MINE// שֶׁלִּי

• פרק 31 •

״שאף אחד לא ייכנס״ פקדתי לשומרים ונכנסתי לבית עולה לחדר של אנסטסיה, מריח אותה פה למרות שכבר הרבה זמן לא ביקרה פה.
כמה כואב זה לא לראות בן אדם כל כך משמעותי בחיים שלך במשך שנה וכשאתם אמורים להיפגש אתה נפגש עם גופה?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אנסטסיה
היום זה היום האחרון לשבעה, היא עברה כל כך לאט והייתי בבית כל הזמן ותומאס הגיע והיה איתי כל הזמן, היו איזה שתי לילות מתוך ה7 שהוא היה צריך ללכת לעבודה אבל בכל שאר הזמן הוא היה איתי.
אני בדיוק חיממתי את המגשים של האורז והרטבים שנשארו
והגשתי לסועדים, הרבה נשארו וכיבדו, היו כאלה שהלכו ובאו למחרת, והיו כאלה שבאו ולא באו ואז חזרו, אבל הרוב נשארו, כל השבעה.
עליתי לחדר, צריכה קצת להירגע.
סגרתי את הדלת אחריי והורדתי את הסיכה שהחזיקה את שיערי ונותנת לכל שיערותיי ליפול על גופי.
״היי״ שמעתי את קולו והסתובבתי
״היי״ אמרתי וקמתי לנשק אותו, הוא באמת דואג לי כל הזמן, הוא החצי שלי, ובלילות? למרות שהיינו עושים סקס יבש לפני המוות של אמא שלי, הוא אפילו לא חשב על זה והוא רק חיבק אותי. נכון מדהים? אם מישהו היה אומר לי שיש גבר כזה איפשהו בעולם הייתי ככל הנראה מבקשת הוכחות.
״אפשר שנדבר?״ הוא שאל ברוך והתיישבנו על המיטה שלי אחד מול השנייה
״מה ששון אמר לפני שבוע בחדר שלנו? למה הכוונה באת חזקה ומסתירה וכל מה שהוא אמר שם?״ הוא שאל
״אני פשוט אף פעם לא הראתי חולשה ואני גם לא רוצה להראות, אם ידעו שאתה פגיע יפגעו בך ידעו שאתה חזק ינסו לפגוע אבל לא ידעו איפה בשביל שזה באמת יפגע״ אמרתי מושכת בכתפיי
״אם את חושבת שאני לא יודע מזה שבכית בלילות שהלכתי לכמה שעות את טועה יפה שלי״ הוא אמר ושם ידו על לחיי
״למה את לא מרגישה בנוח להתפרק מולי?״ הוא שאל עם מבט קצת פגוע¿
״זה לא שאני לא מרגישה בנוח זה פשוט לא יוצא לי״ אמרתי את האמת.
״אן״ שון נכנס לחדר
״אה שוניק״ שאלתי
״תומאס אחי״ הוא אמר והתחבקו חיבוק גברי
״כולם מתחילים ללכת אולי כדאי להיפרד מהם?״ שון שאל
״כן בטח מתארגנת כמה דקות ויורדת״ אמרתי ועשיתי גולגול חדש מהודק יותר וירדנו למטה והתחלתי להיפרד מכולם, עד שנשארנו רק אני, אבא שלי, שון ותומאס
״שון אתה יכול ללכת לקנות כמה דברים מהסופר?״ שאלתי את שון
״כן בטח תשלחי לי הודעה מה חסר אני אביא״ הוא אמר ושלחתי לו בווצאפ והוא יצא
״אבא אני ותומאס ניסע רגע להביא לי כמה בגדים שאוכל להתקלח פה ואני אבוא סבבה?״ שאלתי את אבא שלי שעיניו כבויות כבר שבוע והוא מחבק אותי
״בטח נסיכה שלי אני אוהב אותך״ הוא אמר ונישק לראשי ״תשמור עלייה אה״ הוא אמר לתומאס ״תמיד״ תומאס ענה לו ולי הכל היה נראה מוזר אבל כמה דקות ואנחנו חוזרים הכל בסדר.
נסענו לבית של תומאס וארגנתי תיק קטן עם בגדים שיספיקו לי לשבוע לפחות
״אני יכול גם להשים בגדים שלי איתך בתיק?״ תומאס שאל לפתע
״בטח אבל למה שתעשה את זה?״ שאלתי לא מבינה
״כי אני לא מסוגל להיות בלעדייך, לא אכפת לי איפה נהיה העיקר שנהיה יחד״ הוא אמר ונישק אותי ושם את ידיו על מותניי והוריד את ידיו לכיוון הישבן שלי מתחיל לעסות אותו ואני ליפפתי את ידיי סביב צווארו מעמיקה את הנשיקה, לשוני מבקשת אישור ולשונו מאשרת והן התחילו לשחק אחת עם השנייה. הוא ניתק את הנשיקה ולקח אוויר
״תודה תומאס״ אמרתי ונתנתי לו עוד נשיקה קצרה
״על מה?״ הוא שאל לא מבין לוקח כמה בגדים מחדר הארונות דוחף לתיק
״על זה שאתה היית לצידי כל הזמן הזה, אין לך מושג כמה אני מעריכה את זה, וזה שלא ניסית לשכב איתי כל השבוע הזה? אתה מדהים״ אמרתי בכנות
״שלא תעזי להגיד לי על זה תודה, אני עושה את הכל מאהבה אלייך מלאך שלי״ הוא אמר ונישק לקודקוד ראשי
״נצא?״ הוא שאל
״כן״ עניתי וחיבקתי אותו חיבוק צדדי
ועלינו לרכב ״תומאס״ אמרתי שמה את ידי על החזה שלי
״מה קרה אן?״ הוא שאל נבהל שם את ידיו על פניי
״תיסע מהר הביתה״ הוא לא ענה ופשוט טס, יודע שעם התחושות שלי לא מתעסקים ולא נלחמים.
הוא הגיע לפתח ביתי ויצאתי בטיסה עוד לפני שהספיק להחנות את הרכב
פתחתי את דלת הבית
״אבא?״ צעקתי ולא היה מענה
״אבא״ צעקתי שוב ושוב לא היה מענה הוא לא היה בשום מקום בקומה למטה
טסתי לקומה למעלה עולה שתיים שתיים במדרגות פתחתי את דלת חדר ההורים שלי בסערה וראיתי שלולית דם היוצאת מדלת השירוקלחת וטסתי לשם, רואה שהידיים שלו מלאות בחתכים והוא תלוי בחבל הנופל מהתקרה
״לא לא לא אבאא״ צרחתי מנסה להרים אותו כלפי מעלה מהרגליים כך שהחבל לא ייגע לו בצוואר ולא יחנוק אותו
תומאס הגיע כמה שניות אחריי רואה אותי מנסה להחזיק את אבא שלי שלא ייפגע והוא הרים אותו וחותך את החבל של התקרה משחרר את אבא שלי,
״אבא״ קראתי לו ״אבא תקום בבקשה״ אמרתי לעברו
ותוך כמה דקות כל הבית מלא חובשים ופרמדיקים שקבעו את מותו.
התיישבתי על הרצפה ליד שלולית הדם כשידיי המלאות בדם אבי משולבות וראשי מורכן אליהם
״אן שלי״ תומאס אמר לי והרים אליי את ראשו וחיבק אותי
תוך כדי החיבוק דף בצבץ לי בזווית העין מהמגירה הראשונה בארון השירות וקמתי פתחתי אותה וראיתי דף מסודר עם הכתב שלו, של אבא שלי, הסתכלתי על תומאס והוא ליווה אותי למיטת ההורים שאוכל לשבת, והריחות שלהם פה, אני כל כך מתגעגעת אליהם.
״אני איתך אהובתי״ תומאס אמר לי ונשק ללחי שלי פתחתי את המכתב והתחלתי לקרוא ותומאס ביחד איתי