולראות מי יוצר ו/או יצר קשר?״ שאלתי ״זה הרבה יותר פשוט ונראה לי גם חכם״ ניקו אמר ״זה אפשרי אך מסובך״ תומאס אמר ״תתחילו לעבוד״ הוא קבע כהרגלו. ואני התחלתי לעבוד על הפרויקט החדש וקראתי את כל הנקודות שכתבתי במחברת שלי אתמול כשהלקוח הסביר לי בדיוק מה רצה בבית, אני עוסקת בעיצוב חיצוני, כלומר היכן המטבח היכן הסלון היכן חדרי השינה כמה חדרי שינה וכל הדברים האלה, עיצוב פנים זה כבר פחות אני, זה משהו שאני יודעת אבל זה באמת חפירה, עשיתי לאחת מהלקוחות של דוד שלי והיא פשוט חרפנה אותי וכל פעם שינתה משהו. התחלתי לעצב ונעצרתי כששמעתי צליל הודעה לקחתי את הפלאפון ליה: ״בבקשהאלתבריזיליהיום״ אנסטיה: ״איןסיכוי, אניאבואאלייךבאיזהעשרככה״ ליה: ״טובתודהבובה״ ליה: ״אהותלבשימשהושלאיביישאתהציציםהענקייםשלך״והוסיפהאימוגיחרמן גיחכתיגלגלתיעינייםוהתנתקתי כשהרמתי את עיניי נתקלתי בעיניו של תומאס וראיתי שאין אף אחד בחדר כבר, מתי הם הספיקו לצאת? ״מה?״ שאלתי כשהוא בוהה בי ״מה מה אן לעזאזל מה זו החולצה הזו?״ הוא שאל בסוג של ייאוש ״חולצה״ אמרתי ומשכתי את כתפיי לא מבינה ״בסדר אבל למה את לא סוגרת את זה?״ הוא שאל ״ניסיתי, זה נראה כאילו זה עומד להתפוצץ״ אמרתי מגחכת כשנזכרתי מה קרה כשעמדתי מול המראה וניסיתי לסגור את הכפתור לפחות עוד אחד והכפתור היה כל כך קרוב ללעוף מהחולצה ״חוץ מזה, זה יותר יפה ככה״ אמרתי מצביעה על הבובס שלי ״זה יפה כשרק אני רואה את זה״ הוא אמר מחייך בתחמנות ״הו לא אתה ממש לא תקבע לי מה להשים״ אמרתי אוספת את דבריי והוא מגלגל את עיניו ומתקתק משהו במחשב ״אני יוצאת היום למועדון״ אמרתי ״עם מי?״ שאל מסיט את מבטו מהמחשב אליי ״ליה״ אמרתי ופתחתי את דלת חדר העבודה ״את רוצה שאבוא?״ הוא שאל ״לא לא צריך, יראו אותך שם לא יתקרבו אליי״ ״נו מה רע?״ שאל ומחייך חיוך צדדי גלגלתי עיניים ובאתי לצאת שנייה לפני שיצאתי הרגשתי את ידו תופסת בידי ומושכת אותי אליו ״פעם אחרונה שאת מגלגלת לי עיניים״ הוא אמר בטון מזהיר ״טוב״ אמרתי וגלגלתי עיניים בכוונה ורצתי מהר לחדר שמעתי אותו נוהם וגיכחתי נכנסתי לחדר של שון והתקשרתי לשני האנשים האהובים עליי, ההורים שלי, שאני כל כך מתגעגעת אליהם ואוהבת אותם, הם האנשים הכי יקרים לי בחיים! טוב, הם וגם קצת שון. הם ענו וראיתי שהם במסעדה ״אמאא אבאאא״ צרחתי בשמחה לפלאפון ושון שהיה לידי גם חייך ״אן שון מה איתכם יפים שלנו?״ אמא שאלה ״אנחנו בסדר איך אתם?״ שון שאל ״תומאס מתנהג בסדר?״ אבא שלי שאל מפנה את שאלתו אליי ״כן אבא כן הכל בסדר די לדאוג כבר״ אמרתי נאנחת ״מתי אתם חוזרים? אפילו לחופשה קצרה״ שון שאל ״אנחנו עמוסים, יש פה המון לחץ אבל ברגע שיתאפשר אנחנו במטוס אליכם״ אבא שלי אמר ״אוף אני כל כך מתגעגעת אליכם״ אמרתי בעצב ״אנחנו גם אוהבים אותך אן שלנו וגם אותך שון לא לקנא, עכשיו אנחנו חייבים לחזור לעבודה אנחנו נדבר איתכם״ אבא שלי אמר ונופפנו לו לשלום והוא ניתק. בלי התראה מוקדמת חיבקתי את שון ונראה כי היה מוכן לזה ״אן, הכל בסדר עם תומאס נכון?״ ״כן למה?״ שאלתי לא מבינה ״סתם אני רגיל שאת איתו בשעות האלה״ ״אני יודעת, אבל אני לא רוצה להיות רק איתו כל היום, כאילו אני כן אבל יש לי גם אותך וגם את ליה ואני רוצה גם להיות איתכם״ ״ואת יודעת שאת תמיד יכולה לבוא אליי נכון?״ הוא אמר ברוך ״שון שון שון אתה רוצה לבוא איתי ועם ליה למועדון?״ שאלתי ״אוי זה ייגמר במכות״ הוא אמר חושב על מה שקרה פעם שעברה ״די הכל טוב תתארגן תהיה מוכן בעשר יוצאים״ ״טוב שמנה״ הוא אמר נתנתי לו מכה לראש התחבקנו נשכבנו על המיטה וראינו סרט. באיזשהו שלב שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל במעומעם והנחתי שנרדמתי ״הלו?״ עניתי מבלי לראות מי התקשר ״אנסטסיה בראון היקרה, את מתה היום.״ שמעתי את קולה של ליה ״אוי, אממ אני מוכנה כבר מה יש לך״ אמרתי בזמן שאני מעירה את שון ״בטח בטח, יש לך חצי שעה להיות פה!״ היא קבעה ״הארכת זמן?״ ״חצי שעה + 10 שניות״ אמרה וניתקה, היא עצבנית ״שוןןןןן״ צרחתי והוא קם ״כבר תשע תתארגן״ ״טוב״ הוא אמר ולא התעורר אז העפתי אותו מהמיטה והוא קם עצבני והלכתי לחדר שלי צוחקת נכנסתי ולקחתי את הבגדים הראשונים שבאו לי בעין, חליפה אדומה ונעלי סניקרס לבנות ונכנסתי להתקלח הכי מהר שאני יכולה, בלי לחפוף, אני אחפוף בערב. יצאתי אחרי 7 דקות וואו זה הכי מהיר שלי עד היום, והתחלתי להתארגן. ~~~~~~~~~~~~~~~~~
