MINE// שֶׁלִּי

• פרק 43 •

״תנעלי את הבית. ותשמרי על עצמך, אם את צריכה משהו יש לך את המספר שלי. לילה טוב אשת המסיכה״ הוא אמר חייך ויצא וליבי רק פעם ופעם.ואני נעלתי והלכתי לישון לצד מאור שלי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כל הליך הגירושין עבר די מהר. שלושה ימים עברו מאז יום הבגידה ואנחנו כבר נחשבים כגרושים, כל הטפסים וכל ההליך בוצע מהר מדי.
היום אנחנו אמורים להיפגש בבית המשפט כי עומרי לא מוכן להתפשר והוא רוצה את מאור אצלו, ניסיתי להגיע איתו לפשרה שלא תתאים לי או לו אלא שתתאים למאור, מאור לא רוצה להיות לידו בכלל, הוא רוצה להיות רק איתי, מאור מאז ומתמיד הבין את החיים מעבר לילד רגיל.
הדיון הוא בדקות הקרובות ואני כל כך מקווה שלא ייקחו אותו ממני או ייקחו אותו מאבא שלו, עם כל כמה שעומרי התנהג כמו חרא, עם כל זה, מאור צריך לגדול עם דמות אב, ואני לא אקח את זה ממנו.
החלטנו לקחת עורכי דין כי עומרי רוצה שאוותר על מאור ועל הקטנה לגמרי, ואני לא מוכנה.
אני לא רוצה שמאור יעבור או יראה את זה. וגם לא היה מי שישמור לי עליו לכן לקחתי אותו איתי וכל יום ביקשתי מאתיים סליחות ממנו והוא רק חיבק ונישק אותי. הוא מבין אותי למרות שאני לא מבינה את עצמי.
התיישבנו כולם, אני ועורך הדין שלי בצד שלי ועומרי ועורך הדין שלו בצד שלו. אני מזהה את עורך הדין הזה, הוא של החברה שלו, והוא חתיכת עורך דין כריש. אבל אני לא אוותר, לא על הבן שלי, על הישועה שלי.
נעמדנו כולם על מנת לקבל את השופטת
״יכולים לשבת״ השופטת הגיעה ואמרה והתיישבנו שוב כולם ומאור לידי
ולאחר כל מיני מילים שהעורך דין שלו שאל אותי והעורך דין שלי שאל אותו
״אנחנו נצא להפסקה של 10 דקות ולאחר מכן נחזור מיד עם החלטה״ השופטת אמרה ורגע לפני שנקשה עם הפטיש שלה על הדבר העגול הזה
״לא״ מאור אמר משום מקום ״השופטת״ הוא אמר והלך אלייה לוקח כיסא ונעמד ממש מולה והדבר היחיד שמפריד ביניהם היה השולחן ״אני לא רוצה להיות איתו, הוא גרם לאמא שלי לסבול ואני רוצה להיות רק עם אמא שלי״
״מאור״ אמרתי לו וליבי פעם
״לא אמא, אני לא רוצה להיות איתו, אני רוצה להיות איתך, אל תיקחו אותי מאמא שלי.
בזמן שהוא היה עם החברות האלה ועשה איתן דברים שהוא לא צריך לעשות במשרד שלו, אמא שלי חינכה אותי ועזרה לי לקום שנפלתי, ושכאב לי היא הרגיעה את הכאב שלי.
היא לימדה אותי ללכת, לרוץ ואפילו לשחק כדורגל.
וגם שהיא התחילה את ההריון שלה, היא התייחסה אליי רגיל, והיא נתנה לי להרגיש את אחותי ולנשק אותה.
אם אני אהיה איתו? אני אהיה לבד כל היום. אני לא זוכר אפילו רגע אחד שבו אבא שלי עזר לי ביצירות לגן, אם הייתי עושה מעשה לא טוב, הוא היה מתעצבן עליי ואמא שלי לעומת זאת, מסבירה לי מה לא בסדר וככה אני מבין יותר״ מאור אמר וירדו לו דמעות מהעיניים הירוקות שלו והוא בא אליי וחיבק אותי.
וראיתי שגם השופטת התרגשה. והיא נקשה עם הפטיש שלה על העגול הזה ויצאנו להפסקה ולקחתי איתי את מאור וישבנו על הספסל הראשון שראינו בין אולמות בית המשפט.
״אתה רעב חיים שלי?״ שאלתי אותו מלטפת את פניו
״לא״ הוא אמר עצוב והלכתי והתיישבנו על הספסל
״מאור עיניי, אתה צריך לאכול, זה לא טוב לא לאכול, בוא אני אקנה לך משהו קטן?״ שאלתי אותו ברוגע הנוגד את הסערה המתחוללת בתוכי
״את יכולה היום להכין לי את הפסטה שלך?״ הוא שאל ברוך
״בטח חיים שלי, אבל כנראה אנחנו נתעכב פה אז בוא אני אקנה לך משהו״ אמרתי לו ולקחתי את ידו וקניתי לי ולו קרואסון שוקולד, הוא אוהב שוקולד כמעט כמוני.
ולקחתי בקבוק מים של ליטר והתיישבנו על הספסל
״אמא אני לא רוצה ללכת ממך״ מאורי אמר לי
״אתה לא, אתה תישאר איתי. אבל״ התחלתי לומר מלטפת את פניו ״אתה לא יכול לא ללכת לאבא שלך. זה אבא שלך, ואתה צריך להיות איתו, הוא אוהב אותך״ הסברתי לו
״לא! הוא לא אוהב אותי! אני לא מרגיש שהוא אוהב אותי כמו שאת אוהבת אותי!״ הוא אמר והרגשתי איך הדמעות עולות
״מאורי שלי. כולם אוהבים אותך״ התחלתי לומר
״לא אמא, לא כולם אוהבים אותי כמוך. לא כולם יוותרו על עצמם כמוך. אני ראיתי איך הסתכלת על תומאס, זה הוא נכון?״ הוא קטע אותי ושאל
״הוא שמה מאורי?״ שאלתי אותו ברוגע מוחלט
״זה ההוא שהיה איתך לפני עומרי, שהחיוך הזה עולה לך בעיניים שאני מזכיר לך אותו״ הוא אמר והוא כזה חכם ״את כן אוהבת אותו, ואת לא העזת לפרק את המשפחה שלנו והוא סיכן את עצמו בשביל אייר הקטנה לפני כמה ימים״ הוא אמר
״מאור״ התחלתי לומר
״לא אמא! אני לא הולך אליו. אני שונא אותוו״ הוא אמר בעצבים
״מאור, שנאה זו לא הדרך להגיב ואתה יודע את זה נכון? אתה צריך להיות רגוע כמו תמיד, שליו ויפה, אתה מאור עיניי אני מבטיחה לך שלא משנה מה יקרה, אף אחד לא ייקח מאיתנו את הקשר הטהור שלנו ואת האהבה הטהורה שלנו אחד לשנייה, אתה הישועה שלי״ אמרתי לו ודמעה זלגה מעיניי והוא ניגב אותה עם אגודלו
״אמא אל תבכי, נשבר לי הלב, אני יודע שאת צודקת, קשה לי, אבל אני אעשה מאמץ בשבילך״ הוא אמר ונישק את הלחי שלי
״אתה הגבר שלי מאור, אני לפעמים שוכחת שאני מדברת רק עם ילד בן 4, ואתה כל כך בוגר, אל תעשה את זה בשבילי, תעשה את זה בשביל הלב הטוב שלך״ אמרתי מחבקת אותו חזק
״היי״ מישהי אמרה והתנתקנו מהחיבוק והסתכלתי וראיתי את השופטת
״היי, אנחנו מאחרים?״ שאלתי וקמתי
״לא, פשוט שמעתי את השיחה שלכם ולא יכולתי להתעלם״ היא הודתה
״אני מצטערת אם חדרתי לפרטיות שלכם, אבל אני לא יכולה להתעלם מהקשר שלכם״ היא אמרה באופן שנראה כי היא מתרגשת
״כבוד השופטת. אם את תפגעי באמא שלי אני אוכל לך את הקורקבן״ מאור קם ונעמד למולה ואמר לה ואני צחקתי
״מאור זה לא יפה להגיד דבר כזה״ אמרתי לו עדיין מחייכת
״זה טעים, את הכנת לי וזה עשה לי כוח פה״ אמרתי מפעיל את שריר היד שלו והשופטת רק חייכה וצחקה מעט
״כזה בוגר״ היא אמרה מתפלאת ״בואו״ היא אמרה ונכנסו חזרה אל בית המשפט
״לאחר מחשבה רבה, ההחלטה התקבלה״ היא התחילה להגיד והיה שקט
״האם תקבל את המשמורת המלאה על הילד. והאב לא יראה אותו כלל. לאב אין זכויות על הילד, במידה והיו הן מתבטלות כעת. הקטין יגור עם האם בלבד. ההחלטה לא ניתנת לערעור״ היא אמרה ונקשה עם הפטיש שלה
״לא רגע אבל זה לא מה שביקשתי! הילד לא יכול שלא לראות את אבא שלו״ צעקתי לעברה
״אני מתנצלת גברתי, ההחלטה התקבלה ולא ניתנת לערעור״ השופטת אמרה חייכה למאור ששמח מאוד מההחלטה והלכה.
״זה לא ייגמר ככה אני מבטיח לך! הוא יחזור אליי״ עומרי איים אך עיניו אמרו לי משהו אחר לגמרי מהפה שלו
״בינתיים, לך אסור לפנות אליי״ מאור אמר מתגאה
״מאור״ אמרתי באזהרה
״סליחה״ הוא אמר ויצאנו וראיתי את הרכבים השחורים המוכרים. תומאס. ידעתי שמשהו פה מסריח.
״שלום לך קטן״ תומאס אמר למאור ומאור חיבק את רגלי
״למה התערבת?״ שאלתי אותו
״עשיתי מה שהיה צריך לעשות״ הוא ענה בפשטות
״מה שצריך לעשות? אתה גרמת לזה שהילד שלי יגדל ללא דמות אב״ אמרתי לו בתוקפנות
״ולא נראה שזה כל כך מפריע לילד״ תומאס ענה
״אתם מדברים כאילו אני לא אבל היי אני פה״ מאור קפץ ואמר
״אנסטסיה. לעומרי לא הגיע לא אותך ולא את הילדים שלכם״ תומאס אמר