MINE// שֶׁלִּי

• פרק 42 •

לבשתי על עצמי את הנשק ״מחר, בעלות השחר, נצא, אני אגיע״ אמרתי והיא הנהנה.
יצאנו מהבית והלכנו לישון בביתו של לוקה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אוטוטו הבוקר יגיע, ולא יכולתי לישון, כל הלילה הסתכלתי על הסרטונים שליה העלתה, שלה ושל אנסטסיה רוקדות במסיבה של ניקולאס, ואז עברתי על התגובות של הסרטון והדם שלי רתח ׳לא מאמין שהדוגמנית המושלמת הזאת בסרטון ואני מסתכל רק על השנייה׳ או ׳וואו מי זאת עם הכחול׳ או ׳איזה פס בטן נדיר׳ הסתכלו לה על הבטן, הסתכלו לה על הגוף ואני יכלתי רק למות בתוך עצמי, היום אני הולך לבלות איתה חלק מכל היום שלי ואני מתרגש כמו כוסית כאילו אני מקבל היום את הזיון הראשון שלי.
ירדתי לסלון ללא חולצה וראיתי אותה על הספה שבביתו של לוקאס, הבית שהוא קנה ליד אנסטסיה, כדי לשמור עלייה.
״סטייסי״ אמרתי ומבטה עבר אליי ״מה את עושה פה?״ שאלתי אותה והיא קמה אליי ואני עובר אותה פוסע אל עבר המטבח
״אני צריכה אותך תומאס״ היא אמרה ואני נעצרתי הסתובבתי אלייה והסתכלתי עלייה במבט הרצחני שלי
״קאפו״ אמרה מתקנת את עצמה ואני המשכתי למטבח מכין את הקפה שלי ״אני יודעת שאתה שונה מכולם ולא שוכב איתי אני צריכה לדעת למה? אתה לא נמשך אליי?״ היא שאלה אותי
״לא״ עניתי בפשטות והסתובבתי אלייה מתקדם לסלון ושותה מהקפה שלי
״איך?״ היא שאלה לא מבינה ״תסתכל עליי, אני פאקינג מושלמת״ היא אמרה ואני גיחכתי מעט
״מושלמת? הציצים שלך מנותחים?״ שאלתי אותה מתיישב על הספה
״כן״ ענתה
״אז מושלמת את לא, את עושה את זה כדי שאנשים אחרים יגידו ׳וואו׳ ואותי זה לא קונה״ אמרתי לה
״איך? תראה כמה בנים עפים עליי, אלפי זיונים בחודש״ אמרה מתגאה בעצמה
״ואיך זה הופך אותך למושלמת? זה הופך אותה לזונה״ אמרתי לה וראו שהיא נפגעה
״ואנסטסיה לא זונה? פתחה את הרגליים לראשון שראתה ועשתה לו ילדים״ היא אמרה והטחתי את כוס הקפה על השולחן וקמתי אלייה תופס בצווארה
״עלייה את לא תדברי חתיכת שרמוטה״ אמרתי לה עם עיניים בוערות מאש ״את תשלמי על זה״ אמרתי לה הושבתי אותה על הספה ולקחתי חוט תפירה ומחט והתחלתי לתפור לה את השפתיים והיא בכתה, המון. לא הפסיקה לבכות, היא ניסתה להכות אותי אבל זה לא עבד לה כל כך בהתחשב בעובדה שהיא חלשה כמו נמלה.
ואחרי התפירה הראשונה תפרתי אותה עוד הפעם ועוד הפעם ואז תלשתי את החוט מהדק את השפתיים אחת לשנייה
״מהממת. תמצצי עכשיו״ אמרתי לה בחיוך רצחני והיא מסתכלת עליי בעיניים אדומות מבכי וכל השפתיים שלה מדממות ונפוחות ופנייה מלאות במי הדמעות המזוינות שלה.
״פאקינג שיט״ מתאו נכנס ואמר והסתכל על סטייסי המום ״מה עשית לו שהוא עשה לך את זה פסיכית?״ מתאו שאל אותה ״אה אוי היא לא יכולה לדבר שכחתי״ הוא אמר וגיחך
״כשאני אומר שאף אחד לא מדבר על אנסטסיה אני מתכוון לזה״ אמרתי באיום ״קחו אותה לחורשה, חיה. שהזאבים יטרפו טרף חי ונושם״ אמרתי למתאו ומבטה נראה מפוחד והוא שלח שני חיילים לקחת אותה.
אני ניקו ומתאו וחיילים בודדים התחלנו להתארגן ולהתחמש בכל הנשקים הקיימים ויצאנו לכיוון ביתם של הוריו של עומרי וכשהגענו פשוט נכנסנו אני וניקו וכל השאר חיכו בחוץ
״היי״ עומרי אמר לי ואני הנהנתי אליו ״אני אלך להעיר אותה״ הוא אמר והלך, אדיוט, אתה איתה שש שנים ולא יודע שהיא לא סובלת שמעירים אותה?
אחרי כמה דקות הוא יצא מהחדר והלך למטבח מכין כמה פרוסות, אחת שוקולד ואחת טוסט
ואחרי כמה דקות ראיתי אותה עם אותו הסריג מאתמול וגרביים גבוהות מדי, היי זה הגרביים שלי. והשיער שלה מקורזל מדי, הכי יפה בעולם.
״היי, כמה דקות אני אתארגן ואגיע״ היא אמרה משפשפת את עינייה ונכנסת לחדר שממנו יצאה ויצאה שוב לאחר כמה דקות ששיערה מסודר והיא לקחה כוס ושוקו ושפכה לתוך הכוס וחיממה במיקרו ובאה אליי נשענת על הספה לא מתיישבת אלייה
״אז מה התכנון?״ היא שאלה שותה מהכוס שוקו שלה, לא התבגרה על משוקו עדיין, חייכתי בלב
״התכנון זה להיכנס. ולקחת אותה״ אמרתי לה בקצרה
״אבל איך?״ היא שאלה לא מבינה
״קל״ אמרתי לה ומגיש אלייה אקדח
״ממש לא, אני לא משתמשת באקדח״ היא אמרה והסתכלתי עלייה מכווץ
את גבותיי ״וגם אתם לא״ היא אמרה ואני גיחכתי
״אין סיכוי״ אמרתי לה
״את כבר מזמן לא בשלב של להגיד לי מה לעשות אם לא הבנת״ אמרתי לה עצבני
״אז אני לא צריכה את העזרה שלכם אני אסתדר לבד״ היא אמרה וידעתי שהיא מסוגלת לזה, היא אשכרה מסוגלת להיכנס לשם עכשיו לקחת אותה ולצאת.
״אוקיי, בלי נשקים״ נאנחתי ואמרתי לעבר ניקו שהסתכל עליי כהמום
״אבל, במידה והם מתחילים באש, אנחנו מגיבים, אני לא אתן לחיילים שלי להיפגע, ועוד להכי טובים״ אמרתי לה
״אוקיי״ היא אמרה
״תדריך אותם שאנחנו בלי נשקים ובמידה והם פותחים באש אנחנו מחזירים אש״ פקדתי לניקו והוא הנהן ויצא
והיא חזרה לשתות מהשוקו שלה
״אמא״ יצא ילד קטן מהחדר שממנו יצאה קודם
״מאורי״ היא אמרה לו מסתכלת בעיניו הירוקות הדומות לשלה.
״אמא אל תלכי אני דואג לך״ הוא אמר לה והיא הרימה אותו כך שיעמוד על הספה
״אני מבטיחה לשמור על עצמי ילד שלי. אתה תלך לגן ותהנה ותשחק, ואתה תגיב בדרכים הכי טובות שהמוח החכם שלך מייצר״ היא אמרה מנשקת אותו בקודקוד ראשו, היית צריכה להיות ככה עם הילדים שלנו. תסתום תומאס פשוט תסתום.
״בוא״ מאור הקטן סימן לי עם האצבע הקטנה שלו והתקרבתי אליו והוא שם את ידו על הכתף שלי ״אני לא יודע מי אתה, אבל אם לא תשמור על אמא שלי, אני אוכל לך את הקורקבן״ הוא אמר לי באיום שנשמע חמוד מדי בשביל להיות איום ואני גיחכתי
״מאור״ אנסטסיה אמרה לו באזהרה
״הכל טוב״ אמרתי לה ״אני מבטיח לך שאני אשמור עלייה, הרבה יותר ממה שאתה מדמיין״ אמרתי לו מבטיח והוא עשה לי לייק עם האצבע
״אמא, אני אוהב אותך, שיהיה לך יום מוווושלם כמוך״ הוא אמר ונישק אותה בפה והם עשו נשיקת ארנבים ואז הוא קפץ מהספה בזהירות ״שיהיה גם לך יום מדהים אחותי הקטנה, מחכה שתצאי כבר שאוכל להציק לך ולהגיד לך לא לצאת עם בנים כמו נאור״ הוא אמר ונישק את הבטן הגדולה של אנסטסיה ושנינו צחקנו ועומרי לקח אותו לגן
״שנצא?״ שאלתי אותה והיא הנהנה
״אנסטסיה, תודה אני הכי מעריכה אותך בעולם על זה״ אודל אמרה לה בבכי וחיבקה אותה
״זה בסדר״ אנסטסיה אמרה וחיבקה אותה חזק יותר ויצאנו ונכנסתי למושב הנהג וניקו בא לשבת על המושב שלידי
״ניקו״ אמרתי לו באזהרה והוא גלגל עיניים והלך לשבת מאחורה ״בואי״ אמרתי לאנסטסיה והיא התיישבה קדימה וזו נסיעה של חצי שעה וראיתי שהיא עייפה ״תשני אני אעיר אותך כשנגיע״ אמרתי לה והיא הנהנה ונרדמה, כל כך יפה.
לאחר חצי שעה הגענו והיא התעוררה לבד
״אמרת שתעיר אותי״ היא אמרה לי בכעס
״ואת אמרת שלא תעזבי״ החזרתי לה וירדתי מהרכב והיא ירדה גם לא מגיבה, הייתי ילדותי מדי? כן יש מצב. אני אדיוט שאני לידה, פשוט אדיוט.
״הנה היא״ אנסטסיה זיהתה אותה והרגש בקולה נשמע יותר מתמיד.
אייר ראתה את אנסטסיה וחייכה מתוך הבכי שלה אנסטסיה סימנה לה להירגע ולא לעשות תנועות מיותרות, אייר לא כל כך הבינה. והתחילה לבכות חזק יותר.
״היא תסגיר אותנו, אני אלך להביא אותה״ הודעתי ״ניקו מתאו תחפו עליי״ אמרתי ורגע לפני שהתקדמתי היא משכה בידי ״תיזהר, תשמור על עצמך״ היא אמרה ועיניה עומדות על סף דמעות והיא מצליחה להחזיר אותן פנימה
״שמרתי על עצמי יפה מאוד עד היום אני לא אהרוס את זה״ אמרתי לה בעוקצנות והיא הנהנה והתחלתי ללכת מסמן לאייר שקט עם האצבע שלי על השפתיים שלי והיא מסתכלת עליי בפחד, שתהיה רגע כמו מאור עם הביטחון שלו. לפתע הרגשתי את אנסטסיה מאחוריי ״מה את עושה פה?!״ שאלתי אותה בעצבים
״היא לא תבוא אליך, היא רק תצרח״ היא הסבירה לי מושכת באפה
״בכית? מצחיק שאת עזבת ואת זו שבוכה״ אמרתי לה עוד הפעם עוקץ, זה פשוט יוצא ממני ללא שליטה.
״הבנתי אותך. נסיים את העניין ולא תראה אותי שוב אני מבטיחה לך״ היא הסתכלה עליי עם העיניים הממכרות האלה שלה וכל מה שהתפללתי אליו זה שהרגע הזה לא הסתיים לעולם.
״אה״ היא גנחה לרגע והחזיקה חזק את הזרוע שלי ועיוותה את פניה בכאב
״מה קרה?״ שאלתי בדאגה וראיתי שהיא שמה את ידה על הבטן ושמתי את היד שלי על שלה באינסטינקט ואז לרגע היא עיקלה את שפתיה לחיוך
״רציתי לוודא״ היא אמרה
״לוודא מה?״ שאלתי
״שלא הפכת לכל כך קר ומנוכר״ היא אמרה וחייכה חיוך ניצחון ואני הורדתי את ידי מהיד ומהבטן שלה.
והיא הושיטה את ידיה קדימה על מנת לקבל את אייר ואייר רצה אליה ואף אחד מהחברת מטומטמים האלה לא שם לב ואנסטסיה תפסה את אייר
״תיכנסי לאוטו״ ביקשתי מאנסטסיה, למרות הכל, אני לא מצליח לפקוד עלייה
״אה״ היא גנחה שוב בכאב ״מצאת זמן לבעוט״ היא דיברה אל הבטן שלה וראיתי שהיא מתקשה לקום אז עזרתי לה והובלתי אותה בזהירות לרכב ורגע לפני שהיא נכנסה הגיע אחד מהם ורצה לירות בי אז יריתי בו ישר בין העיניים, פגיעה מדויקת.
ואז התחיל קרב יריות בינינו לבינם. ואחד מהם ניסה להרביץ לי ותפסתי אותו והתחלתי לתת לו מכות לראשו עם ראשי.
״אני מאוד ממליץ לך להשאיר את הילדה אצלי אם את לא רוצה למות״ אחד מהם אמר לאנסטסיה ובאתי להתערב אך ראיתי את ניקו מתערב
״איזה קטע? אני ממליץ לך אותו הדבר.״ ניקו אמר וגרר אותו למאחורי הרכב ורצח אותו בדם קר, הוא לא רוצה לעשות את זה למול עיניה של אייר הקטנה.
לאחר שסיימנו הכל ואנסטסיה ניסתה לכסות את עינייה של אייר על מנת שלא תראה את כל הזוועות האלה ואני ניסיתי כמה שפחות להרוג רק בשביל שהיא לא תראה את כל הדם הזה שילדה בגילה לא צריכה לראות.
אנסטסיה נכנסה לרכב מאחורה ביחד עם אייר ונכנסתי למושב הנהג וניקו ישב לידי ומתאו התיישב עם הבנות
״אנסטסיה״ קראתי לה והיא הסתכלה עליי ״אני צריך שתתני לי את האישור שלך על מנת לבדוק אותה״ אמרתי לה מסתכל עלייה דרך המראה ומעביר את מבטי לכביש
״מה הכוונה?״ היא שאלה ועצרתי את הרכב בצד
״מתאו תחליף אותי״ אמרתי למתאו והתחלפנו במקומות והוא התחיל לנסוע ״אני יכול להתחבר אלייה לראש בשביל לדעת מה היא עברה שם ולראות מה היא עברה״ אמרתי לה בספרדית בשביל שהילדה לא תבין ותבהל
״אבל אתה צריך להרדים אותה לא?״ היא שאלה גם בספרדית, ואיך שהשפה הזו מתנגנת על שפתיה כל כך יפה.
״כן״ עניתי ״אבל רק ככה נדע איך לטפל בזה ואם זה היה חמור״ אמרתי לה והיא הנהנה ולקחתי את המכשיר והצמדתי לצווארה של אייר את אותו המכשיר ולוחץ על הכפתור והיא נפלה אל זרועותיה של אנסטסיה ואנסטסיה ליטפה את פניה בדאגה ולקחתי את מדבקות המכשיר ואת המחשב המיוחד ושמתי לאייר מדבקה באמצע המצח ובשני צידי הפנים קצת מתחת לגבות וחיברתי את זה למחשב והתחלנו לראות את כל מה שעברה בשעות האחרונות.
״אוי אלוהים״ שמעתי את אנסטסיה נאנחת ושמה את ידה על בטנה הגדולה ומסתכלת במבט מעוות על המסך ״ילדה בת 4 לא צריכה לראות דברים כאלה מה נסגר עם העולם הזה.״ היא שאלה בכאב
העיניים של אייר ראו רצח, אלימות, אונס של בנות וכל זה בשעות בודדות מהאנשים בכפר הזה.
מהרגע שהיא הגיעה לידינו העיניים שלה רוב הזמן היו מוסתרות והדבר היחיד ששמעו באוזניה היה קולה היפה של אנסטסיה ששרה לה על מנת לשמור עלייה מכל הדברים האלה.
הורדתי את המדבקות מפניה, והחזרתי את הציוד למקום.
וראיתי את אנסטסיה מלטפת את פניה של אייר בעדינות וברוך ומנשקת את מצחה.
הגענו אל ביתם של הוריו של עומרי ואני הערתי את אייר עם המכשיר שאיתו הרדמתי אותה
״אנסטסיה״ אייר אמרה וקפצה על אנסטסיה בחיבוק ואנסטסיה ניסתה לשמור את הדמעות שלה והצליחה כמו תמיד
״אייר, הכל יהיה בסדר״ היא אמרה לה בקול המרגיע שלה
״תודה שבאת אני מאוד פחדתי״ היא אמרה לה בקול חלש וקטן
״ברור שאני אבוא קטנטונת״ היא אמרה וחיבקה אותה ואייר חיבקה אותה חזק יותר, לפעמים כשלוק היה מספר לי על הילדות האלו ועל הילד שלה הרגשתי שהם מקום המפלט שלה בחיים האלה, אבל אז חשבתי והגעתי למסקנה שאם היא לא הייתה רוצה את החיים האלו היא לא הייתה חיה את החיים האלו והייתה חוזרת אליי כבר.
ירדנו מהאוטו כשאייר בידיה של אנסטסיה ורציתי כל כך להגיד לה להוריד שנלחמתי בעצמי
״תורידי אותה, זה לא טוב לבטן שלך, את צריכה לשמור על עצמך יותר״ אמרתי לה לא מסתכל עלייה והיא חייכה והורידה את אייר ממנה ונתנה לאייר יד והן נכנסו אל תוך הבית ואודל וראם קפצו עלייה בחיבוקים ונשיקות וגם ניסים ואילנית הוריו של עומרי.
״תודה לך, באמת״ ראם אמר והושיט את ידו ללחיצה ולחצתי לו חזרה
״תודה״ אנסטסיה אמרה לי ולניקולאס ואני חייכתי אלייה
״חבל שאנחנו לא יכולים להגיד לך את אותו הדבר״ ניקו הסתכל עלייה בשנאה והיא הביטה בו בעצב
כולם כבר התיישבו ושיחקו עם אייר שחזרה
״ניקו..״ אנסטסיה התחילה להגיד
״ניקולאס בשבילך״ הוא אמר לה בספרדית ובגועל כאילו נגעל ממנה ״אם היית יודעת כמה אני שונא אותך. כמה בא לי להרוג אותך ואז להחיות אותך מחדש כדי שוב להרוג אותך״ הוא אמר שוב בספרדית ואני הסתכלתי עליו והוא מסתכל רק עלייה
״ניקו״ אמרתי לו באזהרה
״זה בסדר תן לו״ היא אמרה לי בספרדית ועומרי הסתכל עלייה מוזר, מטומטם, 6 שנים ולא יודע שאישתו שהיא בעצם אישתי היא ספרדייה שמדברת ספרדית שוטפת?
״את לא במצב של לאשר לנו דברים, היית בסיטואציה הזו פעם לפני שעזבת אותנו, אותי. בלי הודעה מוקדמת, השארת אותי בלי החברה הכי טובה שלי, בלי הצחוקים שלנו, בלי החיוך שרק את הוצאת ממני. בלי מישהי להתייעץ איתה על כל מה שאני עושה, ומישהי שתבוא אליי כשהיא רבה עם אחי ונראה את הסדרה המטומטמת שלך ביחד והוא יקנא כאילו אני מינימום המאהב שלך.
עזבת ולקחת איתך חלק מכל לב של כל מי שהכרת. אנסטסיה. כמה שאני שונא אותך״ ניקו אמר לה ומתקרב אלייה ותופס בידה
״אני חושב שזה יותר מדי קרוב״ עומרי קם ואמר וניקו הסתכל עליו מת להרוג אותו אבל הוא שמר על קור רוח ולקח כמה צעדים אחורה
״בשביל המטומטם הזה עזבת אותנו?״ ניקו גיל ושאל בספרדית ומצביע עם עיניו על עומרי ״עם כמה שאני שונא אותך, האהבה אלייך מתעלה, לא יודע אם זה משהו בך או שאני פשוט מטומטם כשאני מסתכל בעיני המלאך שלך״ הוא אמר מתוסכל
״ניקו זה מספיק״ אמרתי לו גם בספרדית ובאזהרה יודע מה יגיע עכשיו
וכולם הסתכלו עלינו המומים אולי כי הם לא יודעים ספרדית והם לא מבינים מה הקשר שלנו לאנסטסיה¿
״מה מספיק? מה מספיק? 6 שנים שהלב שלי לא שלם, אני סה״כ רוצה את החלק שלי חזרה!
6 שנים שהיא עזבה וזה מרגיש כמו להיות בתוך בור בלי תחתית.
למה יש לך כזאת השפעה עלינו חתיכת ...״ ניקו התחיל להגיד ותפסתי אותו מצווארו והסתכלתי עליו בעיניים הרצחניות שלי
״אמרתי לך שזה מספיק.״ קבעתי והוא נאנח ושחררתי את אחיזתי בצווארו
״והנה גם אחרי שש שנים היא בעלת הלב שלך.״ ניקו אמר בזלזול ויצא ואנסטסיה החזיקה כל כך את הדמעות שלה ולא בדיוק ידעתי איך להתנהל.
״אווקי. אני יוצא לעבודה אני אחזור מאוחר אל תחכו לי לארוחת ערב.״ הוא אמר
״רגע מי יחזיר את מאור?״ היא שאלה אותו
״תחזירי אותו את״ הוא אמר ללא בושה
״אבל הרכב אצלך״ היא אמרה לא מבינה
״תיסעי במונית או משהו״ הוא אמר לה, חתיכת פוץ מזדיין, נותן לאישתו ההריונית לנסוע ולהזיע במוניות, היא גלגלה לו עיניים והגשתי לה את מפתחות הרכב שאיתו הגעתי
״לא ממש לא, אין צורך אני אסתדר״ היא אמרה מתביישת
״ממני את מתביישת? קדימה. תיקחי״ אמרתי לה בספרדית והיא הסתכלה על עומרי ״אל תסתכלי עליו לאישור. אם את לא רוצה שאני אוכיח לך בדיוק למה אני מסוגל.״ אמרתי לה גם בספרדית מתעצבן שהיא צריכה בכלל לקבל אישור לדברים ואני תפסתי את ידה פותח ושם בפנים את המפתח ובאתי לצאת מהבית
״אני אחזיר לך אותו״ היא אמרה
״חשבתי שאמרת שלא ניפגש יותר, מה קרה? כבר מתחרטת?״ שאלתי בחיוך ומתגרה בה והיא רק חייכה לא עונה ויצאתי לעבר ניקו
״תתחלקו לשאר הרכבים״ פקדתי לוקח את מושב הנהג באחד מהרכבים
״מה קרה לרכב שלנו?״ ניקו שאל
״נתנתי לאנסטסיה, הוא חתיכת פוץ המזדיין הזה״ אמרתי בעצבים והוא גלגל עיניים והגענו לבית תוך מספר דקות
״היי איפה הייתם״ אנחל שאלה עם קערת קורנפלקס בידה
״עם אנסטסיה״ ניקו ענה לה והקערה נפלה מידה
״מה? מה זאת אומרת אנסטסיה? אני גם רוצה תיקחו אותי אליה״ היא אמרה
״את לא מתקרבת אלייה. היא הייתה צריכה עזרה, עזרנו לה וזהו זה נגמר.״ אמרתי לה באיום והלכתי לחדר השינה שלנו. מסתכל על כל התמונות.
לאחר חצי שעה רגע לפני שאני מסיים את בקבוק הויסקי שלי אני מקבל שיחה מלוקאס וישר עניתי.
״דבר״ פקדתי
״אתה לא הולך לאהוב את מה שיש לי להגיד. בכלל לא הולך לאהוב״ הוא אמר ונשמע מוטרד
״דבר אם אתה לא רוצה את הכרטיס כניסה שלך לגיהנום כבר בחמש דקות הקרובות.״ איימתי עליו בטון הקאפו שלי
״עומרי הזה. הוא פה במשרדים ואתה לא תאמין הוא..״