• פרק 8 •

458 11 1
                                    

נתתי לה נשיקה כל כך קרוב לשפתיים שהרגשתי איך הלב שלי פועם בצורה מטורפת ושנייה לפני שהלכתי התקרבתי אלייה ואמרתי ״את תראי אותי עוד אני מבטיח״.
ואז הלכתי בזמן שהיא נושכת שפתיים, פאק, היא אלוהית.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אנסטסיה
ליה באה אליי ואמרה לי ״למה את תמיד בחוץ? בואי כברר״
הסתכלתי על השעון שמורה על השעה 00:30 אז אמרתי לה ״לא אני כבר אלך, ניפגש מחר״
״טוב אהבה שלי אני אוהבת אותך דברי איתי״
לקחתי מונית נתתי לנהג את הכתובת שלי והוא התחיל בנסיעה
אחרי חמש דקות הגעתי לבית ונכנסתי בשקט מורידה את העקבים בשביל לא להעיר את כולם
סגרתי את הדלת בשקט בשקט ונעלתי, פתאום אני רואה את אבא שלי יושב עם ידיים על ראשו באמצע הסלון על הספה,
הוא כאילו חיכה שמישהו ייכנס ושהוא הסתכל עליי, הוא הסתכל עליי במבט רך, לא כמו ביומיים האחרונים.
הוא חייך ואמר לי ״אנסטסיה יקירה, תוכלי לשבת לידי קצת?״
״בטח״ אמרתי והתקרבתי אליו יושבת על השולחן ממש מולו
ואז הוא נאנח והתחיל להגיד ״תראי מתוקה, אני יודע שבאתי אלייך בגישה לא טובה כשחזרת סוף סוף אבל זה היה רק בגלל שדאגתי לך כל כך, אני לא ידעתי איפה את עם מי את מה את עושה אם את בסדר אם את צריכה משהו אם את אוכלת טוב וזה חירפן אותי, נכון שבדרך כלל הורים לא מתנצלים אבל אני חייב להתנצל בפנייך, הרמתי עלייך יד ואני כל כך שונא את עצמי על זה, תסלחי לי אנה, קטנה שלי״
התרגשתי ממה שאמר אז חיבקתי אותו ואמרתי לו ״ברור שאני סולחת לך פאפו אני אוהבת אותך״
תוך כדי החיבוק שמעתי צליל הודעה מהפלאפון שלי אבל לא ייחסתי לזה חשיבות והמשכתי לחבק אותו
״אני אוהב אותך, ועכשיו את יכולה לספר לי עם מי היית?״
״הייתי לבד, הייתי צריכה קצת זמן לעצמי״ הסברתי בלי לפרט
ראיתי אותו חושב והבנתי כבר על מה, אז הוספתי
״הז'קט זה של ניק הוא הביא לי במסיבה כי היה לי קצת קר ולקחתי את זה איתי״
הוא הרים אליי את מבטו וחייך
״אל תסתירי ממני כלום אהובה, אל תשכחי שאני ואמא פה בשבילך ובשביל שון תמיד, את הקטנה שלנו״
גלגלתי עיניים לזה שהוא אמר ׳קטנה שלנו׳ אני קטנה משון ב3 דקות פאקינג 3 דקות!!
״את תמיד תישארי הקטנה שלנו אין מה לעשות״
״טוב פאפו אני הולכת לישון מחר יש לי בית ספר, אני שמחה שדיברנו, אני אוהבת אותך ואני גם מתנצלת אם עשיתי או אמרתי משהו שפגע בך אני מבינה שהכל היה מדאגה כלפיי.״
״אני אוהב אותך, פעם הבאה שאת רוצה קצת שקט אין בעיה את תקבלי אבל תודיעי, תשימי פתק או משהו, תכתבי אני אחזור שארגיש שעבר לי או משהו כזה, אני לא אעצור אותך מלעשות חשבון נפש עם עצמך״
הוא נתן לי נשיקה בראש ואמר ״לילה טוב יפיפייה של אבא״
והלכתי לישון רק עם חוטיני, פשוט הורדתי את השמלה מעליי ונעלתי את הדלת, מחר בבוקר כבר אתקלח.
ואז נזכרתי בהודעה שקיבלתי אז לחצתי על המסך ונראתה הודעה ממספר לא מוכר
מישהו: ״לילה טוב אשת המסכה שלי, אני מחכה לראות אותך״
וישר הבנתי שזה הוא, שגרם לרעד לא מוכר לעבור בין רגליי
אנסטסיה: ״איך השגת את המספר שלי?״
ואז יצאתי מהשיחה ושמרתי אותו בפלאפון ׳איש המסכה שלי׳
איש המסכה שלי: ״אני משיג כל מה שאני רוצה״
איש המסכה שלי: ״למה את ערה עדיין?״
אנסטסיה: ״רבתי עם אבא שלי אתמול אז סידרנו את הדברים עכשיו״
איש המסכה שלי: ״טוב, תלכי לישון פרינססיטה״
הסמקתי
איש המסכה שלי: ״אם תסמיקי כל הזמן לא תוכלי להירדם״
פאק איך הוא יודע
אנסטסיה: ״לילה טוב איש המסכה״
איש המסכה שלי: ״אני אוותר לך רק היום על זה. לילה טוב פרינססיטה״
לא הבנתי על מה הוא מדבר אבל הנחתי לזה.
לאחר מכן נרדמתי.
04:56
התעוררתי שוב מהסיוט הנורא הזה שלי
הרגשתי איך החום משתלט על גופי ושתיתי מים הרבה מים.
ניסיתי להירדם שוב ללא הצלחה אז ראיתי כמעט מלאכים.

MINE// שֶׁלִּיWhere stories live. Discover now