הלימודים אף פעם לא עניינו אותי והצרות משכו אותי.
אבל אף אחד ושום דבר לא הכין לזה שהגבר שדואג לי וקורא אותי בכל נשימה ויודע מה אני צריכה עוד מלפני שאני יודעת, הגבר שאני אתאהב בו זה דווקא הוא.
🔞 עלול להכיל 🔞
תכנים מיניים מפורטים
אלימות ברוטאלית
ק...
לאחר מכן עשינו עוד כמה תמונות, אני עם אמילי אני עם מאור אני עם אמילי ומאור וכך גם אנסטסיה וגם אותה לבד, אבל אל תספרו אה? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ התארגנו לקראת הערב, מאור עזר לי לסדר את השולחן בזמן שהבנות שלנו מתארגנות להן ולאחר מכן ראינו אותן יורדות, ועיניי נחתו על בטנה הענקית של אנסטסיה שלי. הילדים שלי גדלים שם. אנסטסיה ניגשה לכיווננו עם אמילי ומאור לקח את אמילי לסלון ״וואו״ אמרתי לה בחיוך ״יפה שלי״ אמרתי בחיוך קובר את פניי בצווארה ״תשבי את לא מזיזה היום אצבע.״ אמרתי לה בחיוך ~~~~~~~~~~~~~~~~~
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
~~~~~~~~~~~~~~~~~ ותנחשו איזה נעליים, כן כן, סניקרס לבנות. התיישבנו בשולחן ומאור ואמילי הגיעו והתיישבו כל אחד ונשמעו דפיקות בדלת וקמתי לפתוח, פתחתי רואה את כולם ביחד, המשפחה שלי ושלה. ״כנסו״ אמרתי פותח את הדלת לרווחה והם נכנסו ואנסטסיה יושבת בראש השולחן לידי ומצד שמאל שלה מאור ומצד ימין שלי אמילי, כולם התחילו להתיישב בשולחן והגשתי את האוכל לכולם ושמתי סלטים במרכז השולחן וגם את הסירים, את הצלחות מאור כבר עזר לי לסדר קודם כולם התחילו לאכול ואנסטסיה גם אוכלת ודואגת למאור ואמילי תוך כדי שיאכלו, חיים שלי האישה הזאת. ״אפשר רגע?״ אנסטסיה שאלה וכולם הורידו את הסכום על השולחן והקשיבו לה ״יש משהו שאנחנו צריכים לספר לכם״ היא אמרה בהתרגשות והסתכלה עליי ״כן, לא סתם עשינו ארוחת ערב״ אמרתי בחיוך צדדי ״מה? תספרו לנו אל תשאירו במתח״ אבי אמר ״כן ברו קדימה״ אנחלס אמרה מסוקרנת ואז נעמדתי והגשתי את ידי לאנסטסיה שנעמדה גם חושפת את הבטן הענקית שלה ואני עומד מאחוריה ומחבק אותה ושם את שתי ידיי על הבטן שלה, עוטף. אמא שלי הזילה כמה דמעות ״וואו״ אבי אמר וניגש אלינו וחיבק את אנסטסיה והרים וסובב אותה באוויר, עדיין בכושר אה? ״הכלה שלי! אין כמוך״ הוא אמר מתרגש ואוסקר קפץ עלינו מלקק את רגליה של אנסטסיה ״אני לא מאמינה!!״ אנחלס קפצה עלייה בזהירות ושון ניגש אליי ולחץ את ידי ״הצלחתם. תמיד האמנתי בכם״ הוא אמר מחבק אותי חיבוק גברי ואז הלך לאנסטסיה מחבק אותה חזק אך בו זמנית בעדינות ונשק לראשה, אני נשבע שלא ראיתי קשר כזה של אחים, אוהבים דואגים. אחרי כל מה שעברו זה רק הגיוני שהם יאהבו וידאגו ככה. ניקו הגיע אלייה ונשק לראשה וגם אימי הגיעה וחיבקה אותה ומתאו הגיע והושיט את ידו אליי ללחיצה והסתכלתי על אנסטסיה והיא סימנה לי עם ראשה ולחצתי לו את היד והוא ניגש לאן וחיבק אותה גם וגם קייט. בקיצור כולם. לאחר מכן כולם התיישבו חזרה בשולחן ״די איזו התרגשות!״ אמא שלי אמרה ״אז מה יש? בן? בת? אתם יודעים כבר?״ אבי שאל בהתרגשות סוף סוף יהיו לו נכדים מהדם שלו, מאור ואמילי הם הנכדים שלו בנפש, ועכשיו יהיו לו נכדים בדם. ״האמת שכן״ אנסטסיה אמרה בחיוך והסתכלה עליי וסימנתי לה כן עם ראשי ״מאור אמילי רוצים לספר ביחד?״ שאלתי אותם ״כן כן כן״ אמילי ישר אמרה בהתרגשות ואז מאור ניגש אלייה ולחש לה משהו בסוד ואמילי הגיעה והתיישבה עליי ומאור על אנסטסיה ועטפתי את הקטנה הזאת ביד ימין שלי ויד שמאל שלי אוחזת באהבת חיי. ״יש שלישייה״ מאור אמר בהתרגשות ונשמעו קולות בשולחן ״יש שני בנים ובת אחת.״ אמילי המשיכה וכולם מחאו כפיים וחייכו לעבר אנסטסיה ״די! איזה אושר! בית מלא בילדים בשמחה ובאהבה שלכם.״ אמי אמרה והנהנתי בראשי, לא שוכח את מה שהיא עשתה. ״אני לא מאמינההה״ אנחלס צעקה באושר ״פאק אחי״ ניקו אמר והסתכלתי עליו לא מבין ״אתה צריך להתפטר״ אמר וצחק ״מהיום, אתה רק לילדים גוד לאק בייבי״ אמר גורם לכולם לצחוק ״לך מפה אדיוט״ אמרתי זרקתי עליו חתיכת עגבניה וכולם המשיכו לצחוק לאחר שכולם סיימו לאכול ישבנו בסלון והבאתי קצת שתייה חריפה ומוגזת ורגילה ומעט פיצוחים, ״אני הולכת רגע לדבר עם ניקו על מה שדיברנו בצהריים, תדבר עם ליה סבבה?״ שאלה אותי ״בטח יפה שלי״ אמרתי ונשקתי לצד שפתיה והיא הלכה לניקו והם עלו לגג והלכתי לליה ״בואי״ אמרתי לה והיא קמה והלכנו לגינה ״מה קרה?״ שאלה שותה מהכוס שלה ״אני יודע עלייך ועל ניקו״ אמרתי והיא נחנקה מהשלוק שלקחה ״מ..ה? מה זאת אומרת יודע? מה אתה יודע?״ היא שאלה והסגירה את עצמה על הדרך וסימנתי לה עם ידי לעצור ״תירגעי. אני יודע עליכם. אני יודע שאתם כבר מעל לחודש מזדיינים. תספרי לי מה קורה שם.״ נהמתי ופקחתי ״א..אני..״ היא החלה להגיד ״דלגי על שלב הגמגום ודברי״ נהמתי והתיישבתי על הספסל והיא התיישבה על הספסל שמולי ״אנחנו.. זה קרה לגמרי בטעות הפעם הראשונה״ היא החלה להגיד ״לא מעוניין לשמוע על איך אחי מזיין, אני רוצה להבין מה קורה ביניכם״ פקדתי ״אף אחד מאיתנו לא אמר את המשפט הידוע, אנחנו פשוט יודעים שיש לנו משיכה של אללה יוסטור אחד לשנייה״ היא אמרה נושכת בכתפיה ושותה שלוק מהכוס על מנת להוריד את הגוש בגרון ״מה עוד?״ שאלתי ״זהו, לא היה מעבר לסקס, כאילו לא היה את זה שהוא רואה מביא נשיקה והולך או משהו כזה, תמיד נפגשנו לצורך סקס וכאלה, כמו יזיזים״ היא אמרה וראו שלא רצתה לדבר על זה ״מה זה אומר? את אוהבת אותו?״ ״אני נמשכת אליו, הוא גורם לשיערות שלי לסמור רק מהמחשבה עליו, ללב שלי לפעום רק מלשמוע את השם שלו״ היא הודתה והשפילה מבט ״אין לך מה להשפיל מבט.״ נהמתי לוקח את כוס הויסקי שלי ונשען לאחור ״לדעתך, יש לכם עתיד? חתונה ,ילדים, משהו?״ שאלתי ״אני לא יודעת אם הוא בראש הזה״ אמרה וראו בעיניה את האכזבה ״לא שאלתי אותך לגביו. שאלתי את דעתך. את רוצה אותו בתור בעלך?״ שאלתי בנימה קצת יותר גבוהה ״כן.״ ענתה ״את אוהבת אותו?״ ״כן.״ ענתה והסתכלה בעיניי והנהנתי מניח את כוס הויסקי שלי על השולחן הקטן שבאמצע ״בואי״ נהמתי וקמתי ממקומי והיא קמה אחריי ואנחנו עולים אל הגג רואה שם את אנסטסיה עומדת מול ניקו שיושב והוא הפנה אלינו את מבטו הוא החל לקשר נקודות ״שבי״ אמרתי לליה והצבעתי עם ראשי לכיוון המקום שליד ניקו ״מה קורה פה?״ ניקו שאל ״מה שקורה פה זה שהסתרת מידע מהפאקינג קאפו שלך. וזו לא פעם ראשונה״ אמרתי מזכיר לו את עניין אנסטסיה שברחה לבית שלה ״תומ״ אנסטסיה אמרה ואוחזת בידי מרגיעה אותי והסתכלתי עלייה מחייך ״מה קורה ביניכם?״ שאלתי אותם ״אני מניח שכבר הבנת״ ניקו אמר בתסכול ושם את שתי ידיו על רגליו כל אחת בצד שלה ונשען עליהן ״אני רוצה לשמוע את זה ממך.״ אמרתי דוחף את ידיי לכיסים ״שכבנו כמה פעמים, זהו.״ ניקו אמר לא מעז להסתכל בעיניים של מישהו, קיבלתי את התשובה שלי. ״קיבלתי את התשובה שלי.״ אמרתי בנהימה ואנסטסיה הסתכלה עליי והנהנה ״מה זאת אומרת?״ ניקו שאל וליה הסתכלה בוחנת את הסיטואציה מנסה גם היא להבין ״זאת אומרת ניקו, שיש לך עד מחר. עד מחר אתה מגיע אליי עם תשובה אם זה הולך למקום רציני אם לא אתם לא מתקרבים אחד לשנייה אפילו לא סנטימטר ואני מחתן אותך עם אשת מאפיה.״ אמרתי ובזאת סיימתי את השיחה וקיבלתי שיחה ממתאו ״כן?״ שאלתי אותו ״בוס, אלביר מחפש אותך״ הוא אמר ״אלביר? מה יש לו לחפש כאן?״ שאלתי את עצמי ״אני מגיע תלווה אותו לכניסת חדר העבודה״ נהמתי וניתקתי ״אל תצאי״ אמרתי לה מזכיר את הבקשה שלה עם עיניי, שהיא לא רוצה שמישהו ידע והיא הנהנה ונתנה לי נשיקה על הלחי וירדתי לבית הולך לכיוון חדר העבודה רואה את אלביר ממתין בכניסה ונכנס לחדר והוא נכנס אחריי ״כן חוזה״ אמרתי קורא לו בשמו ״אני יודע שאתה ישיר ולא אוהב סמול טוק אז ברשותך אגש ישר ולעניין״ התחיל, יופי ״גלוריה, אני רוצה לשדך אותה לניקו, אני מפקיד אותה בידיים שלכם, אני לא מתערב בכלום, מוסר אותה לכם.״ ביקש, בול בזמן ״יש פה איזה עניין מסוים, אני אפתור אותו עד מחר בבוקר ואחזור אליך עם תשובה״ אמרתי לו ״אני מבקש ממך, אני חייב לה הגנה״ התחנן ״חוזה, יש משהו שאני צריך לדעת?״ שאלתי ״לא קאפו מה פתאום. אני לא מסתיר ממך כלום לעולם. אני רוצה את ההגנה הטובה ביותר לבתי היחידה.״ אמר והסתכלתי בעיניו, הוא דובר אמת. ״חשבתי על זה, אנסטסיה עזרה לי״ ניקו נכנס לחדר העבודה בסערה ואז הסתכל על חוזה וסתם ״הו, סליחה, אחזור מאוחר יותר״ אמר ובא לצאת ״עצור״ אמרתי והוא נעצר והסתובב ״מה ההחלטה שלך?״ שאלתי ״אני הולך על זה.״ הוא אמר והנהנתי והפנתי את ראשי לחוזה ״חוזה, זה לא רלוונטי, בהצלחה״ אמרתי לחוזה ״מה זאת אומרת?״ שאל לא מבין ״זאת אומרת שזה לא רלוונטי. אדאג שילוו אותך ליציאה״ אמרתי מסמס למתאו ותוך שלוש שניות כבר היה בחדר העבודה ״מר אלביר״ מתאו אמר וליווה את חוזה ליציאה ״אני רוצה לשמוע אותך אומר את זה״ אמרתי לניקו מסמן לו עם אצבעותיי לשבת על הכיסא שמולי עליו ישב חוזה לפני מספר שניות ״תומאס, זה הכרחי?״ שאל בייאוש ״ניקו״ אמרתי באזהרה ״אני רוצה להתחתן איתה.״ אמר וחייכתי ״מעולה״ קמתי עולה לכיוון הגג רואה אותה ואת ליה מדברות ״היי סיימת?״ שאלה אנסטסיה כשראתה אותי ״כן אהובתי, בואו״ אמרתי והן ירדו למטה והתיישבו בסלון ליד ההורים שלי והלכתי למטבח פותח את המקפיא ושם בידיי גלידות לכולם וגלידה וניל עוגיות עם שברי מקופלת גסים מעל וכפיות סוגר את המקפיא ושם על השולחן לכולם ולאישה שלי אני מגיש ביד את קופסת הגלידה שלה וכפית ״אני לא מאמינההה״ היא אמרה בהתרגשות ושמה על הכפית חתיכה גדולה מהגלידה ״תודה!!״ אמרה בחיוך וקפצה עליי בנשיקות וחיבוקים ״אם זה מה שצריך בשביל שתנשקי ותחבקי אותי כל שעה אני מביא לך כזה״ אמרתי גורם להוריי לצחוק וסלין החלה גם לצחוק ״שון! תראה איך היא צוחקת״ קייט אמרה בחיוך מתרגש ומוציאה מצלמה ומצלמת אותה צוחקת סלין החלה ללכת בצעדים קטנים לכיוון אנסטסיה ורגע לפני שנפלה אנסטסיה תפסה אותה ועשתה לה פרצופים מוזרים מה שגרם לסלין לצחוק יותר ״אבא, אמא אנחנו בחדר״ מאור הודיע ואני הנהנתי בחיוך והוא לקח את אמילי ולפתע הדלת נפתחה, לוקאס ועוד שני חיילים מאחוריו ״פרימו״ הוא הסתכל עליי וחייך באכזריות ואנסטסיה הסתכלה עליי, לא הסתכלתי עלייה אבל שמתי לב לזה מהצד ״לוקאס, מה אתה עושה פה?״ שאלתי לא מבין ״הבנתי שאתה רוצה לפגוש אותי מחר, אז הקדמתי.״ הודיע בחיוך זדוני והסתכלתי על ניקו שבדיוק נעמד על הרגליים ״לא הודעתי״ לחש, הוא היחידי שידע, וגם לעולם לא מספרים יום לפני מספרים כמה דקות לפני, ככה לבן אדם אין זמן להתארגן על המצאות, הוא מגיע לא מוכן. ״אה לא זה לא מניקו״ לוקאס אמר בחיוך זדוני ״זה מזה״ אמר הולך לגינה עולה על כיסא מוריד משהו מהלמעלה יורד מהכיסא ומתקרב אליי ונותן לי מכשיר קטן - צ׳יפ . ״יש לך הסבר לזה?!״ שאלתי בעצבים את לוקאס ״תירגע פרימו״ לוקאס אמר מנסה להרגיע בכאילו מה שגורם לי לזעום עוד יותר ״איזו הפתעה אנסטסיה״ לוקאס אמר מופתע והסתכל על בטנה של אן שלי ״צא החוצה לוקה״ אמרתי בזעם ״תראה מה זה, אני תכננתי להפתיע אתכם בסוף היא זו שמפתיעה אותי״ אמר בגיחוך ללא כל הומור ״לוקאס. תצא״ אבא שלי אמר ״דריו דריו יקירי״ לוקאס אמר בחיוך וטפח על שכמו של אבי, מה לעזאזל קורה פה? ״לוקאס מה קורה פה לעזאזל? תוריד את הידיים שלך מהמשפחה שלי ותצא.״ פקדתי בנהימה ״פרימו אני מציע שתירגע.״ לוקאס נהם בחזרה ״איזה קטע.״ ניקו אמר מאחוריי ״בדיוק באתי להציע לך גם״ המשיך לומר ושלף אקדח מכוון עליו ולוקאס שעמד ממש בקו ישיר לאנסטסיה הוציא את האקדח שלו וכיוון לראשה של סלין ״אהההה״ קייט צעקה ושון לידה מנסה להרגיע אותה ״כדור ראשון לראשה של סלין והשני לילד שלך, באהבה רבה.״ לוקאס אמר ופה זה נגמר. הוא ישלם על זה. סימנתי לניקו עם עיניי שיסתיר אותי מעט והוא התקדם יותר והוצאתי את הפלאפון ״אל תפגע בה. מה אתה רוצה?״ אנסטסיה קמה ואמרה והעברתי את עיניי מהפלאפון אלייה ״אנסטסיה פאקינג שבי״ אמרתי מפחד עלייה ועל הילדים שלי וסימנתי לשון וקייט שילכו למאור ואמילי ״תן לי לתת להם את התינוקת״ היא אמרה ללוקאס והוא חשב לרגע והנהן והיא ניגשה מביאה להם את התינוקת והיא סימנה להם אותו הדבר וסימסתי על הדרך לשון תומאס: ״תנעלואתהדלתואתהחלונות, הדלתחסינהלרעשיםלאישמעוכלום, יששםכלמהשצריך, אוכלשתייהתשתמשוחופשי.״ ומבטיחזרלאנסטסיה ״מה אתה רוצה?״ שאלה אותו שוב בכעס ״אותך.״ אמר וגופי התחמם יותר ״עוד צעד אחד והילד שלך מת.״ נהם לוקאס והעביר אליי את מבטו ״אנסטסיה שבי לעזאזל!״ נהמתי ״תומ, סמוך עליי״ היא אמרה והבנתי שיש לה תוכנית, אבל היא בפאקינג הריון. ״מה אתה רוצה ממני?״ שאלה אותו במבט נגעל ״אותך. צורחת. זה החלום שלי.״ אמר בתאווה לא מוסברת ״אין לך מושג כמה אומברטו נהנה ממנה, באמת אחי, חתיכת נכס למשפחה.״ הוא אמר ובזאת הצדיק את תחושותיה של אנסטסיה, ראיתי שאנסטסיה קרובה להתפוצץ אבל היא שמרה על קור רוח ״בוא נצא לבחוץ, נדבר על הכל״ היא אמרה מהפנטת אותו עם העיניים הירוקות שלה והוא הנהן והוריד את האקדח לצד גופו עדיין מחזיק אותו שהם התחילו ללכת אנסטסיה סימנה לי עם ידה מאחורי גבה ולא היססתי ויריתי ללוקה בברך מה שגרם לו להתקפל ושנייה אחרי הוא העלה את הנשק לירות באנסטסיה שעטתי עלייה ונעמדתי בינה לבינו כך שהכדור שפלט פוגע לי קצת מעל הברך, מתאו ירה בשני השומרים שלו ישירות בראש וניקו ירה בלוקאס כדור נוסף בבטן ״תשאיר אותו חי״ ציוותי על ניקו והוא הנהן וקשר אותו והוביל אותו למרתף ״מתאו נקה פה הכל״ אמרתי בא לצאת ואנסטסיה מושכת אותי חזרה ״אתה פצוע״ היא אמרה ודמעות בעיניה ״אני כבר מגיע נסיכה שלי״ אמרתי בחיוך ״תומאס״ היא אמרה בעצב נושכת את שפתה התחתונה ודמעה יורדת מעיניה ״אני פה, אני חוזר, אני מבטיח.״ אמרתי תופס בפנייה עם שתי דיי ומנשק אותה על השפתיים העבות והחמימות שלה שאני כל כך אוהב, התנתקתי והלכתי והיא ניסתה להחזיק לי את היד ממש עד השנייה האחרונה סימנתי לאבא שלי ולמתאו עם עיניים לשמור עלייה כאילו זה העיניים שלהם. ניקו ישב איתו מאחורה ופדרו הצטרף למאחורה ואני נכנסתי למושב הנהג ושמתי גז תוך רגע כבר מאיץ ל180 מה שגרם לי בתוך כפחות מדקה להיות במתחם האימונים יצאנו מהרכב והם הובילו אותו למרתף ״צאו״ פקדתי שקשרו אותו לכיסא וחיכו להוראה הם הנהנו ויצאו מדלת הפלדה הענקית ״אז מה לוקאס?״ שאלתי בחיוך ״יא בן זונה״ ענה וירק דם לכיוון הרצפה ״אתה תשלם על כל מה שנאמר ונעשה הערב הזה אל תדאג.״ אמרתי בחיוך זדוני הולך לאחת מקוביות הקיר שלי לוחץ על האחת הנכונה והיא נפתחת ״רק הערב הזה? ומה עם הערבים ההם שהייתי שם שהיא צרחה מכאב שאומברטו אנס לה את הצורה?״ שאל בזדון ונעצרתי עם פעולתי והתקרבתי אליו נותן לו אגרוף לפרצוף ושם את ידי על פניו כמעט ושובר לו את הלסת ״אתה היית שם?!״ שאלתי עם אש בעיניים ״הייתי? רציתי להחליף אותו כמה פעמים אבל הוא שמר אותה לעצמו הזין הזה״ אמר בכעס ״אמרתי לך פרימו. מהרגע הראשון שראיתי אותה רציתי לזיין אותה, רציתי אותה שלי. אבל אתה נכנסת ולקחת אותה כמו זין.״ אמר עם זעם בעיניים ואני חייכתי, רק חייכתי. מה שכרם לו להילחץ יותר הלכתי חזרה לקוביה ולקחתי את כל החומרים שהיו שם וריכזתי אותם למבחנה אחת 3 מ״מ מכל חומר וסגרתי את המבחנה מנער אותה טוב מדי ושם כפפה עבה, זה חומר קטלני וממיס התקרבתי אליו עם המבחנה פותח אותה ושופך בדיוק על הפצע הפתוח מירי שלו ״אה פאקקק״ צעק ״זוכר מה אמרת? שהחלום שלך זה לשמוע אותה צועקת. יא בן זונה. לאישה שלי אף אחד לא מתקרב. למשפחה שלי לא מתקרבים.״ נהמתי בחוזקה ״זו הבעיה שלך, הראת לכולם שהיא הנקודה הפגיעה ביותר שלך.״ הוא אמר בחיוך סובל ושפכתי עוד חומר מה שגרם לו יותר לצרוח. זה לא חומר שמתרגלים אליו, תחשבו חומר שאוכל את חלקי הגוף החיים שלכם באיטיות מייסרת + שני פצעי ירי. ״לוקאס לוקאס. איזו טעות עשית שבגדת״ אמרתי בחיוך זדוני, מאושר מהסיטואציה ״היא תמות בסוף״ אמר ״כולם מתים בסוף. בגיל 90 בערך״ אמרתי בחיוך חושב עליי ועלייה בגיל 80 מחזיקים ידיים עם נכדים ונינים סביבנו. ״אני שונא אותך תומאס״ ״הדדי״ אמרתי שופך עליו עוד מהחומצה הקטלנית שהכנתי במיוחד בשבילו ״אהההההה״ צרח עד שכמעט ומיתרי הקול יצאו מגרונו הלכתי לשולחן מאחוריי לוקח את הסכין החדה ביותר שלי דוקר את הברך שלו ומסובב ימינה ושמאלה נותן לסכין לחקור את אזור הברך שלו. ״יא בן זונההה״ צעק מכאבים וגלגל עיניים בדיוק לשם כך הכנתי את המבחנה מעירת סוסים. הוצאתי מהחגורה את המבחנה השנייה עם החומר המעיר ונתנתי לו לשאוף אותה מעט כך שהוא התעורר על עצמו שוב ״תהרוג אותי״ ביקש ״כבר? רק התחלנו״ אמרתי מבואס. ״תומאס, שחרר אותי״ כמעט והתחנן ״טוב״ אמרתי ולקחתי את הגרזן האהוב עליי ושחררתי אותו היישר על כף הרגל שלו ״פאקקקקק״ צרח בכאבים ״שיט, התפלק לי כמה סנטימטרים קדימה״ אמרתי מצטער בכאילו ״תקשיב לי טוב עכשיו. חתיכת סוטה מזדיין. עד לגיהנום ארדוף אותך. קיבלת את הכרטיס כניסה שלי רק תחכה שם אל תברח.״ ביקשתי בחיוך זדוני והוא הוריד דמעות, כוסית. בדיוק שבאתי לתת לו עוד מכה עם הגרזן ניקו נכנס ״תומאס זו אנסטסיה״ אמר מה שגרם לי לעצור את פעולתי בשנייה אחת ולהוריד את הגרזן לרצפה וללכת לכיוונו ״מה קרה?״ שאלתי בדאגה ״היא על הקו מודאגת לגמרי״ אמר בלחץ, נראה שהוא בעצמו מפוחד לקחתי את הפלאפון מידו ומצמיד לאוזני ״פרינססיטה?״ ״תומאס, תומאס!״ היא צעקה לפלאפון ונשמע כי יש דמעות בעיניה ״אל תבכי מלאך שלי״ ״תומאס! אתה פצוע! תחזור עכשיו בבקשה ממך״ ״אני בא, אני בא מלאך שלי רק תמחקי את הדמעות הארורות מהפנים שלך לעזאזאל הלב שלי נופל לשמוע אותך ככה.״ אמרתי והרגשתי כאב בלב ״בבקשה תבוא״ היא התחננה ״אני בא, שש דקות אצלך.״ אמרתי ״מהר״ ביקשה ״הכי מהר שאפשר״ אמרתי והיא ניתקה והגשתי את הפלאפון לניקולאס, הבטחתי לה שש דקות, יהיה שש דקות ואפילו פחות. הלכתי לכיוון ניקולאס והתחלתי לחורר אותו בכל פינה בגוף ואחת לזמן מסוים נותן לו להריח את החומר המעיר שלא ימות לי, לא לפני שיסבול כמו שדמיינתי. ״תהרוג אותי כבר״ הוא התחנן ״בבקשה תומאס״ האמאמא של ההתחננות וחייכתי בזדון פותח את הפה שלו בכוח ולוקח מהחגורה שלי את הפלייר ותולש כל שן ושן שלו גורם לו לצעוק ״יש לך קול של חרא״ אמרתי ובזאת שופך לשם את החומצה גורם לגרון שלו להישרף מבפנים והוא ניסה להתנגד מה שלא הלך לו עיניו נעצמו ופה אמרתי שזה הזמן שלו למות, עברו 2 דקות. לקחתי את האקדח שלי חוררתי לו את הבטן ונתנתי לו שוב את החומר המעיר, בפעם האחרונה. ״תזכור אותי טוב לוקאס, כי כשאני אגיע לגיהנום אני אבוא לבקר אותך.״ הבטחתי ובזאת יריתי לו כדור לראש הסתובבתי מוריד את החגורה שם על שולחן הכניסה, ניקו הסתכל מעט המום ״תחזרו עם רכב אחר״ הודעתי ויצאתי נכנס למושב הנהג ומאיץ למהירות הכי גבוהה, האישה שלי צריכה אותי עכשיו והיא תקבל אותי עכשיו. הגעתי אחרי כחצי דקה לבית חונה ממש מול השער יוצא מהרכב לא טורח לנעול ונכנס אל תוך הבית זוכה לראות את המבט שלה שמחכה לי התקדמתי אלייה ותפסתי אותי משיערות ראשה והצמדתי אליי ״לכו. אבא קחו את הילדים״ פקדתי והוא הנהן נכנס לחדר לוקח את הילדים שכבר נרדמו ואחרי פחות מכמה דקות לא היה כבר אף אחד בבית מלבדי ומלבדה התקדמתי לכיוון דלת הנעילה נועל אותה ונשאר כמה שניות ״תומאס״ שמעתי את קולה העדין מאחוריי והסתובבתי במהירות מושך אותה אליי וטורק אותה על הדלת בעדינות ומצרפת לה את הפה היפה הזה ״רגע תומאס״ היא אמרה עוצרת את הנשיקה בטעם הדמעות המלוחות שלה ואחזה בידי והובילה אותי לחדר השינה שלנו ומושיבה אותי על המיטה ומפשיטה ממני את החולצה והמכנס ומשאירה אותי רק בבוקסר ״מה זה טיזינג חדש אישה הריונית שלי?״ שאלתי בחיוך תחמני והיא הלכה לחדר המקלחת ויצאה לאחר מכן עם ערכה מסודרת שלא כתוב עלייה כלום לכן זו לא ערכת עזרה ראשונה היא פתחה אותה לידי והתחילה לחטא את הפצע ולקחה פינצטה רפואית והוציאה את הכדור בעדינות רבה ולאחר מכן תפרה וגם פה השתמשה בעדינות יתרה וכשסיימה לתפור היא שמה על צמר גפן לבן שחתכה מחבילה שלמה יוד וטפחה לאט לאט על התפירה שביצעה לי ולאחר מכן שמה על זה פד סטרילי דביק וניקתה את האזור ולקחה את הכדור ממתכת עם צמר גפן וזרקה לפח והרימה את הערכה חזרה לחדר המקלחת ואת כל שאר בזבל זרקתי בעצמי. שהיא חזרה היא התיישבה לידי ונאנחה ״לא היית צריך להציל אותי״ אמרה נאנחת ״לא. הצלתי את הילדים שלנו ובעיקר אותך.״ אמרתי בחיוך שם את ידי על הלחי שלה ונושק למצחה ״תומאס פחדתי.״ הודתה ״אני פה, אין לך מה לפחד אישה יפה שלי.״ אמרתי לה בחיוך נושק לצד לחייה ״אני יודעת, שאתה פה אני לא מפחדת אבל שאתה לא פה ועוד עם כדור ברגל אני מפחדת״ אמרתי בלחץ ״מלאך שלי תקשיבי, לא טוב לך להיות בלחץ, אני פה. אם צריך אני עוזב את המאפיה.״ אמרתי את מה ששקלתי לאחרונה ״מה?״ שאלה מופתעת ״את הרבה יותר חשובה מהמאפיה, את והילדים שלנו״ אמרתי בחיוך ״תומאס״ התחילה לומר ״אתה לא יכול פשוט לעזוב את המאפיה, זה חלק ממך״ היא אמרה לא מבינה ״זה היה חלק ממני עד שאת הגעת ולקחת את כל כולי אלייך ולא השארת לה כלום, ממש פייר פייט.״ אמרתי מגחך והיא חייכה ״אני אוהבת אותך״ אמרה וחייכה ״פאקינג סתמי, תתפשטי ותכווני את התחת שלך מול הפרצוף שלי אני אראה לך כמה אני אוהב אותך.״ אמרתי בקריצה והיא עשתה כמבוקשי.
