MINE// שֶׁלִּי

• פרק 59 •

״את לא מפריעה אן״ קייט אמרה וחייכתי אלייה לקחתי כוס מים והלכתי לחדר מכבה את הפלאפון והולכת לישון לא לפני שעברתי על התמונות שלנו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תומאס
החלטתי לקום ולחזור הביתה,
עכשיו השעה שתיים היא לבטח מודאגת למרות שלא הייתה אפילו שיחה אחת ממנה.
פירקתי בקבוק ויסקי שלם, משום מה אני לא מרגיש שזה משפיע עליי מי יודע מה, אפשר לומר שאפילו לא קצת.
עליתי לרכב והתנעתי וקיבלתי המון התראות אבל אף אחת מהן היא לא מהאחת שאני רוצה לקבל ממנה את ההודעה הקטנה.
התמונה שלנו מתנוססת על המסך, עדיין מהתמונות הראשונות שלנו, אצלה בחדר כשהיא ישנה עליי והחולצה שלי עלייה והיא קברה את פניה בצווארי וידה נמצאת בין הצוואר ללחי שלי וחיוך עלה לי מהזיכרון.
הגעתי לבית אחרי מספר שניות, גם אין אף אחד בכבישים וגם אני נוהג יחסית על מהירות סבירה.
ירדתי מהרכב לא טורח לנעול ונכנס לבית מריח את הריח שלה באוויר אך לא רואה אותה בסלון או במטבח, היא נרדמה?
הלכתי לחדר ולא רואה אותה על המיטה, פתחתי את דלת המקלחת וגם שם היא לא הייתה והלב שלי החל לדפוק בקצב מהיר, נכנסתי לחדר הארונות רואה שכמה מדלתות הארון פתוחות ובגדים נלקחו משם, הלכתי לאזור התיקים, וכמו שחשבתי היא לקחה את עצמה והלכה. פגעתי בה עד כדי כך.
הלכתי לכיוון שידת הכניסה, לדעת איזה רכב היא לקחה שאוכל לאתר אותו וכשפתחתי את מגירת המפתחות ראיתי את המכתב מעל השידה ומעלייה טבעת האירוסין והנישואין שנתתי לה. לא.
לקחתי את שתי הטבעות בידיי ופתחתי את המכתב.

בס״ד
תומי
אני יודעת שעשיתי מספר טעויות בטווח כל כך קצר,
אבל אני לא מצטערת שהסתרתי ממך מכמה סיבות השתיים העיקריות זה שזה לא שייך אליי, אני לא יכולה להחליט ולקבוע מי מסתיר ממך ומה.
והסיבה השנייה זה שאני יודעת, לא אתה ולא אף אחד אחר, אני יודעת כמה עשיתי כל מה שאני יכולה, כמה הזעתי דם, בשביל שיספרו לך כמה שיותר מהר.
אבל זה לא משנה, אני לא חושבת שיש משהו בעולם שמצדיק התנהגות כזו כלפי אדם שאוהב אותך.
הרגשת שאתה יכול להרים עליי יד, שאתה יכול להרוג כל מי שקרוב אליך כרגע, אני לא יכולה להרשות שהסביבה בה הילדים שלנו יגדלו תהיה אלימה.
תומאס, אני אוהבת אותך אבל כרגע? כרגע אני מעדיפה שנשמור על מרחק וכשאחזור נבין מה עושים.
לקחתי את הרכב הכי פשוט שלך ואדאג להחזיר אותו שלם כמו שהוא אל תנסה לאתר אותו או אותי.